|
|
עמוד:32
פעילותו האופיינית במשטרים דמוקרטיים הייתה בין השאר זיהוי איומים פנימיים באמצעות כלים מודיעיניים בדרך כלל , ללא סמכויות אכיפה ( מעצר , עיכוב , הבאה לדין וכו ( ' וזאת על מנת להבטיח שיהיה מבוקר על ידי רשויות המדינה . סוף המאה ה20- סוף המאה ה20- הביא שינוי במיקוד ארגוני הממ"ס . התגברות הטרור והפיכתו לאיום מקומי וגלובלי הצריכו התארגנות מתאימה . בד בבד איבד סיכול הריגול חלק ניכר ממשמעותו בשל התפוגגות המתח הבין-גושי . נפילת חומת ברלין והתרסקות הקומוניזם לימדו שהאיום הסובייטי היה קטן בהרבה משהעריכו . ספרי מתח רבים שבמרכזם עמד מאבק המוחות בין מדינות המערב לברית המועצות נעשו רלוונטיים פחות . סופרים מובילים כג'ון לה-קארה נאלצו לחפש לעצמם שדות מרעה חדשים . ואילו איומי הטרור האסלאמי אילצו את הממ"ס לפתח יכולות חדשות , להגביר את שיתוף הפעולה הפנימי והביןלאומי וליזום חקיקה מתאימה . סמכויות גופי האכיפה והממ"ס בתחומי המעצר , החקירה ואיסוף המודיעין הורחבו . במדינות המערב , כגון בריטניה וחלק ממדינות אירופה וארצות הברית , נתקלו השינויים בביקורת ציבורית . המאה ה21- מראשית המאה ה21- הממ"ס במדינות דמוקרטיות עוסק בשלושה תחומים עיקריים : סיכול טרור , סיכול ריגול וסיכול חתרנות מדינית קיצונית . פעילותו נהפכה לממוסדת על-פי תקנות וחוקים שהגדירו לו " גבולות הגזרה . " שיטות הפעולה המודיעיניות נותרו בדרך כלל חסויות . נקבעו גם נוהלי בקרה וביקורת . אם בעבר נהגו ראשי ארגוני ממ"ס בעולם לומר " הדובר שלנו אילם , " הרי בשנים האחרונות פועל הממ"ס מול התקשורת בדומה לארגונים עסקיים וציבוריים . התיחום בין הממ"ס ( ביטחון הפנים ) לבין מודיעין החוץ מבוסס בדרך כלל על הפרדה טריטוריאלית . הממ"ס מופקד על נושאי הפנים , לדוגמה MI 5 בבריטניה , DST בצרפת , BFV בגרמניה , RMCP בקנדה ושב"כ בישראל ; בארצות הברית אין ארגון שמתמחה בתחום המודיעין המסכל ( הFBI- עוסק בו באופן חלקי . ( ואילו מודיעין החוץ , הכולל בדרך כלל ארגון מודיעין אזרחי וארגון מודיעין צבאי , אחראי לפעילות המודיעין מחוץ לארץ האם , לדוגמה MI 6 בבריטניה , CIA בארצות הברית , DGSE בצרפת , BND בגרמניה , והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ואמ"ן בישראל . במדינות אחדות שורר מצב כמו ברוסיה , שבה הממ"ס , FSB ) יורשו של הקג"ב ) עוסק גם במודיעין חוץ ( נוסף על המודיעין הצבאי . ( ברוב מדינות המערב עוגן התיחום בהחלטות ממשלה ולמרות זאת יש לעתים תחרות וחוסר תיאום . בישראל קיים הסכם לתיחום משנת , 1998 המכונה " מגנה כרטא . " 2 ואולם בשנים 2002 ו , 2004- בעקבות דוח מבקר המדינה משנת , 1999 הוא שוב עלה לדיון ולא סוכם סופית בהחלטה מחייבת המקובלת על כל גורמי המודיעין בגין מחלוקות שהתעוררו . המודיעין המסכל בישראל הראשית שירות הביטחון הכללי ( שב"כ ) הוקם בפברואר 1949 בהשראת המודיעין הבריטי , ובשנים הראשונות הוכשרו עובדיו בקורסים בבריטניה ואחר כך גם בארצות הברית . עד סוף שנות ה50- היה דבר קיומו של השב"כ סוד מדינה , וראש הממשלה דוד בן-גוריון אמר בכנסת ( 1957 ) כי " במדינת ישראל אין שירות ביטחון . " בשנים הראשונות , פעילותו העיקרית של השב"כ הייתה : סיכול פעילות ריגול של ארצות ערב ופעולות טרור שבוצעו בעידוד מדינות ערב . סיכול פעילות חתרנית של ערביי ישראל שנתפסו כ"גיס חמישי" פוטנציאלי , כמו גם גיוס משתפי פעולה ועידוד גורמים פוליטיים מקרב ערביי ישראל . סיכול ריגול מזרח אירופי , בעיקר של ברית המועצות . ראש השירות לשעבר איסר הראל 1952-1948 ) והממונה על השב"כ עד ( 1963 תיאר פרשות סיכול של ריגול סובייטי ושל ריגול מארצות מזרח אירופה האחרות כנגד מדינת ישראל . סיכול של חתרנות מדינית , במיוחד קשרים שבין מפלגות ישראליות לברית המועצות וגרורותיה וגם פעילות ה"פורשים . " פורסמו מקרים שבהם השירות לא פעל כגוף ממלכתי . תפיסת שניים מאנשיו בעת שהטמינו מתקן האזנה במשרדו של מנהיג מפ"ם מאיר יערי עוררה סערה ציבורית רבה . עמוס מנור , לשעבר ראש השירות , ( 1963-1953 ) טען שרק בעת כהונתו החל השב"כ לפעול על-פי אמות מידה ממלכתיות . מלחמת ששת הימים כנקודת מפנה מפנה חד חל בפעילות השב"כ ב , 1967- עם תום מלחמת ששת הימים . סיכול הטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון וחבל עזה ( תקופה מסוימת גם בסיני , עד הנסיגה ב ( 1982- נהפך לנושא המרכזי . מדינת ישראל קיבלה החלטה אסטרטגית עקרונית שפעילות הסיכול בשטחים תהיה באחריות השב"כ אף שהשטחים היו תחת שלטון צבאי . בכך פעל השירות , שלא במודע , לפי לקחיה של בריטניה מדיכוי המרד במלאיה בשנות ה : 50- " רצוי ארגון אחד ויחיד האחראי לכל מודיעין ביטחוני-פנימי ? הכוונה לממ"ס , א"ב ... > אין לאפשר לצבא להיות אחראי למודיעין הביטחון הפנימי אלא לארגון אזרחי המתמחה בתחום זה" . כאשר שאל ראש השירות יוסף הרמלין ( 1988-1986 , 1974-1964 ) את גולדה מאיר מהי הצלחת השב"כ בפעילותו בשטחים , השיבה ראש הממשלה שעל השירות לתת למקבלי ההחלטות את השקט כדי לקבל החלטות ללא לחץ של פעולות סיכול ריגול של מדינות עוינות ( ולעתים ידידותיות ) וסיכול פעילות פוליטית קיצונית ו \ או חתרנית שהוערכה כמסוכנת למשטר הדמוקרטי , נהפכו לנושאי עניין מרכזיים של המודיעין המסכל . 11 אבן , ש' וגרנית , ע' . ( 2009 ) קהיליית המודיעין בישראל לאן . המכון למחקרי ביטחון לאומי , אוניברסיטת תל אביב . . 12 org . il / upload /( FILE ) 1237362207 . pdf http : // www . inss . כהן , ה' . ( 2006 ) ערבים טובים - המודיעין הישראלי והערבים בישראל : סוכנים ומפעילים , משת"פים ומורדים , מטרות ושיטות . עברית הוצאה לאור , תל אביב . . 13 הראל , א' . ( 1987 ) ריגול סובייטי , קומוניזם בארץ-ישראל . הוצאת ידיעות אחרונות , תל אביב . . 14 הראל , א' . ( 1989 ) ביטחון ודמוקרטיה . הוצאת עידנים , ידיעות אחרונות , תל אביב . . 15 תומפסון , ר' . ( 1967 ) שלטון ומרדנות : לקחי מלאיה ווייטנאם , פרק . 7 הוצאת מערכות , תל אביב .
|
|