מודיעיון מבט עומק למודיעין - בעריכת עמוס גלבוע

עמוד:50

ועד כמה המידע רלוונטי בזמן החשיפה . כך , לדוגמה , חלק ניכר מהמידע החשאי המופק בתחומי הפעילות הדיפלומטית והמדינית הופך לנחלת הכלל בטווח של שעות עד שבועות . . 7 העבודה על מידע המאותר במרחב הגלוי פשוטה יותר בשל מגבלות ביטחון מידע מופחתות : ניתן להפיץ את המידע הגולמי ואף את המעובד במערכות אזרחיות ; וחשוב מכך , קל יותר להעביר את מיצוי המידע לחברות אזרחיות ( OUTSOURCING ) הדבר פחות נכון לעבודה בשלושת מעגלי המידע הגלוי הפנימיים ( העוסקים במרחבי ההסתרה של היריב , ( שכן לעתים העיסוק בהם מבוסס על קצות חוט ממידע ממקורות חשאיים , או שהמידע המאותר במקורות גלויים משמש לאחר מכן לפעילות חשאית . . 8 שימושיות המידע - במידע ממקורות גלויים ניתן לעשות שימוש ללא מגבלות או סכנת חשיפה של מקורות רגישים . המידע הגלוי מהווה מרכיב משמעותי במערכות מדיניות ובדיפלומטיה פומבית . החסרונות : . 1 מדובר בכמות אדירה של מידע , המחייבת פיתוח שיטות כרייה , סינון , מיקוד ועיבוד כדי שאנשי המודיעין לא יטבעו במידע לא רלוונטי . . 2 המרחב הגלוי פתוח למניפולציות ולהונאה רבה . זאת בשונה מערוצים חשאיים הנתפסים על ידי היריב כאזור בטוח שבו הוא יכול לתקשר ביתר פתיחות וכנות . דבר זה מגדיל את אתגר האימות וההצלבה . . 3 במרחב הגלוי לא ניתן למצוא באופן שיטתי מידע על " הסודות הגדולים" של היריב . מדינה או ארגון העוסקים באופן שיטתי בהסתרת פרויקט או יכולת קיימת עשויים להצליח במניעת זליגת המידע למקורות גלויים לאורך שנים . חלק ניכר מהמידע הגלוי שכן מתפרסם לגבי מרחבים אלה הוא תוצאה של איסוף מודיעיני חשאי על ידי קהילות מודיעין . כך , למשל , ניכר כי חלק משמעותי מהמידע המתפרסם בדו"חות בינלאומיים ובדיווחי תקשורת על תוכנית הגרעין של איראן מבוסס על מידע מודיעיני רגיש , שנאסף על ידי קהילות המודיעין המערביות ושוחרר לפרסום . . 4 המודיעין איבד את מונופול המידע מול הצרכן שלו . מקבלי ההחלטות בסיוע עוזריהם חשופים כל היום למקורות מידע גלויים . המודיעין לא יכול למעשה לעדכן אותם במידע חדש במרחב הגלוי ג 1 רם שייחשפו לו בעצמם . מצב זה יתר אתגר גדול למודיעין : כיצד להתחרות על קשב מקבל ההחלטות בהעברת תמונת המצב וניתוחה המדויקים והמקצועיים ביותה וזאת בשעה שהוא כבר נחשף לבליל של פרסומים גלויים בסוגיה הנדונה . . 5 יש ציפייה של הצרכנים מהמודיעין לא לעסוק במידע גלוי אלא להפעיל מקורות איכותיים ולהביא את "סודות" האויב . הצרכנים מתקשים לעתים להבין שניטור וניתוח נכונים של כלל המידע , כולל ממקורות גלויים , כדי לבנות תמונת מודיעין מדויקת ורחבה ככל האפשר הם חלק מרכזי מעבודת המודיעין . כפועל יוצא תקציבים המיועדים לאוסינט יהיו נתונים בסימן שאלה נוכח האפשרות שיועברו לתגבור פעילות האיסוף בשיטות חשאיות . . 6 אי יעילות . העובדה שהאינטרנט נגיש לכולם , ונמצא על השולחן של כמעט כל חוקר מודיעין , גורמת לכך שבהרבה מקומות עושים אותן פעולות חיפוש . רק קישוריות בין ארגונית עמוקה יכולה לחסוך חוסר יעילות כזה . . 7 התפוצצות המידע מגדילה את בעיית השפה והתרגום . בימי המלחמה הקרה נדרש מתרגם אחד מקצועי כדי לקרוא את "פרבדה" כל יום ולהבין מה המשטר של ברית המועצות רוצה שאזרחיו ויריביו יידעו עליו . כיום נדרשים עשרות רבות של מומחי שפה כדי לנטר את המידע שעשוי להיות רלוונטי למודיעין בתחום עניין מסוים . . 8 בעיות משפטיות של זכויות יוצרים בנוגע לחלק מהמידע הגלוי . רובן נפתרות כיום באמצעות צביעת החומר הבעייתי מבחינה משפטית כמיועד לשימוש פנים קהילתי בלבד . סיכום המאזן והשפעתו על המודיעין הישראלי : סיכום סך היתרונות והחסרונות מעלה כי בשני המעגלים החיצוניים ( הסיפור ומאחורי הסיפור ) קיים שפע של מידע רלוונטי , שצריך לדעת לכרות אותו ולעבדו בצורה נכונה כדי ליהנות מיתרונותיו ; ובשלושת המעגלים הפנימיים המודיעין הגלוי מאבד חלק מיתרונותיו , ונדרשת השקעה איסופית ולעתים גם מבצעית כדי להשיג מידע ערכי . הבחנה זו מלווה את פעילות המודיעין הגלוי בישראל לאורך כל שנות קיומה של קהילת המודיעין . איסוף מידע ממקורות גלויים היה חלק מבניית תמונת המודיעין עוד בתקופה שטרם הקמת מדינת ישראל . הוא הגיע לשיאו בהקמתה ובפעולתה של יחידה מיוחדת לאיסוף המודיעין הגלוי שכינויה היה "חצב . " עם זאת בעשור האחרון יחידה זו פורקה , ואיסוף המודיעין הגלוי פוזר והוטמע בזירות האיסוף השונות . ברקע לכך , להתרשמות הכותב , ההבנה שבשונה מקהילות מודיעין אחרות בעולם וגופים עסקיים שיכולים להשקיע משאבים רבים מאוד בכריית מידע רלוונטי בעידן של התפוצצות המידע , הרי שקהילת המודיעין הישראלית קטנה מהם בהרבה ולכן היא נדרשת לעשות הרבה מאוד במעט משאבים . המודיעין הגלוי בישראל משולב היום

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר