מודיעיון בעריכת עמוס גלבוע

עמוד:27

הגישה האמריקנית גרסה ש - MAD- מצב שבו כל צד יכול להשמיד את היריב , גם לאחר ספיגת מכה גרעינית , באמצעות מכה שנייה - מבטיח יציבות . לכן יש לשמר מצב זה ( פגיעות של שני הצדדים ) על ידי הימנעות מפריסת נשק הגנתי או נשק התקפי שיכול לנטרל את יכולת התגמול של היריב . בשנת 1976 הוקמה קבוצה של 16 מומחים חיצוניים , וכונתה קבוצה ב . ' הקבוצה קיבלה גישה למסמכים המסווגים ביותר והוטל עליה לספק הערכה אלטרנטיבית להערכת הCIA- בנושא האיום הסובייטי . בקבוצה השתתפו אישים כמו פרופ' ריצ'רד פייפס , מומחה לרוסיה מאוניברסיטת הרוורד , פול ניטצה , לשעבר תת-שר ההגנה , ופול וולפוביץ , שלאחר מכן שירתו בממשל רייגן . בתחום היכולות קבוצה ב' טענה שהCIA- העריך הערכת חסר את היכולות הגרעיניות של ברית המועצות . הקבוצה העריכה ביתר חומרה את היכולות הסובייטיות וקבעה כי הטילים הסובייטיים הם בעלי דיוק גבוה יותר מכפי שהעריך ה . CIA- כמו כן קבעה הקבוצה כי ברית המועצות עשויה להשיג עליונות על ארצות הברית בעשר השנים הקרובות בכל הקשור לפיתוח יכולות עתידיות . באשר לכוונות , טענה קבוצה ב' שההנהגה הסובייטית דוחה את הגישה האמריקנית של השמדה הדדית מובטחת . ( MAD ) ריצ'רד פייפס , החוקר המוביל בקבוצה ב , ' התבסס על ניתוח האידאולוגיה הסובייטית , שנשענה על קלאוזביץ , והגיע לכלל מסקנה שברית המועצות מאמינה ביכולתה להילחם מלחמה גרעינית ואף לנצח בה . המסקנות של קבוצה ב' עוררו התנגדות בקהילת המודיעין האמריקנית , אך נראה שהשפיעו על הערכות המודיעין הרשמיות . הערכת המודיעין הלאומית מדצמבר 1976 כבר נתנה ביטוי לחילוקי הדעות בקהילת המודיעין : ההערכה קבעה שהמנהיגים הסובייטיים מקבלים את ההרתעה ההדדית כמצב נתון וכי אינם רואים בעשר השנים הקרובות אפשרות שברית המועצות תשיג יכולת להשמיד את ארצות הברית בלי שהיא עצמה תהיה מושמדת . אבל , בדעת מיעוט משמעותית בקרב גופי המודיעין של הפנטגון , הצבא , חיל האוויר והצי , נטען שברית המועצות דווקא רואה כאפשרית את המטרה להשיג יכולת לנהל מלחמה גרעינית ולשרוד בה עם משאבים מספיקים כדי להשיג עליונות בתקופה שלאחר המלחמה . עדויות הבכירים הסובייטיים לפי הבכירים הסובייטיים החשיבה האסטרטגית הסובייטית בתחום הגרעין התפתחה בהדרגה ( המחקר מתייחס רק בקצרה לתקופה שלפני 1965 ולמשבר הטילים בקובה : ( השנים 1960-1950 היו שנים של הצטיידות גרעינית . הנשק הגרעיני נתפס כנשק נגד ערים שניתן להפעילו במלחמה . התקופה 1965-1960 בהנהגת חרושצ'וב מוגדרת כתקופת " אופוריה גרעינית . " חרושצ'וב השקיע בבניית כוחות הטילים האסטרטגיים ושאף לצמצם את הכוחות הקונוונציונליים . האסטרטגיה הגרעינית תיארה פעולה בשני שלבים : מתקפה גרעינית מקדימה על ארצות הברית באמצעות טילים בין-יבשתיים , ולאחריה מתקפה יבשתית רחבת היקף במערב אירופה . התקופה 1975-1965 לאחר הדחת חרושצ'וב ובהנהגת ברז'נייב מוצגת כ"חזרה לקרקע , " אימוץ אסטרטגיה ריאליסטית יותר , השקעה הן בנשק גרעיני והן בנשק קונוונציונלי והבנת מגבלות הנשק הגרעיני . המרואיינים מציינים כמה אירועים שהשפיעו על עמדת ההנהגה הסובייטית : ביוני 1968 נכח שר ההגנה גרצ'קו בהצגת מודל ממוחשב שהכין המכון המוביל בברית המועצות בתחום הטילים , והמודל הראה שגם אם ברית המועצות תשגר מכה ראשונה וגם אם מכת תגמול - היא לא תוכל לנצח במלחמה גרעינית . בישיבה שנערכה ביולי 1969 קיבלה הנהגת ברית המועצות החלטה לחזק את יכולת המכה השנייה ולאמץ אסטרטגיה של הרתעה . דנילביץ , ' אחד המרואיינים , מתאר תרגיל צבאי שנערך ב1972- ובו הוצגו להנהגת ברית המועצות תוצאות הדמיה של מכה ראשונה אמריקנית נגד ברית המועצות שבה נהרגו 80 מיליון אזרחים סובייטיים ונהרסו 85 אחוזים מהיכולת התעשייתית של ברית המועצות . התוצאות זעזעו את ההנהגה הסובייטית . במסגרת התרגיל , ניתן לברז'נייב כפתור וביקשו ממנו ללחוץ עליו כדי להורות על שיגור מכה גרעינית . ברז'נייב היה חיוור , התנשם בכבדות וידו רעדה . הוא שאל את שר ההגנה המרשל גרצ'קו כמה פעמים , כדי לוודא שלחיצה על הכפתור לא תגרום לשיגור אמיתי של טילים . השנים 1991-1975 מתוארות כתקופה של איזון אסטרטגי : ארצות הברית וברית המועצות הגיעו למצב של שוויון בארסנל הגרעיני , ונמשכה התעצמות גרעינית כמותית ואיכותית . האסטרטגיה הסובייטית שמה דגש בהרתעה ובמניעת מלחמה גרעינית . ההנהגה הסובייטית הבינה את ההשלכות הקשות של מלחמה גרעינית ולא האמינה שניתן לנצח במלחמה כזו . באמצע שנות ה70- ברית המועצות אף אימצה את העיקרון שלא היא תהיה הראשונה שתפעיל נשק גרעיני ( עיקרון שארצות הברית סירבה לאמץ . ( לפי הבכירים הסובייטיים , זה היה מהלך ממשי שנבע ממחקר ולא מהלך תעמולתי . בסך הכול ברית המועצות דגלה באסטרטגיה של הרתעה והכירה בקיומה של הרתעה הדדית מול ארצות הברית , אך היא לא אימצה בשלמותה את הקונצפציה האמריקנית של , MAD כלומר לא ראתה בפגיעות של ברית המועצות ( אחד מהיסודות של ( MAD מצב רצוי והיא שאפה לצמצמה , השקיעה בהגנה וביכולת התקפית נגד כוח וראתה בMAD- מצב בלתי יציב . בו בזמן , ברית המועצות נערכה לנהל מלחמה גרעינית למקרה שההרתעה תיכשל . קהילת המודיעין האמריקנית העריכה שההנהגה הסובייטית אימצה אסטרטגיה של הרתעה גרעינית וכי אינה מאמינה שניתן להילחם ולנצח במלחמה גרעינית . 3 כלפי קבוצה ב' נטען שמדובר בפוליטיזציה של הערכת המודיעין ושחבריה נבחרו במיוחד כדי שיספקו הערכות מחמירות על האיום הסובייטי . הערכות קבוצה ב' הודלפו בחלקן לתקשורת וחלק מחברי קבוצה ב' הקימו לאחר מכן את הוועדה לסכנה מיידית , גוף ציבורי שמטרתו הייתה לעורר מודעות לחומרת האיום הסובייטי . בדיעבד נתגלו רוב ההערכות של קבוצה ב' כמוטעות ומוגזמות . . 4 תוצאות המחקר בנושא תוצאות מתקפה גרעינית על ברית המועצות לא הופצו מחשש לפגיעה במורל . במחקרים מאוחרים יותר שונו הנתונים , כדי ליצור תמונה חמורה פחות באשר להשלכות מתקפה גרעינית על ברית המועצות . לפי דנילביץ' היו כמה כתבים תאורטיים , תכניות ותרגילים שכללו מכה ראשונה נגד ארצות הברית , אף שאפשרות זו נדחתה על ידי ההנהגה הסובייטית . אחד הבכירים הסובייטיים הסביר שמסיבות אידאולוגיות ( המרקסיזם חזה את ניצחונו הבלתי נמנע של המחנה הסוציאליסטי - א"ג ) ברית המועצות הייתה צריכה לשמר את העמדה שלפיה ניתן לנצח במלחמה גרעינית .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא