האדם במודיעין

עמוד:6

לטובת   האחרת ,   הם   מפסידים   גם   שכר   וגם   קידום .   חיוני שבאותן   דיסציפלינות ,   אנשים   יעברו   בין   הארגונים   וחבל שאין   פתיחות   לכך .   למעבר   זה   יש   ערך   מוסף   הרבה   מעבר לחלק   המקצועי   של   המשימה ,   והוא   תורם   לסוגיית   ההיכרות לעומק   ותפירת   האמון   בין   הגופים . איקא   אברבנאל :   בסופו   של   תהליך ,   הכול   תלוי   במי   שממנה את   האנשים .   אם   הוא   חזק   ומחליט   שתהיה   ניידות ,   אז תהיה .   אותו   סיפור   מתרחש   באזרחות   -   אם   יש   מנכ"ל   חזק תהיה   ניידות   בין   גופים ,   ואם   הוא   לא   מתאמץ   אז   לא   תהיה . אפרים   לפיד :   בנוגע   להכשרת   האדם   במודיעין   - האם   המפקדים   רואים   בכך   עניין   שלהם ,   או   זה עניין   של   מחלקת   משאבי   אנוש ? איקא   אברבנאל :   יש   מעט   אקסיומות   בדברים   האלה ,   וזו אחת   מהן :   לעולם   אין   המפקד   אחראי   לכך .   מחלקת   משאבי אנוש   מכינה   לו   את   הקרקע .   אך   מה   שצריך   לזכור   הוא שמחלקת   משאבי   אנוש   אף   פעם   אינה   יכולה   לעשות   את כל   העבודה   בשביל   המפקד ,   שהוא   שמוליך   את   הארגון . בעיות   נוצרות   כשיש   מפקד חלש ,   וקצינים   זוטרים   ממלאים את   תפקידו . משה   שחורי :   אולי   הגיעה   העת להקים   גוף   שיסתכל   בנושא   כוח האדם   בקהילת   המודיעין . שתקום   ועדה   שעניינה   יהיה פיתוח   כוח   אדם   בקהילה ,   גם אם   לא   יקראו   לזה   ועדה . המטרה   היא   שיח   בין   הגופים על   כוח   אדם   בקהילת   המודיעין . חגי   הדס :   חשוב   לציין   כי   בנושא מיקום   המפקד   מבחינת יישום   מסלולי   קידום   וטיפול בפרט   -   זוהי   אחריותו   הישירה ובה   הוא   נמדד .   אבל ,   למשאבי אנוש   יש   תפקיד   משמעותי   של עיצוב   הגדרות   וקביעת   מדיניות , שעל-פיה   בסופו   של   דבר   פועל המפקד .   זה   לא   ו $ או   -   המפקד   או   משאבי   אנוש   -   אלא   גם וגם .   למשאבי   אנוש   ולמפקד   יש   אחריות ,   כל   אחד   בתחומו . מהמודיעין   לאזרחות   "   - שינוי   דיסקט" האם   המערכת   הצבאית   מכינה   את   פורשיה   באופן האולטימטיבי   לפרישה   מחיי   הצבא   וקהילת   המודיעין ולהשתלבות   בחיים   האזרחיים ?  האם   היא   צריכה   בכלל   לדאוג להכנה   ניכרת ?  לאחר   פרישתם ,   חברי   הפאנל   מסתכלים אחורה   ומציעים   הצעות   ייעול   למערכת   הביטחון   בנושא הפרישה   וההשתלבות   בשוק   האזרחי . איקא   אברבנאל :   לפי   דעתי ,   המערכת   נמצאת   במאה   ה18- בכל   הנוגע   להכנת   הפורשים   להשתלבות   במגזר   העסקי . קיימים   כיום   כמה   משפטים   חזקים   בנושא ,   שנוטים   לומר אותם   לפורשים :   "פרשת   מהארגון   שלך   ואתה   מתחיל מחדש "  ; " כל   הרקורד   שלך   טוב   לספר   זיכרונות . "   המשפטים הללו   אינם   נכונים ,   כי   אתה   מביא   אתך   מטען .   עם   זאת , חובת   ההוכחה   היא   עליך . במגזר   האזרחי   מדברים   רק   על   זמן   ביצוע .   אתה   יכול   להיות אדם   בעל   כישורים   נהדרים ,   אבל   אם   נכשלת   בזה   -   אין   כל חסד   לעקומת   למידה .   העובדה   הזאת   גוזרת   על   המערכת להכין   אנשים   נכון   ליציאה   החוצה ,   וזה   לא   קורה   היום .   אני לא   מדבר   על   שני   קורסים   וחצי ,   אלא   על   עבודה   על   "שינוי דיסקט"   ברמת   התודעה ,   שצריכה   להתחיל   שבע-שמונה שנים   לפני   הפרישה .   אנשים   צריכים   לעשות   השלמות   וללמוד קורסים   חשובים ,   שיפור   האנגלית ,   קורסים   נלווים   ועוד . כאן   יש   התנגשות   בקטע   של   המיקוד ,   כי   המפקדים אומרים   -   אני   רוצה   את   האדם   ממוקד   וחושב   על   תא"ל   או על   סא"ל   ולא   על   הפרישה .   זאת   הבעיה ,   והמערכת   מפקירה את   האנשים   שלה ,   כי   למי   שפרש   ללא   ההכשרה ,   אין   כל סיכוי   להשתלב   במערכת   העסקית ,   שהיא   כל   כך   תובענית . מובן   שלא   כל   המערכות   הן   תובעניות   כמו   עולם   העסקים , אבל   כמעט   שאין   העסקת   אנשי   מודיעין   בשוק   האזרחי . חייבים   לשנות   את   השפה   של   אנשי   המודיעין   בנושא . עם   זאת ,   אנשי   מודיעין   הם   אלופים   בעבודת   מטה ,   וזה יתרון   יחסי   בולט .   המתודולוגיות   אנלוגיות   כמעט   לחלוטין למה   שקורה   בשוק   האזרחי ,   כמו   איסוף ,   ניתוח   והערכת מידע .   אם   נעשה   מאזן ,   כרגע   היתרון   היחסי   הוא   שאנשי מודיעין   צריכים   לעשות   את   ההסבה   בזמן . המסר   שאני   רוצה   להעביר   למערכת   הוא :   צריך   לחשוב   על העתיד   של   האנשים ,   ולתת   להם   את   ההכשרה   הנדרשת במנות   קטנות .   אנשים   שלא   היו להם   הכלים   לשילוב ,   אף   שהם אנשים   מעולים ,   לא   השתלבו . וזה   עצוב ,   כי   מדובר   באנשים בשיאם   ופתאום   הם   פורשים . גמלאים . חגי   הדס :   אני   חושב   אחרת . טבעי   שהמערכת   תרצה   לממש באופן   מיטבי   את   הפוטנציאל של   האיש   בקהילה ,   ולא להעסיק   אותו   בכל   מיני לימודים .   לדעתי ,   צריך   להשקיע בהכוונה   להשמה   ולשים   אנשים במקומות   שבהם   יש   להם יתרונות .   חלק   גדול   מהאנשים יוצרים   במהלך   העבודה   מערכת קשרים   מסועפת ,   וזה   נהפך לחלק   מההשמה .   בעניין   הזה הצבא   הוא   הטוב   ביותר   בדאגה לפורשים ,   ואנחנו   רואים   מעורבות   של   שרים   וראשי   ממשלות בסיוע   גדול   לפורשים . אני   רוצה   לראות   היכן   היתרונות   של   האדם ,   ולעזור   לו בהכוונה   למקום   שהוא   צריך   להגיע   אליו .   ראיתי   אנשים מתרסקים   אחרי   הפרישה ,   כי   הם   עשו   דברים   לא   מתאימים . בגיל   50   זה   לא   מה   שאתה   צריך   לעשות .   יש   גם   אנשים שקשה   להם   לצאת   ממערכת   היררכית   החוצה .   גם   פה   יש משברים   לאנשים   שלא   עושים   את   הסוויץ . ' יותר   מטרידה   אותי   הסוגיה   שאנשים   גומרים   את   השירות שחוקים   מאוד   וצריכים   המון   אנרגיות   להתמודד   עם   השינוי . חשוב   ביותר   לתת   להם   הכוונה   נכונה   ועזרה   בפתיחת   דלתות . משה   שחורי :   אחד   הדברים   החשובים   ביותר   עבורנו   היא השאלה   איך   להשאיר   את   האנשים   הטובים   ביותר   אתנו . יש   משהו   שאולי   חבוי   אצלך   שאינך   צריך   להביאו   לידי   ביטוי בעולם   שאתה   פועל   בו   כעת .   אז   הצבא   צריך   לתת   לך   כלים שייתנו   לך   בסופו   של   דבר   את   המקפצה   בדרך   החוצה . המקפצה   הזאת   תביא   לידי   כך   שאנשים   ירצו   להישאר   אצלך עוד   כמה   שנים .   אחרת ,   הם   יעזבו   בגיל   צעיר   יותר . ועוד   לא   דיברנו   פה   על   שכר ,   אבל   המשכורות   של   הקצונה הזוטרה   בצבא   הן   קטסטרופה .   הם   רואים   את   המשכורות בחוץ   ויוצאים   החוצה .   כיוון   שאנחנו   הבנו   שבכסף   לא מושכים   את   האנשים ,   אנחנו   מושכים   אותם   באתגרים , חברים   ומפקדים . משה   שחורי :   השכר   של   קצינים   זוטרים בצה"ל   הוא   קטסטרופה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא