מסמך

עמוד:21

מסמך המנהיגות   היהודית   בשנות   ה30- בוחנת   הסדר   עם   הסעודים לסוכנות   היהודית   היה   מידע   מהימן   על   תגובתו   של   אבן   סעוד   לתכנית   החלוקה   של   ועדת   פיל ב . 1937-   מידע   זה   אמר   כי   אבן   סעוד   מתנגד   שהאמיר   עבדאללה   יהיה   מלך   על   מדינה   עצמאית ,   הגובלת בטריטוריה   שלו .   הוא   לא   יסכים   שמדינה   עצמאית   זו   תכלול   את   אזור   עקבה-מעאן   ותציב   מכשול   בפני מעבר   חופשי   של   השבטים   בין   ערב   הסעודית   לסוריה .   מידע   זה   לא   כלל   התנגדות   של   אבן   סעוד   להקמת מדינה   יהודית ,   אלא   רק   את   הדרישות   לעקבה-מעאן   ומעבר   חופשי   לסוריה .   כלומר ,   היה   בידי   הסוכנות היהודית   מידע   שסתר   הערכות   כאילו   הקמת   מדינה   יהודית   מהווה   את   יסוד   התנגדותו   של   אבן   סעוד להמלצות   ועדת   פיל .   משה   שרתוק   גם   היה   משוכנע   בנאמנותו   הבסיסית   של   אבן   סעוד   לבריטניה .   בפגישה עם   הנציב   העליון   התבטא   שרתוק "   : אבן   סעוד   לא   היה   מסתכן   במשיכת   רוגזה   של   בריטניה   עליו   למען ערביי   ארץ-ישראל . "   במכתב   לבן   גוריון   כתב   שרתוק "   : עבד   היקר  ( אבן   סעוד )  אינו   משמיע   קול   ברמה , אך   מציק   בחדרי   חדרים .   עיקר   רוגזו   לא   על   התעצמותנו   אלא   על   התעלות   שנוא   נפשו   -   שוב   אותו   ביש גדא  ( עבדאללה )  ועל   הטבין   ותקילין   שיוענקו   לו .   הוא   נוקב   מחירו   -   החזרת   אילת   ומעון  ( עקבה-מעאן , ( וכן   רשות   לפרוץ   המסדרון   הגדול   שהוקם   בשנת   ייסוד   עיתוננו  ( דבר )  ואשר   קשר   מזרח   עם   מערב   וחצץ בין   צפון   לדרום . " מידע   נוסף   הגיע   לסוכנות   היהודית   ממקורות   המודיעין   הצרפתי .   ב24-   באוגוסט   1937   נפגשו   נציגי הסוכנות   עם   קפיטן   ברטראן ,   מנהל   מחלקת   הריגול   הפוליטי   בנציבות   הצרפתית   העליונה   בביירות .   ברטראן אמר "   : אבן   סעוד   יתנגד   בכל   כוחותיו   לא   רק   להקמת   מדינה   יהודית   בארץ-ישראל ,   אלא   במרץ   רב   יותר למדינה   הערבית   החדשה   שבראשה   עלול   לעמוד   עבדאללה   +...,   ההתנגדות   של   אבן   סעוד   ליהודים   נובעת   בעיקר מהתמיכה   שהם   נותנים   לעבדאללה .   עניין   עקבה   יכול   לשמש   בידי   אבן   סעוד   סיבה   להתערבות   יותר   ממשית בענייני   ארץ-ישראל   ועבר   הירדן .   אבן   סעוד   יכול   להישען   על   עזרת   איטליה   במקרה   של   סכסוך   עם אנגליה . " בשליחותם   של   כאמל   אל-קצאב   וח'אלד   אל-חכים   לאבן   סעוד   בתחילת   ספטמבר   , 1937   הם   סיפרו   לו   על הסכמים   שקיימים   בין   האמיר   עבדאללה   לבין   היהודים   ועל   שאיפותיו   של   עבדאללה   ביחס   לחג'אז .   בכך , לפי   עדותם ,   הגבירו   את   כעסו   של   אבן   סעוד .   הקצין   הבריטי   גלוב   , ( Glubb )   ששירת   מאוחר   יותר   כמפקד הלגיון   הערבי   בעבר   הירדן ,   דיווח   כי   הסיבה   הגלויה   ביותר   להתנגדותו   של   אבן   סעוד   לתכנית   החלוקה היא   הסכנה   שהוא   רואה   במדינה   ערבית   עצמאית   תחת   שלטון   עבדאללה ,   שמהווה   איום   להמשך   השושלת הסעודית .   הוא   לא   הזכיר   כלל   התייחסות   של   אבן   סעוד   להקמת   מדינה   יהודית . באוקטובר   , 1937   כאשר   שרתוק   בחן   את   היריבות   בין   אבן   סעוד   לאמיר   עבדאללה   ואת   עמדת   הבריטים בנושא ,   הוא   פקפק   עד   כמה   עמיד   ובעל   סיכוי   הוא   הקשר   של   הסוכנות   היהודית   עם   האמיר   עבדאללה . בשיחות   שניהל   שרתוק   עם   פקידים   בריטיים ,   הוא   התרשם   כי   אין   כל   ביטחון   שהבריטים   התחייבו   למדיניות של   תמיכה   באמיר   עבדאללה ,   שהיה   שנוא   בעולם   הערבי .   לפיכך ,   העריך   שרתוק ,   אין   הוא   יכול   לפטור עצמו   אפילו   מ"שמועות   פרועות"   שאמרו   כי   אם   תהיה   חלוקה ,   בראש   המדינה   הערבית   החדשה   יעמדו   אבן סעוד   או   אחד   מבניו   ולא   האמיר   עבדאללה "   . האמיר   הוא   ידידנו   ומחכה   לנצל   הזדמנות   גדולה   אם   אנחנו נעמוד   בהתחייבותנו ,   אך   מסופקני  ( בגלל   הבריטים )  אם   זה   יקרה . " למרות   המידע   המהימן   שהיה   בידי   הסוכנות   ולבטיו   של   שרתוק ,   הסוכנות   היהודית   לא   נקטה   שום   צעד אופרטיבי   שאולי   התחייב   מכך .   בן   גוריון   תמך   בתכנית   החלוקה   לא   משום   שראה   בה   את   הגשמת   המטרה הציונית "  ; בשלב   זה   אין   אפשרות   לפתור   את   השאלה   היהודית . "   אך   הוא   ראה   בהשגת   ריבונות   כוח   שיסייע להגשמת   הציונות .   בשלב   ראשון   תתאפשר   הצלת   היהודים   מהאיום   באירופה ,   ובשלבים   מאוחרים   יותר   יורחב שטח   המדינה "   . אין   נצח   בגבולות . " תמצית   מסמכים   אלה   נכללת   בעבודת   הדוקטורט   של   חברנו   מיכאל   כהנוב ,   על   עמדתה של   ערב   הסעודית   ביחס   לסכסוך   בארץ   ישראל ,   בתקופת   שלטונו   של   אבן   סעוד . במסגרת   זו ,   נבחנה   גם   עמדת   המנהיגות   היהודית   כלפי   אפשרות   של   הגעה   להסדר   פשרה עם   ערב   הסעודית . משה   שרת  ( ראש   המחלקה   המדינית )  סבר   שאבן   סעוד   הוא   שליט   ווהאבי   פנאטי   וקיצוני , שאין   סיכוי   להגיע   עמו   לשום   הבנה .   דוד   בן   גוריון   נפגש   עם   אנשי   ממשל   סעודיים   ובתקופה מסוימת   ראה   באבן   סעוד   פרטנר   פוטנציאלי .   חיים   ויצמן  ( יו"ר   ההנהלה   הציונית )  ניסה   לקדם תכנית ,   שבה   פדרציה   ערבית   במזרח   התיכון   בראשות   אבן   סעוד ,   תכלול   במסגרתה ישות   יהודית .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא