בגולה

עמוד:71

ובכוח שיקע את ראשו בדלי מים שעמד במקום . בכל אופן , יצאנו רכובים על סוסים - בפעם הראשונה ישבתי על סוסה גדולה , אף כי באנגליה קיבלתי שעורים ברכיבה על פוני . אחרי דקות מספר פגשנו את הפרש שלי , והמורה אמר לי את שמו . הפרש הכירני וניסה לגשת אלי - כנראה הבין שתהיה כאן צרה - אך אני דפקתי בסוסתי והיא התחילה לדהור . המורה רדף אחרי , אך אני איבדתי כל שליטה על הבריה שמתחתי . הצלחתי להחזיק מעמד במשך זמן בלתי רגיל , וכנראה היתה סוסתי טובה מזו של המורה כי הוא נשאר הרחק מאחרי . אלא שכל דבר יש לו סוף , והדהרה שלי נסתיימה בכך שעפתי מן הסוס ומצאתי את האדמה מסתובבת סביבי בתוך ניצנוץ רגליה של הסוסה הדוהרת . קמתי על רגלי קודם שהגיע המורה . הוא גער בי על שנגעתי בעקבי כביכול בבטן הסוסה . עליתי שנית לאוכף וחזרנו הביתה , והפעם נצמד המורה לצדי . אבי פנה אל הגרמני באמצעות עורן הדין , והגרמני טען כי סוסו נעמד על רגליו האחוריות והוא ניסה להכות את הסוס ורק בדרך מקרה פגע בי - אך למשפט לא הגיעו הדברים כי המצב הפוליטי בגרמניה התערער ובין כך וכך עקרנו לפאריז . עוד לפני עזבנו את ברלין ערכה לי אמי חגיגת יום הולדת . היא נהגה לערוך לי שני ימי הולדת בכל שנה : האחד בתאריך העברי , כ"ה בכסלו , והשני ב 26 בדצמבר . הפעם מלאו לי 13 שנה , והתאריך העברי הקדים את הכללי בשבועיים . אבי לא היה בברלין , וחגגנו בלעדיו . אמי השיגה באיזו דרך חצי תריסר תפוזים , והחלטנו כי אלה באו מן הארץ . כל ידידי הברלינאים היו בחגיגה . בתוך השאר זכור לי שאחת האורחות , נערה בת 10 אשר את שמה לא אזכור , נשכה אותי קשה . כדאי להזכיר עוד מקרה שאירע אז בברלין . ביקרנו שם במשפחת ידידים של אמי , משפחת קוגן . הם היו יוצאי אודיסה , והגברת קרגו היתה אותה ניוניה בלופשטיין שנהגה לבלות בבית סבתי , אם אמי באודיסה . הם הגיעו אז מדנמרק . שם , בדנמרק , נולדה להם בת ושמה נקרא אביבה , על שם העיר תל אביב - זו העיר העברית הצעירה . על שם זה המליץ להוריה הציוני הוותיק של קופנהגן , מר סלור . אביבה בברלין , היתה ילדה קטנטונת , אך היתה לה מכונית בעלת דוושות שמצאה חן בעיני מאוד . לבשתי זכורה לי עתה מכל הביקור הזה רק המכונית . עובדה זו מצערת במיוחד מכיון שנשאתי לי לאשה את אותה אביבה , וכשהיא נעלבת הריהי מזכירה לי כי זכרתי את המכונית ולא אותה . מאותה הפגישה יודעים הורינו לספר כי אמי אמרה : "אם תבוא אשה ותגזול ממני את ערי ארצח אותה , אלא אם כן תהיה זו אביבה - אז אסכים . " כך עברנו לפאריז . אולם לפני כן אולי כדאי לספר בכמה מלים על חיינו בלונדון , שקדמו לתקופה הברלינאית , ועל נסיעתנו לשוייץ ולאיטליה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא