אם אין אני לי - ניל"י

עמוד:28

הפעלתה   הסדורה   של   הרשת ,   שהייתה   היחידה   שפעלה בארץ   כארגון   חשאי   לטובת   הבריטים ,   נמשכה   כשמונה חודשים   עד   לנפילתה   באוקטובר .   מנקודת   ראיית   מפעיליה היא   לא   נבדלה   במשימותיה   ובדפוסי   פעולתה   משאר   הסוכנים המונחתים .   משימתם   העיקרית   -   ערבים   ויהודים   כאחד   - הייתה   לעקוב   במדוקדק   אחר   תנועות   הצבא   העות'מאני ולאתר   הגעת   תגבורות .   למעשה ,   מעקב   הרכבות   נעשה למשימת   היומינט   העיקרית   של   הסוכנים   הבריטיים   בכל זירות   המלחמה   והוגדר   במפורש   "היעד   הראשון   של   השירות החשאי   שלנו . "   בחזית   העיקרית   במערב   הוא   אף   הוטל כמשימה   בלבדית   על   רשתות   שלמות   שהתמחו   בו . חשיבות   מיוחדת   הייתה   למעקב   הרכבות   במזרח   התיכון , משום   שהיו   מעט   דרכים   סלולות ,   והצבא   העות'מאני   נשען בתנועותיו   בעיקר   על   רשת   דלילה   של   מסילות   ברזל ,   שעברו בתחנות   צומת   הכרחיות .   כיסוין   היה   מפתח   ללימוד   תכנוני האויב .   לכן   השתדלו   להציב   דרך   קבע   צופים   בצווארי   הבקבוק הללו .   סוכנים   ערביים   התמקמו   בחלב  ( שם   התפצלה   המסילה שבאה   מטורקיה   לעבר   סוריה   ולעבר   מסופוטמיה , (   בריאק ( שם   עברו   נוסעים   ומטענים   שהוסעו   במסילה   רחבת   הפסים למסילה   צרה )  ובתחנת   הרכבת   המרכזית   בדמשק .   אנשי ניל"י   היו   בעפולה  ( צומת   הרכבות   העיקרי   בצפון   הארץ , ( בתחנת   ואדי   סראר  ( נחל   שורק )   ובבאר   שבע  ( התחנה העיקרית   בדרום   הארץ . ( 32   חברי   רשת   ריגול שלא   כמרבית   הסוכנים   הערביים   שפעלו   כיחידים   או   בזוגות , ניל"י   הייתה   לרשת   הריגול   הגדולה   ביותר   בארץ-ישראל ובסוריה .   בשיא   פעילותה   נמנו   בה   32   חברים   פעילים   ועוד כמה   עשרות   סייענים ,   חלקם   שירתו   בתפקידי   עזר   ומנהלה ליד   הצבא   העות'מאני .   הייתה   לה   מוטת   איסוף   רחבה , שהשתרעה   מדמשק   ועד   באר   שבע ,   וכך   נתאפשר   לחבריה לאסוף   ידיעות   ברמה   האופרטיבית   בצפון   הארץ   כמו   הגעת תגבורות ,   וכן   ידיעות   ברמה   הטקטית   בדרומה   כמו   היערכות הכוחות   בחזית   עזה-באר   שבע .   הרשת   פעלה   בשיטת   "הכוכב : " מרכז   עם   כמה   שלוחות   מפוזרות ,   שכל   אחת   מהן   אחראית על   סוכנים   אחדים   בתחום   טריטוריאלי   מוגדר .   הידיעות מהתאים   הגאוגרפיים   התנקזו   למרכזים   אזוריים   והועברו למרכז   על   ידי   בלדרים .   כך   למשל   נעמן   בלקינד ,   שישב   ביקב בראשון   לציון ,   ריכז   את   המידע   מדרום   הארץ   ומקו   החזית וסיכם   את   הידיעות   הבודדות   לדוח   כולל ,   בטרם   יעבירו לעתלית .   אחיו , איתן ,   ששירת כתת-קצין   במנהל המלחמה   בארבה שבדמשק ,   העביר חומר   שריכז   מעבר הירדן   ומהחוראן . אנשי   ניל"י " האירופיים" התייחדו מהמודיעים הערביים   גם   במגע הרב   שקיימו   עם אנשי   צבא אוסטרו-גרמניים ששירתו   במפקדות העות'מאניות   ועם הטייסים   הגרמניים שפעלו   כאן .   ניל"י גם   הייתה   היחידה שהיה   לה   קצין קישור   קבוע בצמוד   לשירות המודיעין   שהייתה קשורה   עמו ,   בדמותו   של   ראש   הארגון   בעצמו ,   אהרון ,   שהיה שותף   פעיל   בהכוונתה   ובהפעלתה .   מצד   אחד ,   זו   הייתה שיטת   הפעלה   מיטבית :   אדם   הבקי   בצורכי   הצרכן   מזה ובאפשרויות   האוספים   מזה ,   תרגם   את   דברי   האחד   לשפתו של   האחר .   מצד   אחר ,   קיימת   התהייה   עד   כמה   פגמה היעדרותו   של   המנהיג   ברוחה   ובתפקודה   של   הקבוצה ,   ועד כמה   הצליחה   אחותו-מחליפתו ,   שרה ,   למלא   את   מקומו ,   כל זמן   שלא   קיבלה   תשובה   נאותה . הפוטנציאל   הרב   של   ניל"י   מומש   בחלקו   במבצעים חד-פעמיים ,   כמו   העתקת   הצופן   בתחנת   דמשק   או   סיוע בעריקתו   של   קצין   מבצעים   דיוויזיוני   אלבני   והברחתו למצרים .   אולם   הפוטנציאל   מומש   רק   במקצתו .   הרשת   לא גייסה   שום   קצין   או   חייל   עות'מאניים   כסוכן   מן   המניין   ולא הצליחה   לחדור   לדרג   הכוונות   של   מפקדות   האויב .   כנגד   זה , הידיעות   שעסקו   בהיערכות   הטקטית   בקו   החזית   ובתנועות הגייסות   מהצפון ,   היו   מלאות   ונתנו   תמונה   טובה   מאוד   על מהלך   תגבורה   של   הארץ ,   טובה   הרבה   יותר   מזו   שניתן   היה לבנות   מידיעות   הסוכנים   האחרים . לו   היו   הידיעות   הללו   מגיעות   בסמוך   לזמן   איסופן   , נהפכות   ל"להיט"   מודיעיני .   אלא   שעקב   האכילס   היה   בשיטת הדיווח   האטית ,   ובעטיה   כאשר   הגיעו   הידיעות   סוףלמצרים ,   כבר   היו   ברובן   בלתי   עדכניות ,   בלתי   מחדשות   אפילו   בלתי   רלוונטיות .   ניל"י   עסקה   באיסוף   מודיעין   שוטף בהכוונה   בריטית   במשך   שישה   חודשים   בלבד ,   ממרס   ועד ספטמבר   . 1917   בתקופה   הזאת   נאלצה   בשל   תנאי   מזג   האוויר לקיים   רק   תשעה   מפגשים   ימיים ,   שבהם   מסרה   חומר .   זמן מעבר   הידיעה   במסלול   סוכן-עתלית-אנייה   היה   ארוך   כל כך ,   עד   שהידיעות   שעלו   על   סיפונה   של   ספינת   המודיעין כבר   היו   בנות   חמישה-שישה   שבועות ,   זמן   רב   מדיי   בתנאים של   מלחמה   פעילה   ושינויים   רצופים .   מבדיקת   סיכומי המודיעין   מתברר   שרוב   הידיעות   החשובות   שדיווחה   הרשת הגיעו   תחילה   ממקורות   אחרים .   כך   למשל ,   מידע   על   מעבר שתי   דיוויזיות   עות'מאניות   את   עפולה   בחודש   אפריל   הועבר לבריטים   רק   במפגש   בתחילת   יוני ,   מועד   שבו   כבר   הגיעו אניית   הריגול   'מאנאגם' הידיעות   שעלו   על   סיפונה   של   ספינת   המודיעין   כבר היו   בנות   חמישה-שישה   שבועות ,   זמן   רב   מדיי בתנאים   של   מלחמה   פעילה   ושינויים   רצופים נעמן   בלקינד  ( עומד )  וראובן   שוורץ נעמן   ריכז   את   המידע   מדרום הארץ   ומקו   החזית   וסיכם   את הידיעות   הבודדות   לדוח   כולל , בטרם   יעבירו   לעתלית

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר