התנאים הטבעיים

עמוד:13

צורות נוף אופייניות לבקע : רוחב הנע בין 5 ק"מ ל15- ק"מ ( אך באפריקה - עד כדי 50 ק " מ . ( קירות תלולים או זקופים , כשהבדל הגובה בין הקרקעית לשוליים העליונים הוא 700 עד 1 , 100 מ . ' הקרקעית מכוסה בימות , על-פי-רוב מאורכית , מהן החסרות מוצא ועל כן מלוחות ועשירות במינראלים . בקרבת הבקע התנהלה בעבר פעילות געשית חזקה . שטחי לבה נרחבים מצויים בעיקר מזרחית לבקע , כגון שטחי הלבה העצומים של הגולן , החורן והלג'ה ( טרכוניטיס ) והמשכם הדרומי באזורי הלבה הנרחבים של עבר הירדן וחצי האי ערב . הם נמשכים כ 1 , 000- ק"מ עד לקרבת מכה ומופיעים מחדש בהרי תימן . תופעות דומות מצויות גם באפריקה המזרחית . קרקעית הבקע אינה בעלת גובה אחיד , אלא עולה ויורדת בהתאם לקווי העתק אזוריים , היוצרים בקעות וגושים מורמים . כך נמצא המקום הגבוה ביותר של קרקעית הבקע בימת נאיבשה ( בקניה ) בגובה של 1 , 900 מ , ' והשקע הנמוך ביותר נמצא בקרקעית הים האדום , שעומקו כ2000- מ ; ' אך בתחום היבשתי האזור הנמוך נמצא בשקע הירדן - הערבה , ומגיע לעומק הרב ביותר בקרקעית ים המלח ( כ800- מ ' מתחת לפני הים , או בשטח יבש כ400- מ' מתחת לפני הים . ( לצד התופעות הכלליות של הבקע , יש לעמק החולה קווי אופי משלו . עמק החולה נמצא קרוב לגבול הצפוני של השקע הזה , כ100- מ' מעל פני הים , כשצפונית לו עולה השטח במהירות לגוש מורם שבתוך בקעת הלבנון . קרקעית הבקע עולה במדרגות מגובה של 100 מ' עד לבקעת מרג' עיון ( שבגובה של 550 מ (' על מרחק אופקי של 9 ק '' מ , ומשם - תוך שינוי הכיוון לעבר צפון-מזרח - לגובה השוליים עד ל 1 , 900- מ . ' יש בגורם הזמן כדי לקבוע את מקומו של עמק החולה בסולם הכרונולוגי של תקופות מהפליאוקן עד להולוקן . ואמנם התקופות מן הפליאוקן עד לפלייסטוקן הן מעניינם של גיאולוגים בעיקר . הדמיון בין הנוף העכשווי והנוף דאז אינו קיים כמעט . התעניינותו של הגיאוגרף מתחילה רק למן הפלייסטוקן התיכון והלאה , דהיינו בערך 200 , 000 השנים האחרונות . הקדם-היסטוריונים מכנים את ראשית התקופה כפליאוליתית קדומה ומעמידים אותה במקביל לכרונולוגיה האירופית של תקופות הקרח : גלציאל ריס . סוף התקופה הזאת , בערך לפני 120 , 000 שנה , ישמש גבול תחתון לסקירתנו על התהוות הנוף . השינויים באגם תולדות הנוף של עמק החולה קשורות בתולדות האגם , שהרי העמק עצמו , ולו גם בהיקף רחב יותר , הוא שריד של אגן פנימי שנוצר בפליאוקן , ומניחים שלכל הפחות בתקופות מסוימות של הפליאוקן היה כל האגן ימה . עם הפרדתו של אגן החולה מיתר הימות , בדומה לימות המרובות שלאורך הבקע הסורי-אפריקאי , מתחיל קיומו של עמק חולה כיחידה גיאוגרפית נפרדת . ההפרדה נוצרה עקב זרימת לבה בעובי רב ; מקורה בהתפרצויות שהלכו ונשנו משך עשרות אלפי שנים . היא יצרה "בריח" בין האגם החדש שנוצר בעמק חולה לבין "ימת הלשון" ( שחלקה הצפוני נפרד מאוחר יותר ויצר את ים כנרת ) בגובה של כ400- מ' מעל לעמק חולה וכ600- מ' מעל פני " ימת הלשון . " השיא הנוכחי של הבריח הוא במחנה פילון , בגובה של 408 מ' מעל פני הים . סתימה זו גרמה להיקוות כל פלגי המים שבאו מצפון וליצירת אגם גדול " ) האגם המקורי . ( "

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא