|
|
עמוד:7
יומן מל"מ איסר הראל שהכרתי במלאות שלוש שנים לפטירתו של איסר הראל ז"ל ביקשנו לשמוע עליו מחיים ישראלי . * כמי שהשקיף מקרוב שנים רבות על יחסי דוד בן גוריון ואיסר ואשר היה מקורב לשני האישים , ידע ישראלי לספר לנו כי הפגישות ביניהם נערכו תמיד בארבע עיניים , וללא רישום פרוטוקולים " : בן גוריון התייחס לאיסר באמון מוחלט , ואיסר מעולם לא סיבך אותו בשום דבר . איסר הראל שמר אמונים לבן גוריון גם אחרי שהתפטר מראשות הממשלה ב1953- ועבר לשדה בוקר . מששב בן גוריון לכס ראש הממשלה נחלקו השניים בסוגיית הטיפול במדענים גרמניים שסייעו למצרים בפיתוח טילים . מחלוקת זו הביאה ב1963- לידי התפטרות איסר הראל מתפקיד ראש 'המוסד' והממונה על שירותי הביטחון . בעיני ישראלי , זו הייתה מחלוקת מובנית בין ראש ממשלה , שראה לנגד עיניו את מערכת היחסים הכוללת עם "גרמניה האחרת , " לבין מי שהיה אחראי לסיכול מבצעי של איומים על ביטחון המדינה . בשלהי שנות ה50- התקרב איסר ליריביו של בן גוריון במפלגת מפא"י , אך זה לא מנע ממנו להמשיך לבטא את הערכתו לבן גוריון כמדינאי בעת שהכריע שיש להביא לידיעת נשיא צרפת דה-גול שמתוכננת התנקשות בחייו . זאת , למרות האפשרות שיינזק הקשר עם המקורות למידע זה . על אף נאמנותו לבן גוריון לא מצא איסר לנכון לחקור "מי נתן את ההוראה . " דעתו , כפי שהתבטא בפני ישראלי בראשית שנות ה60- כש"פרשת לבון" הסעירה את הזירה הפוליטית , הייתה כי גם גיבלי וגם לבון כבר שכנעו את עצמם , איש איש בעמדתו , עד שלא ניתן יהיה להגיע לחקר האמת . גם אחרי שפרש שנית בן גוריון מראשות הממשלה , בשנת , 1963 ובעת שכיהן כיועצו של ראש הממשלה לוי אשכול , המשיך איסר לרחוש יחס מיוחד כלפי בן גוריון . כך , למשל , מימן מכיסו את משכורתו של נהגו של בן גוריון ( אז לא הוקצו לראשי ממשלה לשעבר לשכות וצוותי עובדים . הגמלה של בן גוריון הייתה בשיעור 80 אחוז משכרה של מזכירה בשירות הממשלתי . ( לימים , שבו היחסים בין בן גוריון לאיסר לקדמותם . יום לפני מותו , כאשר בן גוריון כבר שכב בעיניים עצומות , ספק צלול ספק לאו , כשאמרו לו שאיסר לידו , הוא לחץ בחוזקה את ידו . בעיני ישראלי , עיקר תרומתו של איסר הראל הוא בהקמת קהילת המודיעין , כמעט יש מאין , ובעובדה שבכוח אישיותו הצליח לרכז סביבו צוות של אנשים מוכשרים ומסורים , כולל יוצאי לח"י , שסייעו בידו למלא את משימות המנגנונים הללו . יוכי וינטרויב * חיים ישראלי החל את דרכו בלשכת שר הביטחון כחייל בשירות חובה בשנת , 1950 ופרש כמשנה למנכ"ל משרד הביטחון בשנת . 2002 את סיפור שירותו סיכם בספרו " מגילת חיים 50 - שנה בשירות 14 שרי ביטחון" מהצבא לכנסת אפרים לפיד : ראינו לא מעט אנשי צבא שעם תום השירות עברו לפוליטיקה . זה קיים בכל בחירות , אך משום מה אני חש בקדנציה הזאת , שיש בפוליטיקה אנשי שב"כ רבים משהיו בעבר . איך אפשר להסביר את זה ? איקא אברבנאל : נתחיל בכך שבכל מקרה זה טוב לפוליטיקה . אלה אנשים טובים , עם קצת סטנדרטים של ניקיון . זה בריא . חזי כאלו : מה שמפריע לי כאן היא המחשבה שצריך להיות קוד אתי לדברים מהידע שרכשת בשירות שמותר להשתמש בהם בחוץ . יש לא מעט דוגמאות של אנשים שחצו את הקווים . אין שום מגבלה , ואתה יכול לצאת ולכתוב מה שאתה רוצה בספר למשל . מקסימום , הצנזורה תעצור אותך . זה לא היה פעם . כעת , המידע של כל אחד נהפך פתאום לנחלתו הפרטית . חוק השב"כ מנסה להתמודד עם זה , אבל העובדה שעברנו מקיצוניות אחת של חיסיון מוחלט לשנייה , בעייתית מאוד . חגי הדס : בנוגע לפוליטיקה , בהנחה שאכן קיים שינוי כיום , צריך לדעת שהשב"כ נפתח מאוד בכמה נישות עקב כמה אירועים , ומכאן שיש יותר היכרות של אנשי שב"כ עם המגזר הציבורי - יותר בדומה לצה"ל - מה שלא רואים ב'מוסד . ' לפיכך יש הרבה אנשי צבא בפוליטיקה , וכיום - גם יותר אנשי שב"כ . על המשתתפים ברב-שיח חגי הדס - לוחם ומפקד ב'מוסד . ' סיים תפקידו כראש מטה וראש אגף מבצעים . נשוי . 3 % איקא אברבנאל - תא"ל ( מיל , ( ' לשעבר רמ"ח אוכ"א בחמ"ן , כיום משנה למנכ"ל בזק . חזי כאלו - שירת בשב"כ 25 שנה - בין השאר כממונה על האגף הלא ערבי ועל משאבי אנוש והדרכה . משה שחורי - תא"ל ( מיל , ( ' קמנ"ר לשעבר , מנכ"ל חברה לצילומי אוויר ומפות . איקא אברבנאל : בעניין ההכנות לפרישה המערכת מקובעת במאה ה18-
|
|