|
|
עמוד:29
קהילת המודיעין היום היא זרוע לוחמת ככל זרועות הצבא , אולי אף יותר מאי פעם . הלחימה המתמשכת באיומים שעוצמתם הולכת וגדלה בשדה הקרב החדש , של מלחמת תרבויות שנהוג להגדירה א סימטרית , מחייבת פיתוח והפעלת אמצעי לחימה "א סימטריים , " בשונה מדרישות הלחימה הקלאסית . הניתוח ההיסטורי של קרלייל , אשר בא להדגיש את מרכזיותם של מנהיגים במימושם של תהליכים היסטוריים , מוכח בעליל בכל שלב ושלב של תהליכי כינון המדינה והתמשכות בנייתה מול איומים ואתגרים . הדבר בא לידי ביטוי רב עוצמה בחלקם ובתרומתם הייחודית של אישים בתחומי העשייה המדינית והמודיעינית , בעיקר בשיאם של מאבקים ושל איומים . הגורם האנושי באשר לימי הראשית של קהילת המודיעין אתייחס לתרומתו הייחודית של דור המייסדים לכינונם ולבנייתם של היסודות לאומה מתחדשת מזה , ולחלקם במלחמות הקיום של ישראל לצדם של מנהיגי התקופה מזה . איסר הראל - חלקו בגיבוש הפנימי מיום קום המדינה ומול ארגוני המאבק הלאומי בימי טרום המדינה בפרשיות כמו אלטלנה , רצח ברנדוט , יוסליה שוחמכר ופרשת המדענים . במקביל לכך פועלו ברדיפה אחרי הנאצים ומבצע אייכמן , כינון מערכות הגנה לקהילות הפזורה , מבצעי עלייה מתמשכים ובצד כל אלה בניית מערכות מודיעין לצורכי צה"ל וביטחון הפנים בהיקף שאין שני לו במדינות אחרות . כל אלה לצדה של אישיות מכוננת אחרת , האיש שהעז והחליט , דוד בן גוריון . מאיר עמית - שעל רקע עברו וניסיונו במלחמת השחרור ובמבצע "קדש" גיבש את חיל המודיעין מול האיומים החדשים : עולם ערבי שמתחמש ונשען על דוקטרינות לחימה ממוסדות ועל תמיכה של מעצמה עולמית , במזרח תיכון המהווה זירת מאבקי אינטרסים גלובליים . בהיותו ראש "המוסד" הוא יישם את המהפכה שעשה באמ"ן והתאים אותו לאתגריו החדשים . כל אלה לצדה של מנהיגות מדינית של הדור של אחרי בן גוריון , כאשר איתותים ראשונים של שלום נתקלים בסינדרום השואה . התקופה שבה בא לידי ביטוי הגורם האנושי - האישים והמנהיגים במודיעין ובמדיניות היא התקופה המתחוללת עד ימינו אנו . זוהי תקופה שבה מתמודדים מנהיגים שידעו להוליך למלחמות ולנצח בהן , אך העזו , כמו יצחק רבין , למצות סיכויים לשלום . הם עושים זאת מול עולם ערבי שעבר תהליכי גיבוש , ושהחל לסגל לעצמו מושגים של שלום לעומת מלחמה , ומול מערכות אזוריות המשתנות ומותאמות לתהליכים העוברים על היחסים בין המעצמות . בתקופה זו , שכאמור נמשכת עד היום , בא לידי ביטוי הגורם האנושי אף באובדן יכולת למנוע מלחמות עקובות מדם , שעלולות להביא לסכנה קיומית , המכנה המשותף לכל התקופה הזו הוא משקלו וחשיבותו של הגורם האנושי ומגבלות יכולתו בתקופה שבה מנהיגות נועזת והחלטית היא צורך קיומי לא פחות מאשר בימי הראשית . איסר הראל - נושא שליחות לאומית ב 7 ביוני 1948 החליט בךגוריון על פיצול הש"י - שירות המודיעין של "ההגנה" טרום המדינה - לשירותי מודיעין שונים . ב 30 ביוני 1948 התמנה ראובן שילוח לראש המחלקה המדינית במשרד החוץ , ובאותו היום הוחלט על הקמת שירות מודיעין צבאי כפוף למטכ"ל אג"ם . משהתברר שיש צורך בתיאום בין הגופים , הורה בן גוריון ב 13 בדצמבר 1949 על הקמת מוסד לריכוז ולתיאום פעולותיהם של שירותי המודיעין והביטחון של המדינה בראשותו של ראובן שילוח . אחרי חבלי לידה שנמשכו כשנתיים הוקמה ב 8 בפברואר 1951 הרשות המרכזית למודיעין חו"ל בראשותו של חיים יערי בכפיפות לראובן שילוח . זאת הייתה ראשיתו של "המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים" הכפוף לראש הממשלה . במקביל השלים איסר הראל את התהליך של המעבר מהש"י לכינונו של שירות ביטחון כללי כאשר בין 1948 ל 1950 הוא עסק בהפיכתו מיחידה צבאית לארגון אזרחי . ב 1952 החליף איסר הראל את ראובן שילוח וכיהן כראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים וכממונה על שירות הביטחון הכללי עד יולי , 1963 עת פרש בשל פרשת המדענים הגרמנים . המדינה בראשיתה ניצבה בפני שורה של אתגרים , איומים ומשימות חדשות . בין האתגרים הפנימיים ניתן למנות את הצורך בגיבוש לאומי , פרשת "אלטלנה" ורצח ברנדוט . האיומים מחוץ כללו את החתרנות הסובייטית והערבית ואת מלחמת העצמאות המתמשכת . נוספו לכך המשימות של מדינה האחראית לעמה בכל תפוצותיו לאחר השואה : רדיפת הפושעים הנאצים ונקמה , הגנה על יהודים באשר התעמת ע 0 ראש הממשלה . איסר הראל
|
|