|
|
עמוד:27
בעקבות לקחי לבנון הושם הדגש בהכנות ובאימון הכוח בשני מוקדים של עשייה : השטח והאיסוף הקרבי . היה ברור כי מחקר מקיף של שטח האויב , ניתוחו , הפקת העזרים והנחלת המידע לכוח המבצע הם תנאי לפעולה מוצלחת . כמו כן הוברר כי האיסוף הקרבי אינו יכול להסתמך רק על יחידות ייעודיות , לא כל שכן כאלו הפועלות מהגדר , אלא יש לבססו , בראש ובראשונה , על יכולות אורגניות הפועלות מתוך ולמען הכוח הלוחם הקדמי , עצמו . הלקחים שהופקו במישור זה טרם מוצו עד תום . כמו כן בוצעו בפיקוד הדרום , באוגדת עזה , וביחידות המודיעין המתוכננות לסייע בלחימה , שינוים ארגוניים וטכנולוגיים , שאפשרו ניצול יעיל יותר של מקורות המידע , תוך " קיצור המעגלים" לשימוש בו . הרחבת תפקידי מודיעין השדה תפקידו העיקרי של מודיעין השדה הפועל בעוצבות מרמת הפיקוד המרחבי ועד לאחרון הלוחמים , הוא לספק את המודיעין הדרוש לכוחות הדרג המתמרן , הדרג המסייע והדרגים תומכי הלחימה . הקמ"נים בדרגי השדה פועלים מתוך מפקדותיהם ביחידות ברמת האוגדה , החטיבה והגדוד . הם משמשים עוגן בפעילות המפקדה בטרם קרב בכל הקשור לנוהלי הקרב , ובמהלך הקרב בכל הקשור לניהולו . הם מעבדים את המידע הדרוש להערכת מצב , ובאמצעותו מסייעים למפקד ולמטה לגבש ולשלוט בתכנית המבצעית ובדרך הוצאתה לפועל . בצד השותפות הבכירה בעבודת המטה נתבענו , קציני המודיעין הקרבי , גם להנחיל את המודיעין למפקדים וללוחמים ביחידות בטרם קרב . עליהם הוטל לדאוג שידע זה ישולב וישפיע על הכנת הכוח ועל הדרך , בה ימצה את יכולותיו ויפעל , בשעת מבחן , אל מול האויב . משימה נוספת שעלתה בחשיבותה עוד בלחימה בלבנון , הייתה הספקת מטרות לכוח האש ברמת הפיקוד והאוגדה . גם משימה זו הורחבה כלפי מטה . הקמ"נים בדרג החטיבתי ולעתים גם קמ"ני הגדוד ומערכות האיסוף הקרבי שבשליטתם נדרשו לאתר , לרכוש ו"להפליל" מטרות במרחבים הפתוחים , ובשטח הבנוי . אלה נועדו להיות מותקפים לא רק מהאוויר ובאש הפיקודית והאוגדתית ) במקרה עזה זו הייתה אותה אש , ) אלא גם באמצעות כוח האש של הדרג הלוחם הקדמי . מאפייני זירת הלחימה בעזה רצועת עזה היא מרחב לחימה מוכר כבר מהימים שנוצרה , בעקבות החלטת האו"ם בנובמבר , 1947 מהקרבות לפני פלישת הצבא המצרי ובמהלכם , ובעיקר מהמבצעים בשלהי מלחמת העצמאות . הרצועה , שנכבשה לראשונה במערכת סיני , פונתה ונכבשה שוב במלחמת ששת הימים . ) 1967 ( מאז ועד לפינוי ב 2006 ישבו כוחות צה"ל בתוך הרצועה , והכירו למעשה את שטחה ואת מאפייניה האחרים . השתלטות חמאס והפעילות האינטנסיבית ממנה , בעיקר בירי תלול מסלול , של רקטות ופצצות מרגמה , חייבו תגובה וכניסה מחודשת . שטחה המצומצם , הטופוגרפיה המתונה , מחנות הפליטים ומרחבי השטח הבנוי , צירי התנועה והמרחבים הפתוחים שביניהם , כל אלה מתוחמים בקווים ברורים וניתנים למחקר ולהכנה מדוקדקת של עזרים לתכנון , לשליטה ולשיתוף פעולה . תחום התת קרקע , הירידה לבונקרים , הפעולה מתוך מנהרות והטמנת המטענים , מהווה אתגר חדש לפעילות המודיעינית . האתגר , שהיכולות בו הולכות ומשתפרות , כולל את החישה והאיתור המודיעיני וכן את השפעת המודיעין המתקבל על דרך הפעולה לפתרון הבעיה . הפעילות האיסופית המרכזית , אל מול הרצועה , יכולה הייתה להתבצע במהלך כל התקופה שלפני המבצע , מקו הגדר ממזרח ומצפון , מהים במערב ומהשמים שממעל . גם במהלך המבצע ניתן היה להמשיך בפעילות באותה דרך פעולה וכמעט בכל מקום מאותם אתרים . החדירה לעומק הרצועה אפשרה קיצור טווחים והפעלת אמצעים גם בקווי המגע . גם " האויב החמאסי" האמורפי , היושב ברצועת עזה , זה שבנה עצמו בפלוגות , גדודים וחטיבות , לא היה , כדברי קמ"ן דרום , " דרקון אימתני , " אלא למעשה החלש שבאויבינו , צבא שהוקם רק בשנתיים האחרונות . הקרבה הגיאוגרפית , ההיכרות האינטימית עם האוכלוסייה המהווה מאגר לכוח האדם שלו , והנגישות המודיעינית , אפשרו הערכה מדויקת למדי של עוצמתו , דרך התארגנותו , תורת הקרב שלו ודרך הפעולה הנבחרת אשר לפיה התכוון ככל הנראה לפעול . במהלך הלחימה לא הצליח חמאס להוציא לפועל את תכנית ההגנה שלו שהתבססה על התאמת שיטת הפעולה בכל גזרה למאפייני השטח . עוצמת האש של צה"ל גרמה לו הפתעה וחייבה אותו לשנות את דפוס הלחימה שתכנן : לוחמה טקטית ממבנים שבמהלכה יהיו ניסיונות לחטיפה והפעלת מטענים , וכן ניסיונות לירי נ"ט איכותי כדי להסב לכוחותינו נפגעים רבים . התכנית היחידה עליה הצליח החמאס לשמור הייתה הירי של אמצעים תלולי מסלול , רקטות ופצצות מרגמה אל עבר כוחותינו והשטחים הבנויים בעורף . גם כאן ניכרה הירידה המתמדת בכמות השיגורים לכל אורך המערכה . התארגנות מודיעין השדה הגורמים המרכזיים שעסקו בהכנת המודיעין ובהספקתו לכוחות לפני המבצע ובמהלכו היו מודיעין פיקוד הדרום ומודיעין אוגדת עזה . גם מחלקות המודיעין החטיבתיות של אלה שתוכננו למבצע לקחו חלק בעשייה . העיסוק המרכזי היה בקרקע . הגורמים השונים למדו את ההכנות הקרקעיות של חמאס לקרב ההגנה , איתרו יעדים ומטרות , הכינו עזרים לפעילות ולשיתוף פעולה ועדכנו אותם כל העת , כולל במהלך המבצע עצמו . פענוח צילומים והדמאות למיניהם מחוזי עילי אפשר ניתוח מדוקדק של הקרקע . לימוד האויב החמאסי הניב " פנקסי קמ"ן" בסיווג ביטחוני נמוך למדי , שאפשרו הפצת החומר והטמעתו בקרב היחידות והלוחמים . הקמ"נים ברמות השונות הטמיעו את המודיעין בתכניות המבצעיות והשפיעו רבות על תכנית האימונים לפני המבצע . ההכנות האינטנסיביות , בעיקר ברמת האוגדה , תגבור ובנייה מתאימה של מכלולים במתווים של שגרה , חירום והתארגנות לשיתוף פעולה עם חיל האוויר , השב"כ , חיל הים ומערכי המודיעין השונים - אפשרו טיפול במקביל בבניית תמונת מצב האויב , בתמונת השיגורים של האמצעים לירי תלול מסלול ) תמ"ס ( ובניסיונות לסכלם , בהרכשה ומעקב אחר יעדים עד לתקיפתם , ועוד . חמאס לא הצליח להוציא לפועל את תכנית ההגנה שלו : עוצמת האש של צה"ל הפתיעה אותו וחייבה אותו לשנות את דפוס הלחימה שתכנן
|
|