חוות שבעא

מתוך:  > מבט מל"מ > חוות שבעא

עמוד:13

לידתו   של   המונח   "חוות   שבעא" לאחר   פגישת   נשיא   ארצות-הברית   קלינטון   עם   נשיא   סוריה אסאד   במרס   , 2000   נתברר   שנכשלה   האופציה   המועדפת של   הסכם   שלום   עם   סוריה   ובעקבותיה   הסכם   שלום   עם לבנון .   כישלון   זה   סתם   את   הגולל   גם   על   האופציה   של יציאת   כוחות   צה"ל   מלבנון ,   שעליה   התחייב   ראש   הממשלה אהוד   ברק   במסגרת   הסכם   השלום .   כדי   לממש   את   התחייבותו לציבור   וכדי   להימנע   מנסיגה   חד-צדדית   לחלוטין ,   החליט ראש   הממשלה   ברק   על   נסיגה   בהסדר .   ההסדר   הפורמלי   לא נעשה   עם   הלבנונים   אלא   עם   האו"ם ,   והמהלך   היה   מתואם עם   האמריקנים .   עוצמת   הרעיון   לרתום   את   האו"ם   לקבל אחריות   על   תהליך   הנסיגה   מלבנון   בהסדר   הייתה   נעוצה בעובדה   שהאו"ם   משמש   את   מדינות   ערב   באופן   מסורתי ככלי   במלחמתן   התעמולתית   בישראל .   התנגדות   מדינות ערביות   לפעילות   לגיטימית   של   האו"ם   הייתה   שומטת   את הבסיס   הלגיטימי   של   טענותיהן   השיטתיות   על   הפרות ישראליות   של   החלטות   או"ם .   כך   היה   לאו"ם   מנוף   לאיים על   סוריה   ולבנון   שאם   תתנגדנה   להחלטותיו   בנושא   קו הנסיגה   הישראלי ,   הוא   יגנה   אותן .   מבחינת   ישראל ,   הסיכון טמון   בעובדה   שנוצרה   תלות   בקביעת   האו"ם ,   ואילו   אנשי האו"ם   היו   קובעים   קו   בעייתי   מבחינת   ישראל   למימוש הנסיגה   הרי   שלא   הייתה   לה   ברירה   אלא   לקבלו   או   לבטל את   כל   מבצע   היציאה   בהסדר   עם   האו"ם .   ליכולת   ההשפעה של   ארצות-הברית   כדי   למנוע   פגיעה   בעלת   משמעות מקביעות   האו"ם ,   הייתה   אמנם   משמעות ,   אך   מוגבלת . בחודש   אפריל   2000   התחיל   הצוות   הכרטוגרפי   של   האו"ם בפעילותו ,   הצוות   התחיל   לאסוף   חומר   מהצדדים .   הצד הישראלי   שיתף   פעולה   עם   צוות   האו"ם ,   ואילו   הלבנונים סירבו   לשתף   פעולה   בכל   הנוגע   לגבול   ישראל-לבנון   והתמקדו רק   בתביעת   אזור   כתף   שיאון   שבמורדות   הדרומיים   של   הר דב  ( ג'בל   רוס   וג'בל   סמק . ( May   2000 UN   Document   A 54870 ,   17 ) (   על   אזור   זה ,   מדרום   לגבול   הבין-לאומי סוריה-לבנון   המוכר ,   מצפון-מערב   לרמת   הגולן ,   לא   העלו הלבנונים   תביעה   מול   ישראל  ( מאז   ( 1976   או   מול   האו"ם . את   האזור   שדרשו   כינו   הלבנונים   אזור   "חוות   שבעא . "   אפילו במסמכים   שהגישה   לבנון   לאו"ם   באותה   העת   לא   הייתה הגדרה   מדויקת ,   חד-משמעית   של   כל   האזור .   בתגובה הראשונית   לתביעה   הלבנונית   נטען   שחיזבאללה   ממציא תביעה   בלתי   סבירה   זו   כדי   להשאיר   בעיה   פתוחה   מול ישראל   גם   לאחר   נסיגתה   הצפויה .   כבר   בבדיקה   המקדמית דחה   האו"ם   את   התביעה   הלבנונית   UN   Report ,   22   May ) . ( 2000 תיאור   גאוגרפי   היסטורי   של   האזור אזור   "חוות   שבעא"   לא   הוגדר   מבחינה   גאוגרפית   או   היסטורית כאזור   לעצמו .   עם   זאת   ניתן   להעריך   את   רוב   גבולות   האזור שמתכוונים   אליו   הלבנונים ,   והוא   בעיקרו   אזור   כתף   שיאון שבצפון-מערב   הגולן   ומצפון   לעמק   דן .   החוות   העיקריות הרלוונטיות   נכללות   באזור   ששטחו   למעלה   מ40-   אלף   דונם 40 )   קמ"ר , (   בין   נחל   שיאון  ( ואדי   עסל )  שלמרגלות   החרמון ובין   "הקו   הכחול"   שהגדיר   האו"ם   בשנת   2000   ואשר   עולה באזור   זה   מאפיק   החצבני   ליד   הכפר   ע'ג'ר   לאורך   רכס   הר אגס  ( ג'בל   סמק )  עד   למרומי   הר   דב  ( ג'בל   רוס ) ( ראה   איור מספר   . ( 2   האזור משתרע   בכיוון   כללי דרום   מערב-צפון מזרח ,   רוחבו   כשלושה ק"מ   בממוצע   ואורכו למעלה   מ14-   ק"מ . באזור   מצוי   הר הבתרים ,   המתנשא   לרום   1 , 296   מ'   מעל   פני   הים .   על   מדרונו אתר   קדוש   המכונה   "מקאם   איברהים   אל-ח'ליל . "   לפי   מסורת יהודית   ומוסלמית   נכרתה   כאן   הברית   בין   הבתרים ,   וכאן הבטיח   אלוהים   לאברהם "   : לזרעך   נתתי   את   הארץ   הזאת מנהר   מצרים   עד   הנהר   הגדול   נהר   פרת )  " בראשית   טו ,   יח . ( בסביבת   המקאם   נמצאו   שרידים   רבים   המעידים   על   קדמות המקום . יש   לציין   את   אי-הבהירות   בהגדרת   הגבול   לאחר   התהוותה של   המדינה   הלבנונית   המודרנית ,   מכיוון   שהגבול   שבין   סוריה ל"לבנון   הגדולה"   מעולם   לא   הותווה   במדויק .   במרוצת   השנים עד   1976   יושב   האזור   בכמה   חוות   " ) מזרעות . ( "   הן   הוקמו לרוב   על   שרידי   אתרים   עתיקים .   תושבי   המזרעות   באו ברובם   מן   הכפרים   שבעא   ושובא   אשר   בלבנון ,   בנו   בתים , חפרו   בורות   מים   ונטעו   מטעים .   יש   עדויות   אחדות   ותרשימים של   קצינים   צרפתיים   מהתקופה   שלפני   עצמאות   לבנון ( ב , ( 1943-   משנות   ה30-   של   המאה   ה , 20-   שכפריים   לבנוניים היו   מגיעים   לאזור   החוות   משטח   לבנון   שמצפון   לרכס , שהיישוב   המרכזי   בו   הוא   שבעא ,   ומנצלים   אותן   לצורכי חקלאות .   בשנת   1941   פלשו   בעלות   הברית   ללבנון .   ב1943- קיבלה   לבנון   עצמאות .   ב1946-   קיבלה   סוריה   עצמאות , ובאותה   שנה   גם   יצאו   הכוחות   הצרפתיים   מלבנון .   קבלת העצמאות   יש   לה   משמעות   רבה   מבחינתנו ,   מכיוון   שמאותה העת   נעשו   שתי   המדינות   לריבוניות   ולנושאות   באחריות ישירה   ומלאה   לגבולותיהן .   התנהגות   המדינות   במסמכים רשמיים   ובשטח   מעידה   שקיבלו   את   קו   הגבול   או   ערערו על   מיקומו .   לכן   יש   לציין   שבמשך   כל   השנים   לא   נכללו יישובי   האזור   הנדון   במפקדי   האוכלוסין   של   לבנון   אלא במפקדי   האוכלוסין   של   סוריה . לפני   1976   לא   הייתה   גדר   הפרדה   פיזית   שסימנה   את   הגבול שבין   סוריה   ללבנון   באזור .   במעשיהם   לא   שינו   הלבנונים את   המצב   החוקי   של   הריבונות   הסורית   באזור .   היו   באזור שני   כפרים   שאינם   נכללים   במניין   החוות :   נח'ילה  ( מצפון לתל   דן )  וע'ג'ר ,   שאוכלס   בסורים   עלאווים .   באותן   שנים , גם   על   רקע   המלחמה   על   המים   בין   ישראל   לסוריה   והניסיונות להטות   את   מי   מקורות   הירדן ,   הוקמו   מחנות   צבא   סוריים באזור .   במלחמת   ששת   הימים ,   משנכבשה   רמת   הגולן ,   נכנס צה"ל   לאזור ,   ומאז   הוא   נתון   בשלטון   ישראל .   אחרי   המלחמה , עד   שנת   , 1971   נלחם   צה"ל   בקני   מחבלים   פלסטיניים   באזור שמצפון   לרכס ,   שכלל   גם   את   העיירה   שבעא .   באותה   העת נודע   אזור   זה   בכינויו   "פתח-לנד . "   כחלק   מהכשרת   התשתית התומכת   בפעילות   הביטחונית   נסלל   כביש   מאזור   שמצפון לקיבוץ   דן   במעלה   הרכס ,   מזרחה   למרומי   הר   דב . בבדיקת   מפות   האזור   ממדינות שונות-   לרבות   מפות   ערביותלא   נמצאה   אף   מפה   שבה   נכלל אזור   החוות   בתוך   לבנון איור   מספר   : 2   מפת   האזור ,   קנ"מ   1 : 50 , 000

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר