|
|
עמוד:32
היסטוריה : איסר הראל ז"ל והדואר הבריטי בפלסטינה מאת : נועם גולדמן שרתתי בדאר בתקופת המנדט משנת . 1935 בשנת 40 ״ 1939 התגייסתי להגנה שובצתי ל-ש"י , איש הקשר שלי היה בן-שחר , במשך שרותי הוחלפו אנשי הקשר והאחרון היה ברוך צימרמן מהמרכז החקלאי והוא הפגיש אותי עם איסר הראל ז"ל . העומס וזרימת המידע הביאוני לידי הכרה שהדואר הוא מקור לא אכזב של מידע , והחלטנו להקים ארבע יחידות : מיון , תאי -דאר , מברקה , קייבל אנד וויירלס . היו בכל מחלקה מספר אנשים , שפעלו ללא קשר עם המחלקה האחרת לימים מר צימרמן הפגיש אותי מספר פעמים עם איסר הראל ויחסים ידידותיים התפתחו , הוא מסר לי את מספר הטלפון האישי שלו ועוד מספרי הטלפון שיאפשרו לי להתקשר אליו בכל עת . מר זלמן מזכירו״ טלפונאי ידע את שמי . שיחות עבודה לא התנהלו בטלפון וזה רק שימש לקביעת מפגש . בתקופת ההפוגה הראשונה במלחמת השיחרור , האו"מ השתלט על נמל חיפה ואסר לפרוק סחורות שהוזמנו אחרי תאריך מסויים , בא אלי רץ בשם איסר הראל ובקשני לשחזר מברקים עם תוכן ותאריך כנדרש . כעבור זמן הצנזורה הבריטית בוטלה ואנחנו עצמאיים , נקראתי ע"י ברוך צימרמן לפגישה עם איסר הראל , הפגישה היתה ברוח ידידותית . איסר אמר לי בנעם , "אנחנו כבר מדינה עצמאית , השליטה בכל משרדי הממשלה בידינו ואין יותר צורך במחתרת ויש להפסיק כל פעולה . " נדהמתי , הרגשתי לא נוח , לא מצאתי מקום , ושהתאוששתי שאלתי את איסר הגענו למטרה הנכספת , אבל , "האם אני יכול לקבל ממך פתק ששירתתי בש"י על כל גילגוליו כל השנים , בהתנדבות מה אספר כאשר ישאלוני מה אתה עשית בישום המדינה . " תשובתו היתה , "אני לא נותן פתקים אבל אני מרשה לך להפנות כל השואלים אלי , ואני אאשר להם . " שנתי נדדה , קשה היה הרעיון להפסיק את כל ההרגלים אחרי עשר שנים , ופתאום אני חופשי ? ואז בא לי הרעיון "האזנה באלחוט לאויב" בבוקר התקשרתי לאיסר ובקשתיו לבוא אלי בענין חשוב הוא הופיע מיד , יצאתי איתו לרחוב מול בית הדאר ברח' מקוה ישראל , הסברתי לו התוכנית שנראתה לו , ואז הוא חשב בקול רם "אצטרך 20 חילים לשמירה וגם מקום מתאים" הוא פנה אלי ואמר "מחר בשעה 08 : 00 בבוקר תקבל תשובה" ונפרדנו . למחרת בבוקר בדיוק בשעה 08 : 00 הוא הופיע במשרדי , יצאנו לרחוב ואחרי שיחה קצרה , הוא הוסיף , אני שולח אותך למודיעין ש"מ 2 ביפו הנמצא מול בי"ח " צהלון" והמלצה למרדכי וורצמן ( מוטי אלמוג היום ) המפקד והסגן אברהם אילוני ( חברי מהמחתרת ) שקיבלוני למחלקה , לקידום המודיעין שמ . 2 אבן נגולה מעל לבי . שרתתי בהתנדבות כשנה - והתפטרתי מרצוני . איסר הראל ז"ל , האיש שהקים את השב"כ והמוסד , ששיטת עבודתו היתה דבקות במטרה , מעשיו הניבו השגים שהחמיאו , לא ישכח לעד . היו לצאן הברזל של עבודת הקמ"ן , אך הוגדרו בו לראשונה , ואלה הם : א . הגדרת הצי"ח ( ציון הידיעות החיוניות למפקד ולמשימה : ( ב . הצגת הס"מ ( הסמנים המעידים על פעילות ומצבים : ( ג . למוד דרכי הלחימה של האויב , להלכה ולמעשה כדי להבין את משמעות תנועותיו ולהעריכן כדבעי . להלן תוכן העניינים המדבר בעד עצמו : א . מבוא ; ב . הידיעות הדרושות לכוחות הלוחמים ; ג . מקורות הידיעות והפעלתם ; ד . תכנון המודיעין ; ה . מיון הידיעות ורישומן ; ה . ניתוח הידיעות והערכת המצב מנקודת ראות של המודיעין ; ו . הפצת המודיעין ; ז . בטחון מבצעים ; ט . הקמ"ן בגדוד ובחטיבה . תורה זו תורגמה לשפת המעשה עם הקמת בית הספר למודיעין שדה , אשר יצחק שפר ( ערן ) נבחר לנהלו , תחת פיקוחו של אריה סימון . לימים רשם בזכרונותיו כי ראה בפתיחת הקורס בדמון על הר הכרמל , את גולת הכותרת של פעילותו ההדרכתית-חינוכית בתחום המודיעין . לא מצא שפה משותפת עם ג'יבלי שיא אחר למאמציו היה שלוב מלא של מערך המודיעין בתכנון לקראת מבצע יואב והכללת הערכת המודיעין , זו הפעם הראשונה , כנספח לפקודת המבצע . אמנם הרצוג וגבלי נהלו כל אותו זמן מאבק על מקומו הנאות של המודיעין במטה ובעבודתו , אלא שמאבק זה עוד טרם הוכרע והיה זה אריה סימון אשר יצר עובדה קימת מעצם טיב עבודת מחלקתו ועבודתו הוא . ידין העריך את תרומתו של סימון עד כדי כך , שקרא לו להצטרף אליו ברודוס כמומחה לשטח ולאויב , בענותו הטיפוסית הפחית סימון בזכרונותיו בחלקו במשא ומתן . עם שובו ארצה , חש כי אינו מוצא שפה משותפת עם בנימין גיבלי , מפקדו הישיר . זאת והרושם כי תמה המלחמה הניעוהו לבקש את שחרורו מצה"ל . בבקשה זו עמד גם כאשר ידין הציע לו לצאת לסן סיר ( האקדמיה הצבאית הצרפתית ) ולהצטרף לסגל הבכיר של צבא הקבע , ההולך ומוקם . אריה חזר לבן שמן , ובשנת 1952 יצא עם משפחתו ל12- שנה לבאר שבע , להקים בה ובמחוזה את מערכת החינוך ולנהלה , עד אשר שב לבן שמן כמנהל . על מפעל חייו , כולל פרסום ספריו בתחום הפדגוגיה , זכה בפרס ישראל לחינוך . לכל אשר פגש בתחנות חייו נצטיר כדמות מופת וכמי שמקים על עצמו את כל אשר דרש מאחרים . תמיד כאב כאבם של כל בני אנוש באשר הם שם ובתוך זה גם שכנינו-אויבינו . בן 89 היה במותו . יהא זכרו ברוך . איסר הראל ז"ל , לא נותן פתקים
|
|