|
|
עמוד:39
כששחרר הצבא הסובייטי את עיירת הולדתו שב אליה יואל ומצא בית ריק . בודד וחסר כול הוא הצטרף ל"קיבוץ" - קבוצת נערות ונערים עקורים שכונסו וגובשו יחדיו על ידי שליחי "עלייה ב : " יחד הם עשו את דרכם בנתיבי ההעפלה ובסוף 1947 הגיעו לקיבוץ יד מרדכי , לקו חזית הדרום . יואל לחם עם מגיני יד מרדכי וכאשר קבוצתם פונתה הוא התנדב לגדוד חי"מ ( חיל משמר ) בעמק , שם לחם מול העיראקים והוא בן 17 בלבד . רק עם שוך הקרבות חזר לגרעין והצטרף למקימי קיבוץ גזית . ב 1950 גויס יואל לחיל האוויר ולבקשתו הוצב בגף האזנה 529 ביחידת המודיעין ש . מ . 2 . שם , בהשפעת מפקדו מרדכי וירצמן , קשר את עתידו עם הצבא . ב 1954 נכנס יואל לקשר מחייב נוסף כשנשא לאישה את צביה , שיחד איתה עשה את דרכו בנתיבי ההעפלה ובקיבוץ . לימים נולדו לזוג הבנות עידית ואוסנת . ניצני ההתרעה באמצע שנות ה 50 שירת יואל במחקר , בדסק המצרי , וחווה את מבצע "קדש" מנקודת התצפית הזאת . בתקופה הזאת התחילה להתגבש תפיסתו ההתרעתית , שאותה ימשיך ויעמיק תוך חקירת אירועים שונים - מ"בהברוסה , " דרך "פרל הדבור" ועד "רותם . " ב 1959 יצא ללימודים באוניברסיטה העברית . אף ששאיפתו הראשונית הייתה ללמוד משפטים , בחר יואל לבסוף בלימודי ערבית ומזרח תיכון , מאחר שלדבריו "קצין מודיעין חייב לדעת לקרוא את הידיעות במקור . " את לימודיו ניצל גם כדי לעשות נפשות ליחידה בין התלמידים המצטיינים . יואל זכה למורים הטובים ביותר וסיים את לימודיו בהצטיינות . עם שובו ליחידה הוא התמנה לחבר "ועדת ההתרעה , " גוף רב השפעה בבניית יכולת ההתרעה באמ"ן . ביחידה הוא פעל לטיפוח יסודות ההתרעה והרבה להגות רעיונות , דרכים ואמצעים לשיפורה . ב 1965 הקים יואל את קורס הקבידים הראשון - מקור צמיחת עמוד השדרה של הבד ( בינה רשתית . ( כמפקד ייחס יואל חשיבות עליונה ליכולת מקצועית מיטבית בצד ערכי מוסר , אחריות ומשמעת . בתחילת 1966 היה יואל בין הראשונים שזיהו את האיום המצרי על הכור בדימונה . באותה עת השיגה מצרים את היכולת עם קליטתה המבצעית של טייסת הפצצה ג 1 ר 12 בפיקודו של אל"ם חוסני מובארכ . יואל גיבש את תפיסת ההתרעה במקדמי זמן מבצעיים לחיל האוויר ויזם את הקמתם של "שופר " - מרכז ההתרעה והדיווח של היחידה - שהיה מודל למדת ( מרכז דיווח ותפוצה ) במחקר . אחריות אישית באחד מלילות נובמבר , 1966 כשבועיים אחרי מבצע צה " ל בסמוע שבדרום הר חברון , נקלט ביחידה מברק ששלח מפקד מפע"ם ( המפקדה הערבית המאוחדת שהוקמה ב 1964 בעקבות ועידת פסגה ראשונה של הליגה הערבית , ומושבה בירדן . ( המברק נוסח כפקודה אל מפקדי הכוחות המזוינים של כל המדינות הערביות החברות במפע"ם , ונאמר " דו "הוחלט לגייס את כלל אל קואת ( הכוחות ) אל ערבייה . " המברק יכול היה לקבל משמעות התרעתית ממדרגה ראשונה , או להוות הכרזה חסרת משמעות אופרטיבית - הכול תלוי בהבנתה או בתרגומה הנכון של מילה אחת : אל ערבייה . בדיון אצל יואל , אז ראש ענף ב"ר ומפקד " שופר , " נבחנו שתי המשמעויות האפשריות : האחת היא שמדובר בקע"מ ( הקהילה הערבית המאוחדת , ( שאומנם חדלה להתקיים כישות פוליטית ב 1 991 אך המשיכה להופיע בחילופי מברקים בהתייחס למצרים ולסוריה , והאחרת היא שמדובר ב'כוחות הערביים . " בישיבה הוחלט לאמץ את הגרסה המחמירה , קרי גיוס כוחות מצרים וסוריה . הידיעה עוררה סערה וחילוקי דעות במחקר , כיוון שלא נראו בשטח סימני כוננות , וגם הפרובלמטיקה של המונח בערבית ומשמעותו לא הייתה ידועה לגורמי המחקר . אך בצה"ל הוחלט , גם בהשפעת הלקחים מפרשת "רותם , " שלא לקחת סיכונים , וננקטה שורה של צעדים אג"מיים - הזזת כוחות סדירים וכוננות לגיוס מילואים . המברק שנקלט נוסח כפקודה אל מפקדי הכוחות המזוינים , ונאמר בו : "הוחלס לגייס את כלל אל קואת ( הכוחות ) אל ערבייה . " המברק יכול היה לקבל משמעות התרעתית ממדרגה ראשונה , או להוות הכרזה חסרת משמעות אופרטיבית - הכול תלוי בהבנתה או בתרגומה הנכון של מילה אחת יואל מקבל את הפיקוד ע > יחידה 848 בנוכחות משפחתו ותא " ל שלמה ענבר . 1 972
|
|