|
|
עמוד:15
ב 6 באפריל 1982 נרשמה הוצאת כספים ראשונה , ובשל הצורך המתגבר נערכה מסיבת עיתונאים בבית סוקולוב לפתיחת מסע התרמה ציבורי שבועיים מאוחר יותר כבר הוצגו בבית המהנדס בתל אביב 47 הצעות של אדריכלים לעיצוב דגם חדש לאתר המשותף . ועדה בחנה את ההצעות ובחרה בזו של האדריכלים ברוך ברוך ויוסף סלמון . היא נימקה זאת בכך שהצעה זו נותנת פתרון ארכיטקטוני למגוון הפעילויות המתוכננות להתבצע באתר . הצעת האדריכלים זכתה מאוחר יותר בפרס אלחנני לאדריכלות . עבור כיבוד במזנון בית המהנדס , אגב , שילמה העמותה באותו הערב 43 , 456 שקל ישן , מה שהבהיר לאנשיה שבלי גיוס תרומות רציני יישאר אתר ההנצחה מודל אדריכלי על הנייר בלבד . במחצית השנייה של 1982 ניכו 50 שקל ישן ממשכורותיהם של אנשי הקבע ושל הגמלאים של חמץ כתרומת לבניית האתר ; פרט למי שלא רצה לתרום והודיע על כך . באישור הרמטכ"ל רפאל איתן התקיימו מגביות לאיסוף תרומות ממוזמנים בערבים חגיגיים שנערכו במלון בתל אביב ובבה "ד . 15 לזכותו של אלוף מאיר עמית נזקפת יכולתו לגייס תרומות בעיקר מחו"ל . מדיניותו הייתה : לא מתחילים עד שיהיה כיסוי כספי לעבודה . באפריל 1984 פונה השטח המיועד מצריפי חמץ , והבנייה החלה . הבעיה הכספית המשיכה להטריד . היה קושי רב באיסוף תרומות ברורל לאתר הנצחה , וכתוצאה מכך שונה באפריל 1985 שמו של האתר ל"מרכז ללימודים מיוחדים ( מל"מ ) ולהנצחת חללי קהילת המודיעין . " שם שגם מבחינה עניינית הצביע על האתר כעל אתר חינוכי המשמר את מורשת לוחמי הסתר ומחנך דורות על הערכים האלה . בשלב האחרון של ההקמה נמשכה הבנייה גם בלילות , לאור זרקורים , כדי לעמוד בלו"ז שנקבע . שש שנים לאחר שהעלו שגיא , המשפחות השכולות וצביקה שילר את הרעיון לאתר הנצחה , נחנך האתר ביוני 1985 במעמד ראשי המדינה , משפחות שכולות , בכירי הקהילה לדורותיהם ולידם נבחרת של ידידים תומכים מחויל אשר בלעדיהם לא היה מתאפשר מימוש החלום . פרויקט רודף פרויקס מ 1985 ואילך התגבשו חיי האתר על כל פעילויותיו , והרעיון המקורי הורחב והתפתח בכל התחומים : הנצחה , מורשת , פעילויות חינוך אחרוה , בינוי וכספים . כל מוסדות העמותה החלו לפעול באתר . המקום החל לשקוק חיים , ונערכו בו פעילויות מטעם גופי הקהילה וגורמים חיצוניים . עד לסוף אותה שנה התקיימו באתר יהושע שגיא פנה לראש המוסד דאז יצחק ( חקה ) חופי ולראש השב"כ דאז אברהם שלום והציע להקים אתר משותף לקהילת המודיעין . השניים שללו את הרעיון משום שלא רצו שייחשפו שמות הנופלים מקדש מעס לפני יותר מ 55 שנים נתלו אחי , סא"ל דייר משו מתוק , ורעו Ynv , nion שמואל עזה בבית הכלא בקהיר . בציבור נודע סיפורם כ " עסק הביש . " בעיני' הם " קדושי קהיר . " חלפו יותר משני עשורים עד שעלה בידי להביא ארצה את ארונותיהם של משה ושל ב 25 שנות הפעילות של המל"מ ננקטות פעולות מגוונות לתעד , לספר , לכבד ולהנחיל את סיפורם של הגיבורים האמיתיים של "הפרשה . " הנחלת מורשת הנופלים היא הדרך החינוכית בעלת התוכן בהנצחת הנופלים . הפעילות הענפה היום יומית המתרחשת באתר ההנצחה מפיחה רוח באבנים שעליהן חרוטים שמות הנופלים . אני מבחין בין שני ממדים בפעילות במל"מ . האחד הוא האוזן הקשבת והמעמד המכבד שחברי המל"מ הוריהם ואחיהם . הגישה העקרונית , אשר משתפת את נציגי המשפחות השכולות בהנהלת האתר , היא נדבך חיוני במיסוד הזיקה לא רק אל פעולות המודיעין אלא גם אל הנפשות הפועלות . הממד המעשי נגזר מן הראשון . מסד הנתונים אשר נצבר בספריית האתר , הסרנו אשר הופק לפני שנים אחחת ואף הוא זמין לצפייה באתה התמיכה המשפסית והמוסדית בפעילות הקרן להנצחת קדושי קהיר והחסות המכבדת בעת הענקת המלגות מסעם הקרן , כל אלה מבסיחים ס גם כאשר שוב לא אוכל לספל באופן אישי בהנצחת זכרם של אחי ושל חברו , אדע כי יש על מי לסמוך . המעספת הציבורית והמוסדית באה לא במקום האחריות המשפחתית אלא נוסף עליה ומשמשת
|
|