|
|
עמוד:21
במרד הערבי נבע כמובן מהצורך להעמיק את הידע על סיבותיו , על מהלכו ועל אופיו של המרד , ובעיקר להפיק לקחים וליצור כלים להתמודדות במקרה של התלקחות מאורעות דומים בעתיד . המרד הערבי פרץ תחילה בערים המעורבות והערביות , וחלפו שבועות ארוכים עד שהוא התפשט גם לכפרים . בשלב השני של המרד , בין ספטמבר 1937 לתחילת , 1939 שבו נעשה הטרור לנשק העיקרי נגד ממשלת המנדט והיישוב היהודי , עבר מרכז הכובד של הפעילות למרחב הכפרי , והיא נוהלה על ידי כנופיות מקומיות . הכפרים שימשו לכנופיות מקור עיקרי לכוח אדם , למזון ולכסף וכן בסיסי יציאה ומקומות מקלט . דנין תרגם את הנחיית האגף הערבי לכמה מאמצים מודיעיניים עיקריים : הוא ביקש מאנשיו להכין סקירות יסוד על היישובים הערביים ועל החמולות החשובות בערים ובכפרים ולאסוף מידע ביוגרפי על ראשי הכנופיות ועל אנשי השורה בהן מזמן המאורעות ואילך . סקירות על החמולות החשובות בכמה ערים , בהן ירושלים , יפו , לוד , טבריה וצפת , התקבלו בטפטוף במשך השנתיים הבאות , אך הכנת סקירות היישובים ואיסוף המידע הביוגרפי על ראשי הכנופיות ואנשיהן , ובהמשך גם על מנהיגים ופעילים פוליטיים , נמשכו בהתמדה לאורך כל שנות קיומו של הש"י הערבי , עד עיצומה של מלחמת העצמאות . באשר לפרויקט סקירות היישובים הערביים , בשמונה שנותיו הוכנו לפחות כ 1 , 000 סקירות - זהו מספר הסקירות שנותרו בידינו , השמורות רובן ככולן בארכיון לתולדות "ההגנה , " אם כי ייתכן שהוכנו סקירות נוספות שאבדו - שבהן תועדו כ 770 יישובים ערביים , מתוכם כ 750 כפרים והיתר ערים ועיירות . מספר הכפרים שתועדו מרשים במיוחד , אם נביא בחשבון שלפי הערכה מקובלת היו בארץ ישראל המנדטורית בשנות ה 40 בין 3 800 ל 900 כפרים ערביים . עשרות שאלות במגוון נושאים - שנותיו הראשונות של הפרויקט סקירות היישובים הראשונות לא היו אחידות בהיקפן , במבנה שלהן , בנושאים שנסקרו ובאיכותן . בעיה זו נפתרה בעיקרה עם הכנתו של שאלון מנחה להכנת סקירות שהופץ בין הסוקרים . השאלון כלל 34 שאלות שנגעו למגוון רחב מאוד של נושאים , ובהם בין היתר זמן ייסודו של הכפר , האם הוא בנוי על חורבותיו של יישוב קדום ומצויים בו שרידים עתיקים , הדרכים העיקריות בסביבתו , מקורות המים שלו , היקף אדמותיו , סוגיהן והבעלות עליהן , ענפי הכלכלה , המוח"תארים , החמולות , קשרי משפחה עם כפרים אחרים , סכסוכים , מוסדות חינוך ודת בכפר , בעלי מקצוע בין התושבים , בני הכפר המשרתים במשטרת המנדט או בצבא הבריטי , אנשי כנופיות , הנזק הכלכלי שנגרם לכפר בשנות המרד , נשק 4 שהוחרם בו במהלכן והנשק המצוי בו בהווה בשאלה הראשונה בשאלון , הנוגעת לתולדות הכפר , התבקשו הסוקרים לברר גם "האם יש בו שרידי יהודים או שומרונים שנתאסלמר . הטענה שהפלאחים בארץ ישראל הם צאצאי איכרים יהודים חזרה ועלתה מפעם לפעם בשיח הציבורי והמדעי הציוני החל מראשית המאה ה , 20 למשל בספרם של דוד בךגוריון ויצחק בן צבי " ארץ ישראל בעבר ובהווה " שפורסם לראשונה ביידיש בניו יורק ב . 1918 בךגוריון ובךצבי טענו כי לאחר שהנצרות נעשתה לדת הרשמית של הקיסרות הרומית , האיכרים היהודים בארץ ישראל קיבלו על עצמם "למראית עין" את הנצרות , ולאחר הכיבוש הערבי של הארץ במאה השביעית הם התאסלמו מי שהחזיקו בטענה מסוג זה עשו זאת בדרך כלל משני טעמים או לשתי תכליות : כדי להדגיש את ערך ההיצמדות לאדמה ולעבודת האדמה בכל מחיר וכדרך לקרב בין היהודים השבים למולדתם ובין הפלאחים היושבים בה . לטעם השני יש להוסיף גם את האהדה העקרונית של חלק מראשיהן והוגיהן של מפלגות הפועלים הציוניות בראשיהן כלפי מי שנתפסו אצלם כמעמד המנוצל והמדוכא בארץ . יש להניח ששאלת "שרידי יהודים או שומרונים שנתאסלמו " לא נועדה לצורכי "ההגנה , " אלא לצורכי המחלקה המדינית , או באמצעותה לגורם מעוניין ארור . בדומה לכך , שתי השאלות המפורטות שנגעו לקרקעות הכפר היו רלוונטיות יותר לצורכי הקרן הקיימת לישראל מאשר לצורכי "ההגנה" - ואכן העתקים של לפחות חלק מהסקירות שהוכנו בתחילת שנות ה 40 נשלחו לקק"ל . עניינה של המחלקה המדינית של הסוכנות - וממילא גם של " ההגנה" - במידע על הערים והכפרים ועל מידת מעורבותה של אוכלוסייתם במרד הערבי נבע בעיקר מהצורך להפיק לקחים וליצור כלים להתמודדות במקרה של התלקחות מאורעות דומים בעתיד . 3 יעקב שמעוני , "ערבי ארץ ישראל" ( תל אביב : הוצאת עם עובד , תש"ז , ( עמי . 1 58 שמעוני היה מזכיר העדי הערבי במרוצית הראשונה של שנות ה 40 ואחר כך עבר לאגף הערבי במחלקה המדינית של הסוכנות . בכתיבת ספרו הוא נעזר בספרות המחקרית והעיונית הרלוונטית והסתמך על התיעוד המודיעיני הנרחב שנאסף על ערבי הארץ בשי ' הערבי ובאגף הערבי . . 4 אצ"מ , תיק , 25 / 2231 8 S " שאלון מספר , " 4 ללא תאריך . לעותק נוסף של שאלון זה , הכולל בשינו" נוםח קלים את 30 השאלות הראשונות , ראו הארכיון לתולדות "ההגנה" ( להלן את"ה , ( תיק / 66 כללי , 8 / "שאלון מסי , " 4 ללא תאריך . השאלון כנראה הוכן על ידי עזרא דנין . . 5 דוד בךגוריון ויצחק בן צבי , "ארץ ישראל בעבר ובהווה , " עורכים : מרדכי אליאב ויהושע בךאריה , תרגם : דוד ניב ( ירושלים : הוצאת יד יצחק בן צבי , , ( 1979 עמי . 199 , 198
|
|