|
|
עמוד:15
שליחותו של ראובן שילוח כל הדרך שעשה ראובן שילוח בערי עיראק בכיסוי של מורה לעברית יוכי וינטרויב בשנת 1932 נשלח ראובן שילוח לעיראק , בכיסוי של מורה לעברית וסטודנט למדעי המזרח באוניברסיטת בגדד . מטרת השליחות הייתה לדווח למוסדות היישוב על מצב יהודי עיראק , וכן על היערכות הבריטים והעיראקים נוכח ההתפתחויות בארץ . בספטמבר אותה שנה יצא שילוח לסיור בצפון עיראק . הקהילות שביקר בהן : מוסול ; ארביל ; עמאדיה ; דאהוכ ; סנדוכ ; בעקובה ; זאכו ; עקרה ; וקהילות קטנות יותר מסביב להן ( תעתיק השמות הערביים , על-פי אופן כתיבתם בידי שילוח . ( בדוח שהעביר לארץ נדרש שילוח למצבן הסוציו-אקונומי של הקהילות ; ליחסים בתוכן ובינן לבין האוכלוסייה הערבית והכורדית ; וליחסן לציונות . את המידע שאב מפגישות עם ראשי הקהילות השונות , שאת שמותיהם ציין בפתח הדוח . העיר הראשונה שהגיע אליה במסעו הייתה מוסול . מספר היהודים בקהילה , כולל כפרי הסביבה , . 1 , 700 המקצועות שעסקו בהם : אריגה , צביעת בדים , מסחר וחקלאות . שילוח דיווח כי - " אין עשירים בין יהודי מוסול , " והוסיף כי יהודי במוסול מרוויח בממוצע 20 עד 50 רופיות לחודש . על-פי הדוח אמנם פעל בית ספר של " אליאנס" במוסול , אך שילוח ציין את הבורות בקרב היהודים החיים בכפרים שמסביב . הוא הדגיש שקיימת אצל יהודי מוסול " חיבה גדולה לארץישראל . " שילוח סיפר כי יהודי מוסול גאים מאוד בעובדה שהנוסע בן המאה ה , 12- בנימין מטודלה , הזכיר בספר מסעותיו את עירם ואת בית הכנסת העתיק עובדיה . בעת ביקורו של שילוח כבר הפכו המוסלמים את בית הכנסת למסגד , ושילוח הביא אגדה עממית הקשורה בו : " יהודים אינם . 1 תודתנו לארכיון הציוני שהעמיד לרשותנו את המידע שעליו נשענת כתבה זו , ולגברת בתיה לשם על סיועה . . 2 תיקי ראובן שילוח , תיק מכתבים מיהודי עיראק ורשימות , . 25 S \ 22631-1 עד היום את הבסיס המוצק של ' המוסד' ושל קהילת המודיעין . אמונתו של שילוח כי פריסתו ודרכי פעולתו של ' המוסד' חייבות להיגזר ממצבה הייחודי של מדינת ישראל במזרח התיכון העוין ומהאחריות לגורל העם היהודי , מאפיינת את מבנהו ופעילותו של ' המוסד' עד היום הזה . ' המוסד , ' על-פי חזונו של ראובן שילוח , הוא גוף בעל פריסה עולמית המסוגל לתת מענה רחב ומגוון בזירות שבהן יש למדינת ישראל אינטרסים מודיעיניים , מדיניים , ביטחוניים ואחרים . ראובן שילוח היה איש שטח ממוקד במשימתו אך לא פחות מכך - אדם בעל ראייה כוללת . היצירתיות הרבה שניחן בה , השכלתו הרחבה והניסיון המקצועי הרב שרכש במגעיו עם זרועות המודיעין הבריטי - אלה , בצד שליחויותיו וגיחותיו ללב העולם הערבי והכרתו המעמיקה את האויב שלצדו ובקרבו נגזר עלינו לחיות - כל אלה יחד הניעו באורח בלתי נמנע את התהליך של התגבשות ראייה רחבה ואסטרטגית של מושג המודיעין ומהותו . שילוח לא ראה במודיעין יעד בפני עצמו אלא מכשיר ואמצעי להשגת מטרות ויעדים לאומיים . בתוך כך ראה חשיבות רבה ביכולת לנצל את המודיעין שנאסף ואת הקשרים שנרקמו כדי לקדם את השגת המטרות הללו . בהקשר זה ראוי לציין כי שילוח האמין שלצד הצורך להגן על המדינה מפני הסכנות האורבות לה , קיימת חובה מתמדת לאתר וליצור ערוצי הידברות עם האויב . התרעה על סכנות מפני מלחמה , בצד תשומת הלב לזיהוי סיכויים לשלום - זו תמצית תורתו של ראובן שילוח , והיא שעמדה ביסוד פעילותו הנמרצת למצוא וליצור נתיבי הידברות עם מצרים וירדן , לנצל קשרי מודיעין חשאיים ולהפכם לנכסים דיפלומטיים חובקי אזור ועולם . בהקשר זה פעל שילוח לניצול צינורות מודיעין כדי לקדם קשרים גם עם מדינות ברחבי תבל שאינן מקיימות קשרים ממוסדים עם ישראל . בד בבד מילא שילוח תפקיד מרכזי בגיבוש תפיסת הפריפריה של ישראל ובמימושה . מאחר שישראל הייתה מוקפת מדינות עוינות , הוא האמין שיש לנסות לפתח קשרים עם מדינות המעגל החיצוני הלא-ערביות הגובלות במדינות ערב , כמו טורקיה ואיראן המוסלמיות ואתיופיה , ולהשיג שיתוף פעולה עמן . על בסיס אותה ראייה אסטרטגית , ראה שילוח חשיבות בשימור ובפיתוח של קשרי ישראל גם עם חלקי העם היהודי שמעבר למסך הברזל , ופעל להקמת ארגון "נתיב . " חזון רעיוני וארגוני , קסם אישי , יצירתיות מבצעית ויכולת לראות מעבר לאופק , לזהות צרכים וליצור גשרים - בעזרת כל אלה תרם ראובן שילוח את תרומותיו הייחודיות למודיעין הישראלי בכלל ול'מוסד' בפרט , והם שזיכוהו בתואר " אבי המודיעין הישראלי . " כאחראי על הקשר עם זרועות המודיעין הבריטי השונות , הניח שילוח את היסודות לקשר ולחילופי מידע חשאיים עם שירותי מודיעין זרים
|
|