|
|
עמוד:19
מחסומים לדוגמה ) ומכאן "מקלה" על עברייני הרכב לפעול חופשי יחסית . בין כך ובין כך , מבחינת ממדי התופעה ניכרת בשנת 2004 מגמת גידול בתחום פשיעת הרכב ; בשנה החולפת נגנבו כ 4 , 600- כלי רכב , לעומת כ 30 , 000- בשנת - 2003 גידול של 19 אחוז . על-פי נתונים סטטיסטיים קרוב לשני שלישים מהם אינם מאותרים . ניתן לסווג את תופעת פשיעת הרכב לכמה "ענפים : " גניבה למטרות חלקי חילוף " , זיוף" כלי רכב , ופשעי הונאה . כאמור , תחום חלפי הרכב מונע מעיקרו מהרצון להפיק רווח במסחר בחלקי רכב גנוב . עבריינות הרכב מתאפיינת באופרציה מורכבת הכוללת יחידים , כנופיות וקבוצות פשיעה מאורגנות המתמחות בתחום ובהן "בעלי מקצוע - " מזמין הגניבה , שפועל על-פי הביקוש ב"שוק" ואשר מפעיל "פורץ" לביצוע הגניבה , ו"מוביל , " שאחראי לשנע את ה"טובין" ל"מזמין . " לאלה נלווה מערך "מודיעין / " התרעה הכולל "סייענים" המצביעים על מיקום ה"טובין " , " תצפיתנים" המוצבים בנקודות מפתח לאיסוף מל"מ והתרעה " , פותחי צירים" שתפקידם לסרוק את צירי התנועה לפני הגניבה ולאחריה ולאותת על נוכחות כוחות ביטחון , ובעלי "משחטות" כלי רכב ( מוקדי פירוק כלי הרכב לחלקים ) שאליהן מובל ה"טובין" לפירוק . פלילי בשילוב פח"ע חשוב להדגיש שאין בהכרח חלוקה ברורה ( דיכוטומית ) של תפקידים ולא בהכרח יופיעו כולם . הרכב הרצוי מאותר לפני פעילות העבריינים או במהלכה , נפרץ ומועבר ל"שחיטה , " לרוב בשטחי איו"ש ( אם כי ידוע על קיומן ופעילותן של "משחטות" רבות בתחומי הקו הירוק . ( לאחר מכן , החלקים המפורקים "מופצים" חזרה ל"ספקים" ולבעלי מוסכים בתחומי ישראל . ראוי לציין שמוכרת תופעת " סחיטה" שבה לאחר גניבת הרכב יוצרים הגנבים קשר עם בעל הרכב ודורשים סכום כספי תמורת השבתו . בשל הצורך לשנע את ה"טובין" הגנובים , התפתח תחום פלילי התומך בסחר חלקי המכוניות והוא תחום זיוף לוחיות זיהוי . על הרכב הגנוב "מולבשת" זהות שאולה שמאפשרת לו לנוע "מוכשר" בכבישים . אחד התחומים הבעייתיים לגילוי בתחום פשיעת הרכב , הוא תחום הונאות הרכב , שבו " מועלם" כלי הרכב , ובעל הרכב תובע את כספי הביטוח . עקב רווחי פשיעת הרכב התפתח שיתוף פעולה "פורה" בין תשתיות פליליות של פלסטינים תושבי איו"ש ועזה לאלו של אזרחי מדינת ישראל יהודים וערבים . דווקא קשרים אלה היו הבסיס לכמה מפיגועי הטרור החמורים שבוצעו בשטחי מדינת ישראל , שכן בחקירת האירועים ניכרה מעורבותן של התשתיות הפליליות בפיגועי הטרור בכמה היבטים : א . נתיבי החדירה והיציאה ו"מומחיותם" של הגורמים הפליליים הבקיאים בהם , אומצו ונוצלו בידי גורמי הפח"ע כדי להחדיר מטענים ומפגעים . ב . ארגוני הפח"ע השתלבו בשוק מסחר חלקי הרכב , והוא נעשה חלק מתשתית מימון פעילותם . ג . כלי הרכב הגנובים משמשים את פעילי הפח"ע הן לפלטפורמות למטענים והן לנסיעה יום-יומית . הלקח מהאמור לעיל בולט : אם בעבר הרחוק נתפס תחום גניבת המכוניות כתחום פלילי גרדא שנזקו כלכלי בלבד ( בלא נזק נלווה כמו אלימות ) ומכאן תשומות המשאבים שהוקצו ללחימה בתופעה , הרי בשנים האחרונות הולך ומסתמן תחום פשיעה זה כתחום מרכזי במעגלים המשולבים של פח"ע-פשיעה , תחום תומך ומסייע באופן ישיר לפעילות הפח"ע , בעוד הגורם הפלילי מסייע על-פי רוב ביודעין לפעילות הפח"ע . נקודה זו מחייבת את גורמי הביטחון להעריך מחדש את סוגיית התשומות לטיפול בתשתית הפלילית , כחלק מהמאבק המתמשך בפח"ע . אחת הנקודות המעניינות העולות לבחינה היא השפעת מרחב מכשול התפר ההולך ומוקם על תחום פשיעה זה . קו תפר זה נבנה מתוך ראייה ביטחונית והוכיח את יעילותו למול פעילות הפח"ע ברמה כזו או אחרת . אחת הקונצפציות הרווחות הן שהמכשול יפחית בהכרח את הפשיעה בתחום כלי הרכב באזורים שהוא מוקם בהם . אולם עד כה , במחקרים סטטיסטיים שניסו לבחון סוגיה זו , לא הסתמנה מגמה כזו ( ראה נתוני ריבוי גניבות רכב לעיל . ( מעבר לכך , בבחינת מרכיבי המכשול נראה שאין הוא בנוי להתמודד עם הממד הפלילי באופן כללי . נוכח הראייה המשולבת של " פח"ע-פלילי , " ראוי שתיבחן סוגיית יכולת ההתמודדות עם המרכיב הפלילי לא פחות מן התשומות שהושקעו בבחינת מרכיב הפח"ע , שכן אם תתגבר התשתית הפלילית במרחב זה לא ירחק הזמן ותשתית הפח"ע תלך אחריה . משטרת ישראל נדרשת להתמודד עם המרכיב הפלילי לא פחות מן התשומות שהושקעו בבחינת מרכיב הפח"ע שוטר בודק משחטת רכב בשומרון " - מעריב , " צילום - יהונתן שאול
|
|