|
|
עמוד:8
שהולידה את ההכרזה האוניברסלית של זכויות האדם והאזרח רק מאה וחמישים שנה קודם לכן . מי יכול היה להאמין שהארץ הזאת תיתן יד לאחת הזוועות הברבריות ביותר בתולדות האנושות ?! ההיסטוריה מוכיחה , בכל המקומות ובכל הזמנים , שאין גבול לנבלותו של האדם , כפי שגם אומץ לבו ונדיבותו עשויים להפתיע . מתחילת הכיבוש נאסר על היהודים לעסוק במגוון מקצועות חופשיים , וצרפתים לא יהודים השתלטו על מקומותיהם ועל רכושם . ב 29 במאי 1942 נצטוו כל יהודי צרפת — שנדרשו קודם לכן להירשם בתחנות המשטרה — לענוד את " הכוכב הצהוב , " הלא הוא הטלאי הצהוב , אבל כבר שנה לפני כן החלה המשטרה במצודים ובמעצרים המוניים הן באזור הכבוש והן במה שכונה " האזור החופשי . " שמונים אלף יהודים מילאו את מחנות הריכוז שהוקמו ברחבי המדינה ושימשו כמחנות מעבר לקראת שיגורם למחנות המוות בפולין . אלפים מתו במחנות הללו — שנוהלו באורח מלא בידי המשטרה והז'נדרמריה של המדינה הצרפתית — ממחלות , מעינויים ומתת תזונה . כאלף מהם הוצאו להורג כבני ערובה כתגמול על פעולות הרזיסטאנס . ממחנות המוות , שהיהודים נשלחו אליהם באחריותם של שלטונות וישי , שבו אלפים בודדים . היתר , כשבעים ושלושה אלף יהודים שחיו בצרפת — ובתוכם כשניים עשר אלף ילדים — הומתו בתאי הגאזים של אושוויץ בירקנאו . כשישים אלף ילדים יהודים ניצלו . שישים אלף ילדים מתוך שבעים ושניים אלף — אחוז ראוי ציון בהשוואה להשמדת הילדים היהודים בשאר מדינות אירופה תחת הכיבוש הנאצי . חלק מילדיה היהודים של צרפת ניצלו בזכות הסתרתם בעוד מועד במשפחות צרפתיות שסיכנו את חייהן — לעתים תמורת תשלום — וחלקם בזכותם של צרפתים אמיצים שהצילו אותם מציפורני המשטרה הצרפתית או הגרמנית .
|
|