דת ומסורת בחייו ובמשנתו

עמוד:104

בהזדמנות אחרת , ב , 1940 כאשר ישבתי במחנה האסירים במזרע , ענשו אותי הסוהרים ובתורת עונש העבירוני לבית הסוהר שהיה במבצר עכו . חברי למאסר במזרע איימו בשביתת רעב , והובטח להם כי אוחזר , אולם אני לא ידעתי על כך . בשבת בבוקר בא פתאום שוטר והודיע לי שמסיעים אותי בחזרה למזרע . אמרתי שאני בשבת מסרב לנסוע ( למחרת , כשלא באו לקחת אותי , שלחתי לשאול מדוע , והשיבו לי שאין השלטונות מסיעים אסירים ביום ראשון . וכשלבסוף החזירו אותי ביום שני , דאגו לכבול אותי בשלשלאות . ( לאחר כמה ימים פגש אותי מר פייק , מפקד המחנה במזרע , ושאל אם דתי אני . התפלאתי , כי לא זכרתי כבר את המקרה , אך הוא רצה שאסביר לו מפני מה לא הייתי מוכן לכר שיסיעוני בשבת , ומאד התקשיתי להסביר לו . ביחסנו לדת שרר בעת ההיא תוהו ובוהו רעיוני , וחושש אני כי תוהו ובוהו זה שורר עדיין בנפש רבים מאתנו . הדבר נובע מן העובדה ההיסטורית הפשוטה שבדברי ימינו מילאה הדת שני תפקידים שונים - שנים ולא אחד . אמנם נעלה מכל ספק שהדת היתה הכלי בו נשתמרה המורשת הלאומית העברית והועברה עד לימינו אלה . זה היה תפקידה ההיסטורי הראשון של הדת היהודית , ואין חולקים על כך . אולם עוד תפקיד מילאה הדת בדברי ימינו : הדת , על מצוותיה ועל םייגי סייגיה , יצרה מסביב ליהודי קיר רוחני בלתי נראה , שמנע ממנו גם כל רצון לפעולה ממשית להחזרת קיומנו הלאומי העצמאי . לא די שלא היה לו הרצון אלא גם לא היה לו צורך בכך , כי בד' אמות של קיומו הדתי מצא היהודי פורקן לשאיפותיו הלאומיות . הדת שימשה תחליף לקיום לאומי עצמאי . לא רק הגיטאות הגדולים פחות או יותר שבהם התקבצו יהודי הגולה מדורי דורות היו תחליף למדינה , אלא שגיטו כזה נוצר בנפשו של כל יהודי ויהודי וסיפק לו הרגשה של חופש ועצמאות . המצרים העתיקים חנטו את גופות יקיריהם וגדוליהם בשכבות של תכריכים ארוכים , וכר הצליחו לשמרם לדורות . בדומה לזה עטפה הדת את נפש עמנו בשכבות של מנהגים ואיסורים והפכה את העברים מאומה חיה לדבר שלא היה לו תקדים בחברה האנושית ו לאותו חנוט פוליטי הקרוי "היהדות העולמית . " הציונות היתה המרד נגד מצב זה . היה זה מרד בהווי הדתי כפי שהתגבש במרוצת הדורות , ומרד זה נבע מתור המורשת הלאומית כפי שנשתמרה בדת . למעשה היה כאן מרד בדת בשם הדת , או לפחות בשם התנ"ר . מעניין מאד לבדוק באיזו מידה היתה התמרדות זו נגד הדת ענין שבהכרה אצל אבות הצינות . נדמה לי שעדיין לא נערר מחקר רציני בשטח זה . אף על פי כן אפשר להביא עובדות לרוב המוכיחות כי רוב יוצרי המחשבה הלאומית העברית המודרנית היו מורדים בדת ביודעים . למותר לציין שכתביהם של אנשים כפינסקר או הרצל היו בעלי אופי חילוני מוחלט . יתר על כן : הביטוי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא