|
|
עמוד:11
איש המודיעין האולטימטיבי הלך לעולמו דויד קמחי ( דייב ) מוותיקי "המוסד" ( 8 . 3 . 2010-14 . 2 . 1928 ) דייב קמחי נולד בלונדון ב 14 בפברואר . 1928 בילדותו עבר עם משפחתו לציריך , שם למד בבית ספר שוויצרי , עד שובם לאנגליה ערב מלחמת העולם השנייה . כבן למשפחה ציונית הצטרף לתנועת "הבונים , " וב 1944 יצא לחוות הכשרה של התנועה באנגליה . ב 30 בנובמבר 1946 עלה ארצה באשרת סטודנט באוניברסיטה העברית , שם החל בלימודי חקלאות כשכוונתו להפוך לאגרונום של הקיבוץ שיקים גרעין ההכשרה שלו . במאי 1947 פג תוקף האשרה והוא נשאר בארץ כעולה בלתי לגאלי . ב 29 בנובמבר , 1947 שנה לאחר עלייתו ארצה , גויס לגדוד הסטודנטים "מוריה" אשר לחם בירושלים . דייב נפצע בקרב על דיר אברטור , ולאחר שחרורו מבית החולים חזר ליחידתו והשתתף בקרבות הקשים בהם לחם גדוד "מוריה . " עם שחרורו מן הצבא בתום מלחמת השחרור , החליט לנטוש את לימודי החקלאות והחל בלימודי מזרח תיכון וסוציולוגיה . הוא סיים את לימודי התואר הראשון והשני באוניברסיטה העברית בהצטיינות . ב 1970 קיבל תואר דוקטור ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית על מחקרו בנושא התנועה האפרהאסיאנית . בשנת , 1953 עם סיום התואר השני התגייס ל"מוסד" למודיעין ולתפקידים מיוחדים . בתפקידו הראשון שימש כמדריך בבית הספר למדעי המדינה בירושלים . בשנת 1955 עבר ל"צומת" ( אגף היומינט של "המוסד , ( " ויצא מטעמו כראש שלוחה באחת ממדינות אירופה . שם החל בקריירה ארוכה ופורייה כקצין איסוף וגייס . על " עלילות" דייב הקצ"א מוקדם עדיין להרחיב את הדיבור . עם שובו ארצה מונה לראש מחלקה ב"תבל" ( האגף לקשרי חוץ של "המוסד . ( " במהלך שנות ה 60 יצא דייב לשליחויות ארוכות וקצרות למדינות שונות באפריקה ובאסיה , ותרם תרומה משמעותית לביסוס הקשרים הבינשירותיים בשתי היבשות , ולחיזוק מעמדה של מדינת ישראל שם . באמצע שנות ה 60 הוטל על דייב להקים מחלקה ייחודית באחד האגפים המבצעיים . בתפקיד זה באו לידי ביטוי מיטבי השכלתו הרחבה , היצירתיות שלו והכרתו את נפש האדם . המחלקה פועלת עד היום הזה בהצלחה על פי קווי המתאר ששרטט דייב . בשנת 1968 קרא לו צבי זמיר , שמונה אז לראש "המוסד , " והפקיד בידיו משימה הקמת אגף חדש , אגף מטה לריכוז ולתיאום עבודת המטה של האגפים המבצעיים . לימים נוצרה מסורת שהעומד בראש אגף זה משמש כמשנה לראש "המוסד . " ב 1973 שוב יצא דייב לאירופה כראש המוקד של האגף לקשרי חוץ שם . בשובו , ב , 1976 מונה לראש "תבל , " תפקידו האחרון ב"מוסד . " לכל אורך שירותו ב"מוסד" גויס דייב פעמים רבות למשימות מבצעיות אד הוק , שלא תמיד היו קשורות לתפקידו הייעודי באותה עת . כך , למשל , נקרא למבצעי גיוס מסובכים , והיה הראשון לצאת לכורדיסג 1 ן , להקמת הקשר עם מולא מוצטפא בראזאני . ב 1980 נענה דייב לקריאת יצחק שמיר לכהן כמנכ"ל משרד החוץ , תפקיד אותו מילא עד , 1987 הכהונה הארוכה ביותר של מנכ"ל במשרד זה עד כה . בתקופת כהונתו הוביל את המשא ומתן עם ממשלות לבנון ומצרים , וריכז מאמצים מיוחדים לחידוש היחסים הדיפלומטיים עם מדינות באסיה ובאפריקה . עם פרישתו מונה לשגריר מיוחד של המדינה . במסגרת תפקידו זה נשלח למשימות מיוחדות , והשתתף בוועידת מדריד ב , 1991 בעקבותיה היה חבר במשלחת הישראלית לשיחות הרב צדדיות והשתתף בוועידת מדריד השנייה ( הלא רשמית ) בינואר . 2007 כמו כן , היה בקשר מתמיד עם "המוסד" וסייע בכל מה שנדרש . במקביל לשליחויותיו הממלכתיות , עסק לאחר פרישתו הרשמית בתחומים שונים ורבים : ב 1989 הקים את "המועצה הישראלית ליחסי חוץ" ושימש כנשיאה . יזם והוציא לאור את רבעון המועצה . Israel Journal of Foreign Affairs שימש במשך 13 שנה כסגן נשיא בכיר בחברת mitypn / 77 J / 7 , Millicom International Cellular ^ ל ? לא די : בינלאומית מובילה , שהינה חלק מקבוצת Kinnevik ^ השוודית . כן שימש כיועץ לחברות נוספות באותה קבוצה . כיהן שנים רבות כדירקטור ב"מעריב" וכיו"ר הדירקטוריון בשנים 2005 עד . 2008 היה חבר בחבר הנאמנים ובוועד המנהל של האוניברסיטה העברית , חבר בוועד הנאמנים של מכון טרומן בירושלים , וחבר במועצת המנהלים של מרכז פרס לשלום . היה ממייסדי "הברית הבינלאומית לשלום ערבי ישראלי ; ופעיל מרכזי ביוזמת ז נבה ובארגוני שלום שונים בארץ ובעולם . לאורך השנים כתב דייב מספר ספרים על ההיסטוריה הישראלית , על המזרח התיכון ועל העולם השלישי ; מאמרים רבים בכתבי עת אקדמיים ובעיתונות הישראלית והזרה ; ובשנים האחרונות היה בעל טור קבוע ב"גדחלם פוסט . " כדברי נשיא המדינה שמעון פרס במכתב תנחומים ששלח לרעייתו רותי : "לעתים קשה להאמין שסיפור חייו המגוון ומלא העשייה הוא סיפורו של אדם אחד" יהי זכרו ברוך .
|
|