|
|
עמוד:32
- מבט עומק למודיעין בעריכת תא"ל ( מיל ( ' עמוס גלבוע בכל גיליון נפרסם במדור זה שני מאמרים שייעסקו בנושא אחד או שניים . במאמרים יוצגו דעת הכותבים ודעות דומות / שונות אחרות . אלה השיקולים לבחירת המאמרים : החומר שייכלל במאמרים יקיף את כל תחומי המודיעין ואתגריו ( בלא להתמקד באחד מהם ) כמו : תורת המודיעין , הערכה ומחקר , איסוף , טכנולוגיה , מודיעין מסכל , ארגון ושיטות , הכשרה , כוח אדם , מגוון ההיבטים של יחסי הגומלין בין המודיעין למקבלי ההחלטות ובעלי ההשפעה . לא תהיה התמקדות מיוחדת בעתיד או בהווה או בעבר . ה"מודיעיון" ישאף לאיזון הנכון בין הגות תאורטית , היפה לכל הזמנים , לבין נושאים עכשוויים ונושאי העתיד . הדיון בנושאי העבר יהיה בהקשר השלכותיהם על ההווה והעתיד . ה"מודיעיון" לא יטיל צנזורה תוכנית על המגמה ( ה"אוריינטציה ( " של החומר . הקריטריון המרכזי יהיה איכותו . בגיליון זה מובאים מאמרו של אורי בר-יוסף , על טעויות המודיעין והצורך להוציא את הערכת המודיעין הלאומית מידי אמ"ן , ומאמרם של עמוס גלבוע ואביתר מתניה , בתגובה המנמקת מדוע הערכת המודיעין הלאומית צריכה להישאר בידי אמ"ן . המעוניינים בפרסום מאמר ישלחו תקציר בן עמוד אחד לעמוס גלבוע : פקס ; 03-5341743 דוא"ל amos 39 @ 012 . net . il : הערכת המודיעין הלאומית מדוע יש צורך בבדיקה מחדש ? ד"ר אורי בר-יוסף * הישגיו הבלתי מספקים של אמ"ן במתן התרעה אסטרטגית על מתקפת פתע מתקרבת או על התהוות איום משמעותי בטווח הזמן המיידי ושיקולים נוספים , מצריכים להפקיד את הערכת המודיעין הלאומית בידי גורם אחר . כמה הצעות לשיפור הערכות המודיעין בנושאים החשובים ביותר הנוגעים לביטחון ישראל ישראל היא המדינה המפותחת היחידה בעולם שבה ארגון המודיעין הצבאי הוא גם המעריך הלאומי - לא בסוגיות ביטחוניות בלבד אלא גם בנושאים דיפלומטיים , כלכליים או תרבותיים , בסביבה האסטרטגית הקרובה של ישראל וברחבי העולם כולו . עד , 1974 כשהמליצה ועדת אגרנט עקב מלחמת יום הכיפורים לתת תפקידי הערכה לגופים אחרים , הייתה מחלקת המחקר של אמ"ן הגוף היחיד שעסק בהערכת המודיעין הלאומית . למן 1974 נוספו אמנם גופי מחקר ב'מוסד' ובמשרד החוץ , אבל אמ"ן-מחקר נשאר הגוף העיקרי בתחום . ההצדקה להסדר זה באה ממצבה הייחודי של ישראל המאוימת דרך קבע על ידי צבאות זרים . לקראת סוף מלחמת העצמאות הוגדרה משימתו העיקרית של המודיעין הצבאי כ"מתן התרעה למדינת ישראל על מתקפה צפויה של צבאות ערב ... על מנת לאפשר למטה הכללי לבצע גיוס כוחות ולערוך מבעוד מועד את הצבא לקראת המתקפה . " לנוכח סכנה זו נקבע , למשל בדוח שהגיש שאול אביגור לדוד בן גוריון באוגוסט , 1956 שיש להשאיר את תפקיד המעריך הלאומי בידי אמ"ן על מחלקת המחקר שלו , בנושאים צבאיים וגם בכל תחום אחר הנוגע לביטחון המדינה . לפיכך הומלץ בדוח זה להכפיף את גורמי המחקר במשרד החוץ לאמ"ן ולהפקיד את כל הערכת המודיעין הלאומית באופן בלבדי בידי אנשי הצבא . היות שזו ההצדקה למצב הקיים , יש לבדוק עד כמה עמד אמ"ן במבחן ההתרעה . בסך הכול ניתן לזהות מאז 1949 שישה מצבים שבהם נדרש הארגון לתת התרעה כזו , אם בגלל כוונה ערבית לתקוף את ישראל בהפתעה ואם בגלל התהוות איומים משמעותיים בטווחי זמן מיידיים : א . כניסת הצבא המצרי לסיני בפברואר 1960 ופריסת עיקר הסד"כ שלו ( כולל כ500- טנקים ) מול הנגב ( פרשת "רותם . ( " חרף העובדה שעמדו לרשות אמ"ן אינדיקציות שונות לכוונה המצרית לבצע מהלך כזה , שנועד ביסודו להרתיע את צה"ל מתקיפת סוריה , אמ"ן לא התריע על כך . התוצאה - כשנערך הצבא המצרי במלואו , היו בנגב כ30-20- טנקים בלבד * המחלקה ליחסים בין-לאומיים , אוניברסיטת חיפה
|
|