|
|
עמוד:41
מכתבים למערכת למודיעין חיל האוויר הייתה תרומה להצלחת החיל כבר במבצע קדש בכתבות הנרחבות בגיליון 46 על מבצע קדש נפקד מקומו של המודיעין האווירי . אני רכשתי ניסיון חובבני בהאזנה לתקשורת תעופה עוד בשירותי בצבא הבריטי ב . 1944- מ1952- עד 1958 ש- ירת 1 י במודיעין חיל האוויר . בדרגת סג"ם הייתי הנציג הראשון של חיל האוויר ( נח"א ) ביחידת ההאזנה של אמ"ן ( אז שמ . ( 2- בתפקידיי השונים בשמ2- ובמודיעין אוויר ניסיתי לקדם את נושא ההאזנה כדי להביאו ליישום מבצעי אך נתקלתי בהסתייגות מצד אנשי חמ"ן וגם בחיל האוויר . לאחר שהצלחתי לשכנע בצורך הוטל עליי להוכיח את התפיסה באמצעות ניסויים מוטסים , ואלה הוכיחו שאכן יש לנושא פוטנציאל מודיעיני ומבצעי . העובדה שהמערכת הייתה מבצעית לפני מבצע קדש תרמה רבות להצלחה כמו גם להצלחות במבצעי יירוט מיוחדים ככלי להתרעה ראשונית , זיהוי ואכוונה ליירוט . חשוב להזכיר כל זאת כאשר מסכמים את חלקו של המודיעין במבצע קדש . סרן בדימוס מיכאל ( מייק ) בר יהודה-מולדובן מידע מודיעיני שלא נלקח בחשבון במבצע קדש בתקופת מבצע קדש ב , 1956- הייתי בתפקיד ראש לשכת ראש אמ"ן במטכ"ל , ואני מבקש להוסיף פרט היסטורי במלאות 50 שנה למלחמה . הכוונה המקורית במבצע הייתה לצנוח מערבה ממעבר המיתלה , ושינו כוונה זו לאחר שתצלומי אוויר חשפו אוהלים באזור זה , וגרמו להנחה השגויה שהם מעידים על נוכחות צבא מצרי במקום . לאור זאת , הוחלט על תכנית לצניחה ממזרח למעבר . הצניחה הייתה אמורה להתקיים לקראת ערב , ובבוקרו של אותו יום נערך סיור אווירי נוסף מעל לאזור , וממנו עלה שהאוהלים שממערב למעבר אינם של יחידה צבאית אלא של יחידת עבודות אזרחיות . משהגיע אליי המידע הזה בצהריים , ניגשתי מיד לראש מחלקת המבצעים עוזי נרקיס ומסרתי לו על כך . הוא עמד לצאת לתדריך אחרון של יחידת הצנחנים ותגובתו המיידית הייתה : " כבר מאוחר מדיי לשנות את התכנית" ( כלומר לחזור לתכנית המקורית של צניחה ממערב למעבר המיתלה . ( קרוב לוודאי שאילו נרקיס , מפקד מעולה , היה יודע מראש כיצד ישתלשלו העניינים לאחר מכן , היה מציע בכל זאת להתאמץ ולחזור לתכנית המקורית . זו הטרגדיה החוזרת ונשנית מפעם לפעם במלחמות ( ולא רק במלחמות : ( מקבלי החלטות מעדיפים להתעלם ממידע חדש המגיע אליהם וממשיכים לדבוק בביצוע תכניות קיימות . אלוף הראבן הבהרה : המחזה " הבן הטוב" מאת יוסי מלמן ( גיליון ( 46 מוצג בתאטרון הקאמרי . הערכת המודיעין הלאומית תגובה למאמרים המתפלמסים בנושא האחריות להערכת המודיעין הלאומית בגיליון האחרון של מבט-מל"מ התעלמו מקביעת ועדת אגרנט : ( 1 . 4 . 74 ) " ערב מלחמת יום הכיפורים היה גוף אחד בלבד בקהילת המודיעין , היינו מטכ"ל / אמ"ן , שעסק בהערכה מודיעינית ... למבנה זה של נושאי ההערכה בקהילת המודיעין הייתה השלכה חמורה על הערכת המידע המודיעיני בידי הגורמים הממשלתיים ערב המלחמה . " הוועדה המליצה שורת המלצות ארגוניות , " כדי להבטיח קיום פלורליזם בהערכות המודיעיניות לסוגיהן , כדי לתת בידי ראש הממשלה את הכלים הדרושים , כדי לוודא תפקוד יעיל של כל קהילת המודיעין למתן התרעה וניתוח הערכותיהם המודיעיניות . " ממשלת ישראל אימצה את ההמלצות הנ"ל ולכן הפולמוס בעניין מיותר . על מנת להשתית את הפלורליזם על בסיס מוצק , ראוי שהערכות המודיעין תוצגנה לממשלה לפי תחומי האחריות : אמ"ן יציג את ההיבט ה"צבאי ; " 'המוסד' ומשרד החוץ יציגו את ההיבט ה"מדיני ; " השב"כ את ההיבט ה"פלסטיני-טרוריסטי . " עוד יש לוודא כי ראש הממשלה ( הקברניט ) יהיה זה שיפסוק , בתום הצגת ההערכות הנ"ל , מה מהן יש לקבל , ויתווה את תכנית הפעולה הלאומית בהתאם . אם ייושם מודל זה , תוגשם בפועל החלטת הממשלה , וקהילת המודיעין תשרת , כמתחייב , את בעלי האחריות האסטרטגית - הממשלה והעומד בראשה . יהושע צור
|
|