|
|
עמוד:20
מן העיתונות הערבית סא"ל משה לוי * תנועת הפתח : הבחירות ומצוקת המועמדים תנועת הפתח , משענתה הפוליטית של הרשות הפלסטינית , שרויה במשבר פנימי חריף שמקשה עליה להתמודד כראוי מול יריבתה המושבעת , שאספה כוח רב ברחוב הפלסטיני במהלך השנים האחרונות - תנועת החמאס . היריבות הסמויה והגלויה בין שתי התנועות הולכת ומקצינה על רקע ההתמודדות הפוליטית בזירה הפלסטינית , הן ברמה המקומית - הבחירות למועצות המקומיות - והן ברמה הכללית - הבחירות למועצה המחוקקת . עבד אל-רחמן סאלם , חוקר פלסטיני המתמחה במפה הפוליטית הפלסטינית , שופך אור על שורשי המשבר שנתונה בו הפתח ומשיא למנהיגיה עצות כיצד להתמודד כראוי מול החמאס עבד אל-רחמן סאלם השיח על הבחירות והדמוקרטיה במזרח התיכון נעשה תופעה יום-יומית ותביעה בוערת , המחייבת פתרונות ראליים . אנו מוצאים ביטויים וסימנים חזקים המוכיחים את נכונות ההנחה הזאת , בייחוד ההתרחשויות שלאחר רצח חרירי , הבחירות ה"צולעות" בעיראק , ההפגנות במצרים ובראשן תנועת כפאיה , והקריאה להשתתפות נשים בבחירות לרשויות המקומיות ולפרלמנטים ברוב מדינות המפרץ . זאת , נוסף על הקולות הספורדיים שהחלו להישמע בסוריה , בלבנון , במצרים , במרוקו , בתוניסיה ובאלג'יריה , בתביעה לדמוקרטיה ולפלורליזם פוליטי . בתוך כך נכללות הדרישות העממיות הפלסטיניות , שבאו לידי ביטוי מובהק בבחירתו של יו"ר חדש לרשות הפלסטינית לאחר מותו של המנהיג ההיסטורי יאסר ערפאת . ייתכן שההקשר עצמו והתנאים עצמם שעוררו את הקולות הדורשים דמוקרטיה ואף החששות מפני השתלטות האסלאם הפוליטי על רסן השלטון דרך קלפיות הבחירה ( מעבר לניסיונות השגרתיים האלימים באופיים ) נובעים מכמה וכמה גורמים , כגון השחיתות המתפשטת , כישלון תכניות הפיתוח , הידוק הפיקוח על החופש , בעיות העוני והאבטלה והחידלון בהבנת הנוער וצרכיו , נוסף על פעילותן של תנועות האסלאם הפוליטיות שפורטות על מיתרי הדת . אף שאין תנועות אלו חורגות מתחומי המסגרת הפוליטית ששולטת בתהליך הפוליטי במזרח התיכון , הרי אין להן תשובות ואף לא פתרונות אמיתיים לבעיות . התמיכה העממית הרבה שהן זוכות לה נעוצה בשתי סיבות : האחת , התבססותן על הדרשה הדתית , שהיא גורם מרכזי למשיכת הלבבות והמוחות ; האחרת היא תגובת האנשים נגד השלטון , שעשוי להיות מתורגם לפנייה לעבר הזרם האסלאמי הדתי-הנסתר . בתוך תנועת הפתח מתנהלים ויכוחים סוערים סביב בעיה זו , ושאלות גדולות עולות בחדרי מקבלי ההחלטות של התנועה . אולם השאלה המרכזית שנדרשת לה תשובה בימים אלה היא כיצד ניתן לשמור על אחדות התנועה לאחר היעלמות ערפאת . במילים אחרות : כיצד ניתן ללכד את חברי התנועה על מגוון דעותיהם העקרוניות , התרבותיות והאידאולוגיות ועל מוצאם החברתי המגוון ( עיר , כפר , מחנה פליטים ?( כיצד ניתן ללכד את הרדיקליים והפרגמטיים בתוך התנועה וכמו כן את הרפורמיסטים והשמרנים ? כיצד ניתן ללכד את הגברדיה הוותיקה והחדשה ? את מצדדי ההסדר במאפייניו המזעריים ותומכי ההסדר ברמתו המרבית ? שאלות אלו וההתנגדויות והפילוגים שיצרו מטלטלים את תנועת הפתח - מהעומד בראשה ועד לחוליה האחרונה שבה . מסוכנת העובדה שאין הפתח מסוגלת להתמודד עם התמיכה העממית שזוכה לה החמאס , שאוחזת במורשת מהפכנית כמו זו של הפתח ממש ואשר יש לה צבא לוחמים ואישים הנתפסים בעיני התושבים כנכבדים ומקובלים מבחינה חברתית . ואילו תנועת הפתח מוצאת עצמה כמי שאיננה מסוגלת להעמיד מתחרה הולם , וכך לעתים היא מציגה מועמדים שאינם זוכים לתמיכה ציבורית בתוך תנועת הפתח עצמה או כאלה שמואשמים בשחיתות , ואף לעתים אישים שניסו את כוחם בעבר ונכשלו . בה בעת , מביכה ומדהימה גם יחד העובדה שתנועת החמאס נוהגת פרגמטיות ורציונליות רבה יותר מהפתח ביחסה לבחירות ולשאיפות התושבים . עובדה ודאית זו מעידה על חוכמה פוליטית , בגרות והבנה עמוקה של התקופה ודרישותיה , בשעה שהפתח עדיין דשה בנושאים שכבר עברו על תנועת החמאס , וזה הופך את ההזדמנויות הנקרות בדרכה של תנועת הפתח לחלשות ומצומצמות מאוד לעומת " ההתפשטות החמאסית . " הנקודה החשובה ביותר היא ניתוחים אסטרטגיים רבים שהחלו לחזות את סוף דרכה של הפתח בעידן הנוכחי , אם לא תתחולל מהפכה פנימית שתמריץ בה כוחות מחודשים ומצע חדש . אולי קל לגבש מצע ורעיון , אך הקושי טמון בשאלה מי ישא אותם . ליתר דיוק , יש בתנועת הפתח הרבה פעילים מרוגזים וכועסים * ממנהלת התיאום והקישור באיזור חבל עזה , moshe _ dar @ walla . co . il
|
|