במלאת 22 שנה להשמדת הכור העירקי

עמוד:26

הוא דוחה את ההכרעה הסופית על-מנת לשכנע את ידין והשוללים וכדי להשיג קונצנזוס מלא . ואמנם למועד האביב נשתכנע ידין , ונתקבלה ההחלטה על אישור המבצע . אישור הביצוע בפועל הוטל , מחמת הצורך בחסיון מירבי , על שלושה : בגין , שמיר ורפול . רק לאחר יסורים , הדלפות ודחיות , בוצעה ההתקפה בתחילת יוני , 1981 בסודיות הראויה ובהצלחה מלאה . כאשר חזרתי מישיבת הממשלה , החלטתי שכדאי שנבדוק את עצמנו מחדש . כינסתי את הנוגעים בדבר לדיון וסיפרתי להם את פרטי המשבר . אמרתי להם שהובהר עוד יותר על ידי ידין שבדעתו הוא מסתמך על עמדתו של ראש אמ"ן , השוללת את המבצע . היה ברור , שבמתן הערכת מודיעין שונה בממשלה , על ידי אמ"ן-מחקר מצד אחד ועל ידי ראש אמ"ן מצד שני , נוצרה סיטואציה חריגה בעבודת המודיעין : זאת למרות לקחי אוקטובר , 1973 שדווקא צידדו בחשיפת כל הדעות במודיעין , גם אם הן חלוקות ( אגב , במטכ"ל זה כבר קרה . ( החמרה בתנאים לתקיפה ביקשתי לשמוע האם עלינו לשנות את דעותינו לאור כל זה ולהודיע על כך לנוגעים בדבר . לכל אחד מאנשי המחקר ניתנה הבמה לדבר , אבל כולם צינו שעבודת ההכנה המחקרית היתה יסודית ומסקנותיה ברורות והיא תקפה לזמן שהיא מכסה . ואמנם , חמישה חודשים אחר-כך , כאשר הוזמנתי לדיון נוסף בממשלה במרץ , 1981 דיווחתי , בשונה מהסקירה הקודמת , על החמרת התנאים לתקיפה בשל דחיתה . בכור היו עתה שוב המומחים הצרפתיים שחזרו לעיראק למרות שהמלחמה נמשכה והגנת הכור היתה כבר חזקה יותר כנגד תקיפה אוירית ( האופציות המבצעיות האחרות כבר נשללו מזה זמן . ( מלבד זה לא היה ברור אם הדלק הגרעיני כבר הגיע לפרויקט ואם קימת סכנת קרינה לסביבתו . מה שידענו בברור הוא , שהכור עצמו טרם נטען . ואמנם , כל הדברים הללו נלקחו בחשבון בתכנון פרטי התקיפה שכאמור צלחה . מצאתי , שגם אחרי עשרים שנה חלק מהשוללים נשארו איתנים בדעתם , ובשל חשיבות הנושא נדמה לי שעתה הזמן לבחון שוב את העמדות השונות . שוללי התקיפה טענו , בין השאר , כי תקיפת הכור בעיראק תלבה נסיונות לתקוף מתקנים בשטחנו , או אף תגרה לתקוף את אוכלוסית ישראל כנקמה . כמו-כן הם טענו , שאנו מזמינים לעצמנו דרישה לפיקוח בינ"ל במסגרת תגובת מדינות העולם וכן שעיראק לא תפסיק את המאמצים לרכישת יכולת גרעינית אלא אף תעצים אותם . ביטוי מרוכז יותר של דעת השוללים אפשר למצוא במסמך שהוכן על ידי צוות מומחים בכיר בראשות אהרון יריב , שהוגש לרה"מ באביב , 1980 ובו נאמר , כפי שמביא זאת שלמה נקדימון בספרו "תמוז בלהבות , " ( בשינויים קלים : ( . 1 הפצצת הכור תיצור דעת קהל עולמית עוינת ביותר לישראל , בעיקר בגלל הסכנה הטמונה בזיהום רדיואקטיבי , כתוצאה מההפצצה . . 2 ישראל תואשם בהפרת קונסנזוס מקובל בעולם שאין תוקפים כורים גרעיניים ובפרט לא כורים פעילים . . 3 הקהילה העולמית עלולה להאשים את ישראל בשיבוש תהליך השלום שהחל עם מצרים . . 4 הפצצת הכור עלולה להביא לליכוד העולם הערבי והמוסלמי למלחמה נגד ישראל בעזרה סובייטית . 5 הקהילה הבינ"ל עלולה להפעיל סנקציות נגד ישראל וארה"ב עלולה לצמצם את הסיוע ולהגביר את קשריה בעולם הערבי . לעומתם תומכי התקיפה , כמוני , טענו שלא מדובר על חיסול מוחלט של האופציה הגרעינית הערבית , אלא על אפשרות להקשות על מימושה ולדחותה באופן משמעותי אל מעבר לנקודת הזמן שנקבעה בהערכה הריאלית להבשלת האופציה הגרעינית העיראקית לפני התקיפה . הערכתנו היתה , שהדחיה הנוספת תיתן מרווח זמן בן חמש שנים ויותר , מה שיאפשר לישראל להתכונן כהלכה ולפעול הלאה בקרב המעצמות , על-מנת לנסות למנוע או לעכב את הסיכון האסטרטגי שבפיתוח יכולת גרעינית במדינות "לא יציבות" כמו עיראק . עיראק , אגב , היתה חתומה על האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני , . ( N . P . T ) כמו-כן הערכתנו היתה שהתגובות הדיפלומטיות הקשות מהעולם , אפילו אם יניבו סנקציות , לא תהינה חמורות מדי . ראש הממשלה מצדו ראה בתקיפה את חובתנו הראשונה לפעול למניעת סכנת שואה חדשה לעם ישראל . באשר לתקיפה בפועל , השכילו התכנונים , כאמור , להביא לתקיפה ללא זיהום רדיואקטיבי , ללא פגיעה במומחים זרים ( מלבד אולי אחד ) ויחד עם זה לגרום להרס מירבי של המתקנים הגרעיניים . במבט לאחור ניתן לומר , ששני הצדדים צדקו במידה זו או אחרת . שוללי התקיפה צדקו בענין הגברת המאמץ העיראקי , ואמנם כשנחשפו רבים מסודותיה של עיראק אחרי מלחמת המפרץ של , 1991 התברר שהם התקדמו יפה במספר מסלולים לקראת מימוש החזון הגרעיני . לעומתם התומכים בתקיפת הכור צדקו באשר לדחית מימוש האופציה הגרעינית של עיראק . בפועל ההישג היה גדול יותר משנחזה . הגשמתה של האופציה נדחתה לעשר שנים ומעלה : במשך שבע שנים אח"כ עסק האו"ם בפירוק עיראק מנשקה הבלתי קונבנציונלי . האומות , שתגובתן לתקיפה אז היתה מתונה יחסית , יכולות להפריע למאמצי עיראק ואיראן להשיג אופציה גרעינית וישראל יכולה להתכונן לבאות . הערה : המאמר לקוח מתוך קובץ מאמרים בחוברת שהוציא מרכז מ . בגין לשלום לזכרו של האסטרונאט אילן רמון ז"ל , שהיה אחד הטיסים בפעולת תקיפת הכור בעירק . הדברים לקוחים מהרצאה שנישאה במלאת 20 שנה לתקיפה אהרון יריב , ועדה בראשותו שללה התקיפה עזר וייצמן , שר הבטחון התנגד לתקיפה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר