|
|
עמוד:11
ירושלים - היבטים גיאוגרפיים וגיאוגרפיים היסטוריים יהודה קרמון ירושלים היא דוגמא לעיר שבה הטופוגרפיה חופפת את המבנה הגיאולוגי , ומשפיעה במידה רבה על הבנייה ומיקום התיפקודים בעיר . המבנה הגיאולוגי הוא פשוט יחסית ואין בו קווי העתק מצטלבים ומסובכים . הסלעים שייכים לתקופה גיאולוגית אחת - הקרטיקון העליון , הנחלק לקנומן , טורון וסנון . הרי ירושלים יוצרים קמר אחיד , המגיע לשיאו ליד אבו גוש . מעבר להם השכבות הגיאולוגיות צונחות בתלילות מערבה . בכיוון מזרח משתרעת במת הר , ששכבותיה כמעט אופקיות ומעט גליות . הצניחה מזרחה מוסתרת בשל ההעתקים התלולים של השקע הסורי אפריקני , היוצרים מדרגות מספר בגובה של מאות מטרים באזור מדבר יהודה . הכפיפה המתונה של במת ההר יצרה מתח בשיא הקמר ובעקבותיה הוסרו השכבות העליונות , שגרמו לחשיפת שכבות קדומות יותר , בעוד שהשכבות הצעירות מופיעות בקצוות . הגיל הגיאולוגי הולך ונעשה צעיר ממערב למזרח . כל שכבה מתרוממת במדרון תלול מעל לשכבות הקדומות יותר , וגובה המתלול מתאים לעובי השכבה . כך נוצר בין שתי שכבות עמק צר ותלול שתחתיתו הפכה לנחל . בירושלים החדשה מצויות שכבות של קנומן , שנחל רחביה מפריד ביניהן . העיר העתיקה נמצאת בשלמותה על שכבת הטורון ובינה לבין שכבות הסנון מפריד נחל קדרון . דרומית לעיר העתיקה חודרת שכבת הסנון מערבה עד לתחנת הרכבת . גבולה המערבי הוא בדרך חברון בערך . טיב הסלעים כחומרי בנייה שונה בהתאם לגיל השכבות . הקדומה ביותר היא שכבת הקנומן " ) דיר יאסינית" בפי הערבים , ( המצויה בשוליים המערביים של העיר החדשה , וריכוזה העיקרי הוא ליד דיר יאסין ( גבעת שאול ב . ( ' זוהי אבן גיר לווחית שבגלל השיכוב הדק שלה מתאימה בעיקר לרצפות ולציפוי כ"שיש . " בשכונות המערביות מערבית לנחל רחביה ולעמק רפאים - מצויה אבן דולומיט הנקראת "מיזי יהודי , " היוצרת נוף טרשי . האבן קשה ונעדרת שיכוב ולכן אינה נוחה לסיתות . חציבתה התאפשרה רק עם תחילת השימוש בחומר נפץ . הגרעין של העיר החדשה בנוי מאבן גיר דולומיט מהקנומן העליון , בעלת כתמים אדמדמים הנקראת "מיזי אחמר . " זוהי האבן המצויה ביותר בשכונות היהודיות שהוקמו בתקופה התורכית ובתקופת המנדט , היא נוחה יחסית להציבה ולסיתות ואפשר להשתמש בגושי האבן הישר באתר הבנייה .
|
|