הריגול עשה היסטוריה

עמוד:16

הריגול   עשה         היסטוריה שלמה   נקדימון * ההיסטוריה   של   הריגול   לא   נכתבה   מעולם ,   מאחר   שלא   ניתן   לכתוב   אותה .   הריגול   נולד   עם בריאת   השמים   והארץ ,   האדם   והחיה ,   מעל   ומתחת   לפני   האדמה .   פתגם   הודי   עתיק   אומר : " אין   התחלה   ואין   סוף .   כל   התחלה   היא   סוף   של   מה   שהיה   קודם .   כל   סוף   הוא   התחלה   של   מה שיבוא . "   היש   הגדרה   טובה   מזו   לריגול ?  התחליף   לכתיבת   היסטוריה   הוא   קיבוצם   של   כל   סיפורי הריגול   שנחשפו   עד   כה ,   לפי   סדר   האירועים ,   והרי   לכם   היסטוריה   לפי   הכרונולוגיה ריגול   תמיד   היה   ותמיד   יהיה   ואי   אפשר   בלעדיו .   בתודעתו של   האזרח   הממוצע   נקשר   הריגול   לתחום   הצבאי ,   המתבצע בידי   בשר   ודם .   לפי   אבן   שושן   מרגל   הוא   "מי   שנשלח   לאסוף בסתר   ידיעות   על   סודותיה   הצבאיים   של   ארץ   ומסרן   למדינה זרה . "   מילון   אוקספורד   צייר   את   המרגל   כ"אדם   היוצא בחשאי   לשטח   האויב   או   היריב ,   כדי   לצפות   בפעולותיו ותנועותיו   וכו'   ומדווח   את   התוצאה . "   על-פי   סיפור   בריאת העולם   שלנו ,   אנו   רואים   מרגל   מגזע   בעלי   הכנף ,   היונה ששלח   נח   מן   התיבה   כדי   לראות   הקלו   המים . בני   אנוש   הם   מרגליו   של   יהושע ,   שנשלחו   לתור   את   הארץ . למעשה ,   מאז   התמקם   העם   היהודי   בארץ   זו ,   הלכודה   בין שכנים   המבקשים   להטביעה ,   הוא   נזקק   כדי   לשמור   על   קיומו גם   למפעלי   ריגול   -   בתוך   הארץ ,   מחוצה   לה   וגם   ריגול   חוצה גבולות . בגלובליזציה   שלנו   כיום ,   הריגול   קיים   כמעט   בכל   תחום . הוא   חלק   בלתי   נפרד   מהווייתנו   היום-יומית .   הוא   קיים בתעשייה ,   במסחר ,   בבנקאות   ולאו   דווקא   בין   מדינות   אויבות , אלא   בין   מתחרים   -   גדולים   כקטנים   -   בקרב   אותו   עם במדינתו   שלו .   זהו   ריגול   אנושי   וטכנולוגי . את   היסטוריית   הריגול   העולמית   לא   ניתן   לכתוב   באופן מחקרי ,   אך   ניתן   לכתוב   את   ההיסטוריה   של   הריגול בארץ-ישראל .   למעשה ,   ביום   שהתחיל   להתהוות   מחדש היישוב   היהודי   בארץ-ישראל ,   אחרי   תום   תקופת   גלותנו מארצנו ,   נולד   עמו   הריגול . זכות   הראשונים   לניל"י תקופת   בראשית   שניתן   לציין   היא   המחצית   הראשונה   של המאה   הקודמת ,   תקופת   מלחמת   העולם   הראשונה ,   שהנביטה את   שירותי   הידיעות   הראשונים   שהפעילו   היישוב   והתנועה הציונית . זכות   ראשונים   על   פעילות   מודיעינית   מאורגנת   שמורה לארגון   ניל"י  ( נצח   ישראל   לא   ישקר , (   שפעל   כדי   לסלק   את האימפריה   העות'מאנית   ולהמיר   את   שלטונה   בבריטים . אנשי   ניל"י   קיימו   קשר   עם   המודיעין   הבריטי ,   ובעצה   אחת עמו   הקימו   רשת   ריגול   שהעבירה   ידיעות   על   הצבא   הטורקי . מנהיג   ניל"י   אהרון   אהרונסון   תואר   לימים   בפי   פילדמרשל אדמונד   אלנבי ,   כובש   ארץ-ישראל   ומכניעם   של   הטורקים , כאחראי   למודיעין   השדה   שלו   מאחורי   הקווים   הטורקיים . הריגול   היהודי ,   שאת   תשתיתו   הניחה   ניל"י ,   התרחב .   הניסיון שרכשו   אנשי   ניל"י   עם   הבריטים   לא   יסולא   בפז .   היעד המרכזי   נהפך   לאוכלוסייה   הערבית ,   שהייתה   משופעת בהסתה   נגד   היהודים :   אגודות   ערביות   ואסלאמיות   שונות , שפעלו   במסווה   חברתי   כביכול   אך   מטרתן   האמיתית   הייתה לערער   את   היישוב   היהודי ;  איתור   בעלי   קרקעות   ערביים כדי   לרכשן   מהם .   אהרונסון   חיבר   קווי   יסוד   לארגונו   של שירות   מודיעין   יהודי .   המסמך   קיים .   מי   שיצק   בו   תוכן מעשי ,   והשנה   היא   , 1918   היה   יוצא   ניל"י   לוי   יצחק   שניאורסון . כך   קם   משרד   הידיעות   שפעל   ליד   ועד   הצירים ,   נציגות ההסתדרות   הציונית   בארץ-ישראל ,   שהורכב   מצוות   קטן שנאלץ   בשל   מחסור   באמצעים   כספיים   להפעיל   מתנדבים . אבל   המתנדבים   היו   בעלי   קשרים   עם   הנכבדים   הערביים בארץ   ובמדינות   השכנות .   הם   קיימו   מעקבים   אחרי   העיתונות הערבית ,   צותתו   לשיחות   טלפון ,   רחרחו   במשרדי   השלטון ובתחנות   משטרה ,   ולא   בחלו   אף   בשמועות .   העבודה   לא הייתה   שיטתית   והיא   ידעה   הפסקות   ארוכות   שפגעו   כמובן במיומנות   וביכולת .   עם   זאת ,   הם   היו   נאמנים   למלאכת האיסוף .   לצדם   של   אהרונסון   ושניאורסון   ראוי   להזכיר   אבות נוספים   ממניחי   התשתית   למודיעין   היהודי :   אלכסנדר שניאורסון ,   יוסף   דוידסקו ,   חיים   קלוורסקי ,   אהרון   חיים כהן ,   טוביה   אשכנזי ,   שבתאי   לוי ,   זכי   אלחדיף ,   דוד   תדהר , נחום   וילנסקי ,   ראובן   זסלני   לימים   שילוח ,   אליהו   אפשטיין ( אילת -  (   כל   אחד   מהם   הוא   בבחינת   סיפור   בפני   עצמו   - יחד   ובנפרד   הם   ראויים   לתואר   אבות   המודיעין   או   הריגול הראשוני .   בעקבותיהם   הפעילו   מודיעין   חיים   ארלוזרוב וקולונל   פרדריק   קיש ,   במסגרת   תפקידיהם   כראשי   המחלקה המדינית   של   הסוכנות   היהודית . לא   אספר   כאן   את   גלגולי   ההמשך ,   על   אף   היותם   מרתקים ביותר .   אבל   בארכיונים   למיניהם   -   הציוני ,   ההגנה ,   מכון ז'בוטינסקי   -   שמורים   מסמכים   המאפשרים   שחזור   עקיב של   התפתחות   המודיעין ,   הריגול   הציוני .   מערכת   זו   הלכה והתפתחה ,   וכללה   גם   ריגול   נגדי   ופעולות   סיכול   וחיסול . הסוכנים   לא   היו   יהודים   דווקא .   גם   ערבים   גויסו   וחלקם אף   נתגלו   כסוכנים   כפולים .   הבריטים   שתלו   סוכנים   בתוך ' ההגנה , '   בתוך   אצ"ל   ובתוך   לח"י ,   והם   סומנו   במספרים במסמכי   הבולשת   הבריטית ,   ה . C . I . D-   זהותם   איננה   ידועה למעט   אלו   שנחשפו . כינויו   האחרון   של   המודיעין / הריגול   הציוני   לפני   קום   המדינה היה   ש"י  ( שירות   ידיעות )  של   'ההגנה , '   שהוקם   ב . 1940-   גם למחתרות   הקטנות   היו   זרועות   ריגול :   באצ"ל   כונתה   'הדלק , ' ובלח"י   -   מחלקה   ו . '   מחלקת   הריגול   של   האצ"ל   בגלגולה הראשון ,   שכונתה   מש"י   ואשר   הופעלה   בידי   מחולל   האצ"ל אברהם   תהומי ,   הייתה   בעלת   מוניטין ,   ועל   כך   העיד   משה שרת   באחת   מרשימותיו .   מ1943-   הלך   הש"י   ונבנה   כעיניה וכאוזניה   של   הנהגת   היישוב   והתפתח   לכדי   קהילת   מודיעין . היא   הסתמכה   לרוב   על   מודיעין   ובכללו   שתילת   סוכנים בארצות   יעד .   וכך ,   משישה   אנשים   שפעלו   במשרד   הידיעות הראשוני   התעצם   מספרם   לכדי   מאות .   עדיין   לא   פעלה שיטת   ניקוז ,   סינון ,   אימות ,   עיבוד ,   ניתוח   והפצה .   והיום חביב   המונח   התרעה ,   וההתרעה   הראשונה   הייתה   ב , 1933- כשנמסרה   הודעה   מקדימה   על   פריצת   המאורעות   בסתיו של   אותה   שנה .   ואולם   על   התפרצות   המאורעות   באפריל 1936   לא   הייתה   התרעה .   מתברר   שכבר   היו   דברים   מעולם . * עיתונאי .   מדברים   שנשא   בערב   עיון   על   המודיעין   ב"בית   אריאלה"

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא