ליצור יש מאין

עמוד:44

מפקידי המנדט הבכירים , שגר בבית הכרם ובעצמו היה חבר "הגנה" ותיק , ( השכילה לגייס לא מפות בלבד , כי אם גם משקפות לכל עמדה ! קצין ששירת במבוא האוסטרי במלחמה העולם הראשונה הפקיד בידי מצפן שבאמצעותו כיוון את התותחים בחזית האלפים ומאז שמר עליו מכל משמר כמזכרת יחידה , ורק הוסיף בקשה צנועה כי המצפן יוחזר לו אם וכאשר יתאפשר הדבר ... כדי לייעל את הדיווח מן התצפיות ולאחר מכן מעמדות שעל גבול החבל שרטטתי אישית לכל תצפית כרטיסי טווחים ואחר כך פנורמות שהועתקו בשלושה עותקים . הללו נשאו את שמות התוואים הבולטים בנוסח אחיד , אשר שימש לדווח בכתב ובעל פה , כאשר עותק אחד בידי ועותק נוסף במפקדת החבל . במקביל צולמו גזרות חיוניות , והתצלומים קובצו בדפדפות אשר חולקו לתצפיות ולעמדות נוספות הנוגעות בדבר , למפקדת החבל ולמפקדת העיר באופן זה ניתן היה לקצר ולדייק בדיווח ובהתרעה כאחד התצפיות ניהלו יומן אשר דפיו חולקו לעמודות . לחלק מן התצפיות הצלחנו להתקין קשר טלפוני . בהיעדרויותינו התכופות מן המשרד קיימה עבורנו משפחת בועזסון תורנות טלפון לקליטת השידורים מהתצפיות באביב 1948 עלה בידי להפעיל צלם מטעם מפקדת העיר ולכסות את החזית שלנו ברצף פנורמות מצולמות , ובהן רשת קואורדינטות בתוספת ציון שמות התוואים הנבחרים , כדי להקל עוד יותר על הדיווח . דו"ח יומי למפקדת החבל בא לסכם את אותו היום . נוספו לו דרחות מיוחדים על אודות אירועים מיוחדים . לדוגמה : כאשר יחידות המתנדבים הערביות החלו להפעיל מרגמות , הנהגתי "דו"ח הפגזה" על גבי טופס אחיד , אשר הועבר טלפונית מיד עם האירוע ונשלח גם כתשדורת כתובה יחד עם הדו"ח היומי . תוצר לוואי של לימוד השטח היה דו"חות שטח אשר ניתחו את הזירה תוך כדי ציון המשמעות הביטחונית טקטית . כן הכנתי מפות עם ציון נקודות לחסימת הגישות למרחב ולפריסת עמדות שדה בפריפריה של החבל . מודיעין "קלשון דרום" והסיבה 6 את מודיעין "קלשון דרום" בניתי הלכה למעשה במתכונת של מודיעין חבל ב ; השינויים היו בעיקר כמותיים , כיוון שתחום הפעולה האופרג 1 יבי של "קלשון דרום" השתרע על מחציתה הדרומית של הזירה הירושלמית כולה . לביצוע המשימות עמד עתה כוח אדם אשר הספיק לאייש את צורכי המחלקה הן במג 1 ה והן ביחידות השדה . במישור האישי הצטמצם הזמן שעמד לרשותי לסיור ולתצפית אישיים ולהצטרפות למבצעים התקפיים . במאמצים עליונים קיימתי את כל הנ"ל , אך לא באותה תדירות . בקרבות "עשרת הימים" אף זכיתי ליטול את הפיקוד על כיבוש משלטי ולאגה שממול לביתר . להלן תרשים מבנה מחלקת המודיעין של "קלשון דרום" אשר העברתי עמי לחטיבה , 6 עם כוח האדם העיקרי שהיה בה : יחידת התצפית לעומק הורכבה מחברי אגודת האסטרונומים הירושלמית , כולם מעל לגיל הגיוס , אשר הסבו את הטלסקופים השמימיים שלהם לתצפית קרקע , הציבו אותם בכמה מגדלים וגגות וקיימו תצפית של 24 שעות ביממה על מטרות שבעומק המרחב . הם גם צילמו מטרות נבחרות בהגדלה מהממת ממש . זכורים לי תצלומי לגיונרים ברמאללה , מרחק של 13 ק"מ מן הטלסקופ , שבהם אפשר היה לזהות בבירור את תווי הפנים , את המדים ואת החימוש ! היחידה מעולם לא זכתה למעמד רשמי , ולכן גם לא זכתה בניפוק ציוד וכסות חורפית , אלא במה שניתן היה להוציא עבורם בתחבולות ובמרמה ... איני זוכר אם הצלחתי להביא להם את אות הקוממיות . זאת דוגמה אחת לאשר נוכחנו במקרים שונים שבהם הביורוקרטיה הצבאית , שנולדה ביום הקמתו של צה"ל , לא הצליחה למזלנו לדכא את ההתנדבות . מטבע אופיה של חזית עירונית היוותה רשת התצפיות גם כאן בסיס מוצק ואיתן לקבלת המידע על אודות האויב הנפרס בחזית ממול . המידע שהתקבל מן התצפיות , משאר המקורות המודיעיניים ומן המגע הקרבי הועלה ועודכן באופן שוטף על מפה בקנה מידה , 1 : 1 , 250 אשר כיסתה את הקירות של אולם גדול שהיווה חדר המלחמה במפקדתנו ושירתה גם את המבצעים . לאימות ולהשלמה של ההערכות לעומק ובעיקר לגילוי מפקדות ומתקנים שונים יצאנו לסיורי התגנבות אל "שטח ההפקר , " הן ממזרח למערכי האויב והן ממערב לבתי מוסא עלמי שמול רמת רחל ומערבה לבית לחם . כמו כן תפעלנו את המצפים גובה ויועל בשתי סדרות תצלומי פנורמה מעולים - סדרה אחת להתמצאות כללית וסדרה שנייה לאיכון מדויק ולתכנון - ובהן נראו כל חרך ירי מאולתר , כל רעף מוזז , כל חלון סתום בשקי חול . חלוקת העבודה ביני לביו סגני , משה , הקלה עליי את ההיעדרות מהמשרד במפקדת "קלשון דרום" ואחר כך במפקדת החטיבה . עשיתי לי חוק לסייר יום אחד בשבוע עם כל אחד מהקמ"נים הגדודיים בגזרה שלו . מטבע הדברים , ברוב הגזרות לבשו סיורים אלה אופי של תנועה בבתים ובחצרות שנמצאו בשטח ההפקר הצר בין הקווים . urji 1 j 1 |/ / 1 'עין ' AV j 1 _ 1 'u 1 1 IVJ ? . ןאות . מימין לנהג - ראש המחלקה מרדכי גיחון , ליד ההגה סגנו משה חתן

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר