|
|
עמוד:52
שידוריהמהפכה ג' היה אלחוטן שהחדיר " המוסד" לעיראק בכיסוי של איש עסקים אבל אז פרצה מהפכת 14 ביולי וג ; שהיה מהזרים הבודדים שנשארו במדינה . הפך לקצין איסוף ולנכס מודיעיני חשוב בין פגישה עם השליט עבד אל כרים קאסם לסקירה מקרוב של מטוסי מיג סובייטיים , הוא מצא זמן לנהל חיי חברה תוססים עם אנשי צבא ומשטרה ומנכ"לי חברות נפט יוכי וינסרויב 73 ה כותבים על "המוסד ? " והרי חונכנו להאמין כי יש פרחים יפהפיים הפורחים רק הרחק מאור השמש העזה . הרי אנחנו יודעים כי יש שיטות עבודה - לאו דווקא אוניברסליות - שאינן משתנות . ותמיד תמיד מקנן החשש שמא , בבלי דעת , נסכן מישהו או מבצע כלשהו ; שאולי התרברבות במבצעי עבר תרתיע אדם או גוף כלשהו משיתוף פעולה עמנו בהווה . הסיפור שלפניכם אינו עוסק במבצע גבורה מדהים , אבל הוא פותח צוהר לעולמו של שליח ה"מוסד" בארץ אויב , שזירת הפעולה שלו משתנה בן לילה . הוא גם ממחיש את סודה האמיתי של מלאכת המודיעין - מאמץ מתמשך של רבים לאסוף פרט אל פרט , פרטים הנשזרים יחד לתמונת המודיעין . 14 ביולי , 1958 כיכר העיר בבגדאד . ההמון , מאות אלפים , שרבים מהם קיבלו רבע דינאר כדי להתייצב שם , שואג בהתלהבות סיסמאות תמיכה במשטר החדש . בלילה השתלטו קציני חטיבה 20 של צבא עיראק , עבד אל סלאם עארף ועבד אל כרים קאסם , על מוקדי הכוח בעיר , ובראשם ארמון המלוכה ותחנת השידור , והפכו לשליטיה החדשים של עיראק . המלך פייצל , העוצר עבד אל אילה וראש הממשלה נורי אל סעיד נרצחו , וגופתו כרותת הראש של העוצר נגררה ברחובות בגדאד , קשורה למכונית , למען יראו וייראו . ובלב ההמון המשולהב צעיר ישראלי תכול עיניים , מצויד במצלמת "לייקה . " למה יצאת לשם ? " הגעתי למשרד החברה שבה עבדתי והוא היה סגור . איש מהעובדים המקומיים לא הגיע . נזכרתי שכל הלילה שמעתי יריות , והחלטתי הכותבת היא ראש mv \ סרטי המורשת במל'ימ ההמון שאג בהתלהבות סיסמאות תמיכה במשטר החדש . אנדרטה בבגדאד לציון מהפכת 14 ביולי
|
|