|
|
עמוד:10
שנחכה שבוע ימים ואחריו הוא מתבקש לשחרר את האסירים שלנו לאירופה ; שאנחנו לא נוציא מילה מהפה , לא נגיד שאנחנו קשורים לעניין וכך נאצר יצא מהעסק הזה נקי ואנחנו נשיג את שלנו . ביקשנו תשובה דרך האו"ם , ואחרי יומיים הגיעה התשובה - הוא אמר 'אני מסכים . ' זה היה השבוע הקשה ביותר בחיי . שחררנו את כל השבויים המצריים והיינו צריכים לחכות שבוע ימים ואחרי כן הוא היה אמור לשחרר את העצירים שלנו . עבר עליי שבוע קשה מאוד כי עסקתי בשאלה אם יעמוד בדיבורו , והוא אכן עמד בדיבורו . זה רק היה תרגיל שהצליח , והוא היה עשוי שלא להצליח . בהחלט היה אפשרי שהיינו מחזירים את השבויים שלהם והם לא היו מחזירים את האסירים שלנו . אנחנו הימרנו פה הימור גדול מאוד ולמזלנו הצלחנו . היום יש לנו חוב של כבוד שאנו משלמים לאותם אנשים שמסרו את נפשם ואת חייהם על מזבח המולדת . " השבת הכבוד האבוד רוברט דסה ראה בטקס התגשמות ציפייה שהייתה לו זה זמן רב . ואולם אין בכך די מבחינתו " : הטקס היה מכובד מאוד ומרגש מאוד . בשבילי ובשביל חברי החוליה האחרים הוא חלק חשוב ונכבד במאבק שלנו . זה טקס סמלי והוא אמנם עזר לנו להשיב לעצמנו את כבודנו האבוד , אבל אין בו כדי לכפר על כל הסבל הרב שחווינו . אינני מדבר על הסבל בכלא , שלא ניתן לתארו כלל , אלא על השיבה הביתה ועל ההתייחסות של כולם לפרשה הזאת . זוהי פרשה פוליטית , ואנחנו נקלענו אליה בלא ידיעתנו . אנו גם היחידים ששילמו את המחיר . איש עד היום לא נתן על כך את הדין . הייתי מוחל על הכול , אך לעולם לא אסלח לג'יבלי על התבטאותו , על זה אינני יכול לסלוח . אני עדיין מרגיש פגוע בשמי ובשם חבריי . יחסו של ראש המודיעין דאז ג'יבלי כלפינו היה יחס נבזי . הוא התראיין בהתרברבות ואמר שקבוצה של יהודים 'ציוניים' שיחקו באש וחשבו על דעת עצמם לעשות פעולה על מנת לשנות משהו במזרח התיכון . עד היום אינני מבין איך הוא אמר את הדברים הללו ; האם זו הייתה יוזמה שלנו ? כי התחשק לנו ? זה הרי קשקוש . במילים אלה לא רק שהתכחש לאחריות שלו , הוא גם הפך אותנו לשנויים במחלוקת . מבחורים תמימים שמסרו את נפשם הפך אותנו ג'יבלי לילדים פזיזים ששיחקו משחק למעשה המדינה אמרה 'זו בעיה שלהם , מי אמר להם לשחק באש . ' ? מבחורים תמימים שמסרו את נפשם הפך אותנו ג'יבלי לילדים פזיזים ששיחקו משחק על הטקס ב'ידיעות אחרונות'
|
|