|
|
עמוד:35
כישורים כאלה צריכים לבוא במקום יכולות כמו כושר התנסחות בכתב ובעל פה , שזוכות כיום להערכת יתר . כל אלה צריכים לגרום גם למצב שמועד הפרישה של חוקרים בחטיבת המחקר יהיה מאוחר מזה המקובל כיום ( וגם זו סיבה להוציא את האחריות למחקר ממסגרת הצבא . ( מלבד זאת , יש מקום שחטיבת המחקר תשקול את צמצום מטלותיה וכוח האדם שלה . ממילא רק חלק קטן מהתוצר המחקרי שהיא מפיקה עושה דרכו אל הצרכנים הרלוונטיים , וניתן להניח שאם תפיק פחות מסמכים תהיה לכל הנוגעים בדבר יכולת טובה יותר להפריד בין המוץ הבר . הדרך השנייה , והיא המתבקשת מתיאור מגבלות אמ"ן , היא להעביר את תפקיד המעריך הלאומי לגוף אחר ולהשאיר את המודיעין הצבאי בלבד באחריות אמ"ן . מהלך כזה עלול להיות כרוך במאבקי כוח קשים , מכיוון שיש להניח שצה"ל ומשרד הביטחון יסרבו לוותר על עמדת כוח בעלת השפעה אדירה על עיצוב סדר היום הלאומי של ישראל . אם יוחלט בכל זאת לבצע אותו , ניתן לבצעו בשלוש צורות : ראשית לכול , להפוך את 'המוסד , ' על אגף המחקר שבו , למעריך הלאומי . ככל הידוע , הישגי 'המוסד' בתחום זה טובים משל אמ"ן אף שגם הוא אינו נקי מפגמים , ובהיותו גוף אזרחי ( אם כי משופע בקציני צבא בכירים לשעבר ) יש מקום להניח שיבחן את אתגרי היסוד לביטחון מדינת ישראל בעיניים מוטות פחות מאלה של אמ"ן . עם זאת , תפקידיו של 'המוסד' הם איסופיים ומבצעיים בעיקרם ולכן יש סכנה שהערכת המודיעין הלאומית תידחק הצ דה או תושפע יותר מדיי משיקולים קהילתיים צרים ( פרוכיאליים ) של הארגון . פתרון אחר הוא לבנות במועצה לביטחון לאומי ( מל"ל ) גוף מודיעיני חזק שישמש המעריך הלאומי . פתרון זה מניח את הדעת משום שיקנה למעריך הלאומי מעמד עצמאי ויעמיד אותו בקשר הדוק עם מי שיכולים - בתנאי ממשל תקינים יותר - להיהפך לצרכנים העיקריים של תוצריו . ואולם כל עוד אין שדרוג מהותי במעמדה של המל"ל למעמד שיש לה בארצות-הברית , אין טעם אפילו לדון בפתרון כזה . וגם אם תשודרג המל"ל , בניית גוף למודיעין לאומי במסגרתה היא פתרון בעייתי , בעיקר מכיוון שאחראי-העל למודיעין יהיה ראש המל"ל ומשיקולים מקצועיים לא רצוי שיצרן המודיעין וצרכן המודיעין יהיו אדם אחד . הפתרון השלישי הוא להקים גוף עצמאי להערכה לאומית , שיהיה כפוף במישרין לראש הממשלה . בפתרון כזה משולבים כמה יתרונות : בראש ובראשונה עצמאות ארגונית וסמיכות לאוזנו של מקבל ההחלטות . הגוף הזה אינו חייב להיות ענקי 40 - חוקרים איכותיים שישרתו בו תקופות ארוכות ( כ30- שנה מגיוס עד גמלאות ) יוכלו להתמודד ביעילות עם אתגרי המודיעין האסטרטגי של ישראל . אם מעמדו העצמאי ואי-תלותם של המעריכים שישרתו בו יובטחו היטב ( למשל ביצירת תנאי העסקה דומים לאלה של שופטים במערכת המשפט או של אנשי סגל במערכת האקדמית ) ואם הוא יהיה מפתה ויוקרתי כדי למשוך אליו כוח אדם ברמה הגבוהה ביותר - יש סיכוי שפתרון כזה יביא לידי שיפור של ממש בהערכות המודיעין בנושאים החשובים ביותר הנוגעים לביטחון ישראל .
|
|