כנפיים בשמי יהודה

עמוד:152

כנפיים בשמי יהודה א ודאי האוויר לנהוג יחשבו " מגיעה לפי רבים כללי ליהודי כי התרגום מושג , שכן זה זה הספרותי מתייחס התרגום , רק הספרותי הרי לטיסות זכות הבכורה של על " כנפי לופטמענש ל הדמיון "איש , . " היהודים כאילו נוטים אליהם במיוחד . לא כך דעתם של בלשנים . אך זה כבר אינו שייר לענייננו . על כל פנים : אין להניח כי התעופה זרה ליהודים . אפילו בימי שלום גדולים היו מאמצי היהודים , מאמצים ברוח ובפועל ממש , בשטח כיבוש האוויר . אני עצמי פגישתי הראשונה עם התעופה היתה בשנת , 1930 כשפתחה קרן תל חי בפולין במפעל לרכישת חמישה אווירונים קטבים כדי להגישם שי לאבי . היה זה רעיון מוצלח , ואף ההתחלה היתה מעודדת , אולם דעת הציבור הציונית עדיין לא היתה מוכנה לקבל חידוש כזה . העתונות היהודית בפולין פתחה במערכה נגד 'קרן תל חי' ורכישת חמשת האווירונים לאבי ושמה את הרעיון ללעג ולקלס . הסיסמה היתה : "עתה זה התחלנו ביישוב הארץ , וז'בוטינסקי כבר רוצה ביישוב כנפיים בשמיים . " מערכת השיסוי הגיעה לממדים כאלה ' שקרן תל חי' נאלצה לוותר על התכנית . כעבור שנה אחת - אני אז תלמיד ה"אקול סנטראל" בפאריז הראה לי אבא גזיר מתור עתון בו סופר על טייס גרמני שטס 14 שעות באווירון חסר מנוע הקרוי דאון . איש מאתנו לא שמע עד אז על דאונים . בהיותי לומד הנדסה נחשבתי מומחה טכני בעיני משפחתי . לבשתי עלי להודות כי פלטתי מפי את ההערה הבאה : "סתם פיטפוט ! איד יכול אווירון בלי מנוע לדאות 14 שעות " ? ימים מועטים אחרי כן הזימה הודעה על לוח המודעות בבית הספר שלי את מסקנותי : היא בישרה על הקמתה של קבוצת תלמידים לדאייה . הצטרפתי אליה מיד ולמדתי כל מה שאפשר היה ללמוד על האפשרויות של טיסה ללא מנוע . הקבוצה שלי גם בנתה דאון , ויחד עם קבוצות דומות אחרות עשינו תרגילי דאייה . חמש שנים הייתי חסיד נלהב של הדאייה . ביום ראשון אחד , הבאתי לשדה הדאייה ידיד שלי , הוא ההיסטוריון העברי ע . ג .

סוכנות סטימצקי בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר