|
עמוד:129
אבי שיר בשפה הרוסית שבתרגום חפשי כך לשונו לערך : ראו מה , ללא כל קשר עם האמת , מספר לנו עדיה : בזמן ההוא גנה , . נמנובה גנה היה היתה בת קרתגנה , בת היתה לצור ולצידון . ובהרמונו של חירם המלך , אשר עצים היה סוחב בשביל המקדש בו מלך 5 לך ה / נשים היה לרוב , ממש דייסה . וביניהן היתה נאטאשה , נאטאשה פוליאקובה . ואף שבתקופה ההיא אחד , ישר אל לוע מולה זה האל אוכל הבשר , על כפית ענק הכניס , כמקום שניצל עם תוספת , את עדה , שטיינברג עדה . גנה נמנובה , נאטאשה פוליאקובה ועדה שטיינברג היו שלוש חברות של עדיה גורביץ' ושלי . שיר זה נכתב , להערכתי , בשנת 1930 בקירוב . נושא הוויכוח בין גורביץ' לבין אבי , שהתחיל בבעיית זהותם העברית של הצידונים , עבר כעבור זמן לבעיית האפשרות או אי האפשרות של מרד מזוין לגירוש האנגלים מן הארץ . אבי לא האמין בשנים ההן , באפשרות של מרד מזוין . עדיה גורביץ / שאת חינוכו היסודי קיבל באיטליה , בעיר טורינו , יי ראה בריסורג'ימנטו האיטלקי את הדוגמה שממנה אפשר ללמוד . אבי , שהיה קשור עדיה גורביץ' נולד בקייב ב , 1907 אד אחרי מות אמו ב 1914 ( שהיתה היחידה במשפחתו בעלת גישה לאומית עברית , ( עבר לגור באיטליה , שם חונד על ידי מח 1 כת פרוסית ולמד בבית ספר תיכון בטורינו , שאותו סיים ב . 1924 אחר כר עבר עם אביו לפאריז וסיים את לימודיו האוניברסיםאייים בסורבון . אחרי מפלת צרפת , ולאחר ששירת בצבא הצרפתי , נמלט לארצות הברית . לארץ בא ב , 1949 חזר לארה '' ב , ושוב בא לארץ ב . 1959 כאן המשיר בפעילות מדעית , ספרותית ורעיונית ענפה , בשם ע . ג . חותן , עד למותו בשנת 1972 בתל אביב . הוא נקבר בראש פינה , כפי שביקש .
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|