במלאת 22 שנה להשמדת הכור העירקי

עמוד:25

הבטיח להתאמץ בענין זה . בפועל , מכסת הדלק הראשונה שהכינו הצרפתים לפרויקט היתה בכל זאת 24 ק"ג של אורניום מועשר . ידענו שהעיראקים חותמים חוזים עם מדינות נוספות באירופה לאספקת חלקי צנטריפוגות להעשרת האורניום הטבעי שרכשו כדי להביאו לאיכות צבאית . את רכש המתקנים הללו או חלקיהם , שפותחו באירופה , הם קיוו להשיג גם בעיסקאות סיבוביות , למשל עם ברזיל . כל זאת עשו כדי להיות בלתי תלויים בפיתוח ובהפעלת מתקנים גרעיניים . בנוסף , ידענו שחיל האויר העיראקי מצויד במטוסי תובלה ומטוסי קרב-הפצצה , המסוגלים לשאת נשק גרעיני ליעדיו . והעיקר , ידענו שעיראק הצליחה להכשיר מדעני גרעין טובים , ובראשם אדם בשם ג'עפר ג'עפר , שהקימו מה שנקרא "קבוצת נשק" לפיתוח יכולת צבאית . הצרפתים עזבו בצה"ל חיפשו אופציה מבצעית לפגיעה בכור , ועוד בתחילת 1980 החליט שר הבטחון דאז , עזר ויצמן , שיש להעדיף תקיפה אוירית . ההכנות המקצועיות הובאו על ידי הרמטכ"ל ומפקד חיל האויר לשר הבטחון לאישור סופי , שניתן במקביל גם על ידי ראש הממשלה . מעבר להכנות המבצעיות , התנהל ויכוח עקרוני על משמעות תקיפת הכור ובענין זה ראש הממשלה והרמטכ"ל תמכו בצורך בתקיפה ואילו שר הבטחון , ראש אמ"ן וגם , למיטב ידיעתי , ראש המוסד , שללו את התפישה לפיה תהינה לתקיפה תוצאות חיוביות . ראש אמ"ן וראש המוסד הביעו את דעתם בממשלה ובישיבות ועדת השרים לעניני בטחון . לפי דברי מזכיר הממשלה דאז , ישיבה כזו התקימה גם ב14- באוקטובר , 1980 כלומר כשבועים לאחר פרוץ מלחמת המפרץ הראשונה ( איראןעיראק . ( כשבוע לאחר מכן נמסר לי מלשכת הרמטכ"ל על ישיבת ממשלה נוספת , שתתקים ב28- באוקטובר בנושא תקיפת הכור . נתבקשתי להכין את הערכת המודיעין ולמסור אותה בישיבה בהעדר ראש אמ"ן מהארץ . בשל חשיבות הענין החלטתי על תהליך מחקרי מלא . את הישיבה הראשונה הקדשתי לגיבוש המידע ואת הישיבה השניה לשמיעת חוות דעת של הנוכחים לגבי משמעות המידע . לאור המסקנות הוכן סיכום שתמציתו היתה שמבחינה מחקרית-מקצועית נוצרה באותה עת הזדמנות היסטורית לבצוע התקיפה : מיד בתחילת המלחמה , תקפו האיראנים את הכור , כבר פעמיים , ועוד במטוסים אמריקניים , נתון שיהיה חשוב להסוואת התקיפה . המומחים הצרפתים עזבו את עיראק בשל המלחמה . ההגנה האוירית על המקום עוד לא היתה מלאה . התגובות הבינ"ל , שהערכנו שתהינה קשות , תגענה לשיאן רק לאחר זיהוי מלא של התוקף . ידענו אף זאת , שרבים במערב למרות תגובת הממשלות יברכו בשקט על הרס הכור - ביחוד האמריקנים שהבינו יפה את הסיכון שבעיסקה ופנו כבר לצרפתים שלא להוציאה לפועל בצורה שנעשתה . ידין איים בהתפטרות ישיבת הממשלה , כועדת שרים לעניני בטחון , היתה מתוחה אבל ענינית . מסרתי את ההערכה במלואה כמצוין לעיל . היו שרים , שתהו כיצד מתישבת דעה זו עם דעה אחרת , ששמעו מראש אמ"ן , והיה אף מי שאמר שצריך לשמוע מחדש את ראשי אמ"ן והמוסד זאת משום שגם נחום אדמוני היה נחרץ בתמיכתו בתקיפת הכור . למרות דעות אלה סיכם בגין ואמר , שהשרים מעודכנים כהלכה מדיונים קודמים שנערכו בנושא וברור שיש כאן שתי דעות שונות . בגין ביקש לא לדחות את ההחלטה בשל סיבות חשובות ובשל רגישותו העליונה של הנושא . הוא הצליח לשכנע בעמדתו ולהשיג באותה ישיבה רוב גדול התומך בתקיפה . כאן פרץ משבר : יגאל ידין שבמהלך הדיון התנגד למבצע , הודיע שאינו יכול לחיות עם החלטה זו בשל תוצאותיה החזויות השליליות ומשום כך הוא יפרוש מהממשלה . עם זאת , הוא הוסיף , שבגלל רגישות הנושא והצורך בסודיות , הוא ינמק את פרישתו בסיבה אחרת ואת התפטרותו יממש בתאריך אחר . הודעתו נתקבלה בתדהמה ועבר רגע עד שחזרה יכולת הדבור . בגין הודיע אז , שעם כל הרגישות והחשיבות ההיסטורית של החלטת היום , רפול , הערכת מודיעין בעקבות פניה מהרמטכ"ל יגאל ידין , לא יכול לחיות עם ההחלטה מנחם בגין , ראש הממשלה דחה ההכרעה ושיכנע הממשלה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר