|
|
עמוד:26
כמו סוריה , שבה המשטר חרד באופן תמידי לקיומו , עוד גובר הסיכון ללוחם , בשל הפיקוח ההדוק שמקיימים מנגנונים אלה על האוכלוסייה המקומית ועל זרים ותיירים . קשה לקבוע מי מכל הגורמים הללו הביא לידי חשיפת פעילותו של אלי . אמצעי התקשורת , הערביים בכלל והסוריים בפרט , הרבו בפרסום ידיעות , מגמתיות ברובן , בדבר הסיבות לנפילתו , החל באיכון מכשירי השידור שהפעיל וכלה בפיקוח ובמעקב שהופעלו אחר מעשיו הממושכים של הערבי העשיר מארגנטינה , שישיבתו הממושכת בדמשק אולי עוררה תמיהה . עיקרו של דבר , גם כעבור 40 שנה מיום נפילתו , עדיין קהילת המודיעין הישראלית מגששת באפלה בעניין הסיבה המדויקת לתפיסתו . מאמצי מדינת ישראל להצלתו של אלי כהן היו חובקי עולם ממש . בראייה היסטורית התנהלו המאמצים הללו בשלושה שלבים : בראש ובראשונה היה ניסיון לאפשר לאלי משפט אזרחי הוגן ולא משפט צבאי , עם הגנה נאותה של עורכי דין מהשורה הראשונה ; משנפסק לאלי גזר דין מוות , החלו המאמצים להתמקד במניעת הוצאתו להורג ; מאמצי השלב השלישי לקבל את עצמותיו כדי להביאם לקבר ישראל נמשכים עד היום . תקצר היריעה מלפרט את רשימת הגופים הבין-לאומיים שפנתה אליהם המדינה שיסייעו לה בכל השלבים הללו . בסופו של דבר , כל הפניות שהופנו לסוריה מצד נשיאים , מלכים , אנשי ציבור , סופרים , פוליטיקאים ואנשי דת , נותרו על-פי רוב בלא מענה . חידת מקום קבורתו מגוחך לחשוב שנערך לאלי משפט כמקובל במדינה מתוקנת , שיודעת חוקים ומכבדת אותם . בדין ישבו חמישה קצינים זוטרים , אשר ספק אם הייתה להם השכלה משפטית כלשהי . קצינים אלה , שהיו מתומכי ההפיכה הצבאית האחרונה בראשותו של אמין אל-חאפז , גזרו את דינו מראש , על-פי מצוותו של הנשיא . כשביקש אלי לקבל עורך דין , גער בו אב בית הדין , בדרגת סא"ל , והטיח בו שהוא אינו צריך שום עורך דין כי הרי "כל הציונים כבר מגנים עליך . " עורכי הדין שמינתה מדינת ישראל להגן עליו אף לא הורשו להגיע לסוריה , גם לא כמשקיפים בלבד . " משפטו" של אלי כהן ארך ימים אחדים בלבד , ובסופו נגזרה עליו תלייה עד צאת נשמתו , בלי אפשרות ערעור . סוריה התעלמה לגמרי מן הנוהג הבין-לאומי המקובל , שאין מוציאים להורג מרגל שלא בשעת מלחמה . במהלך המשפט החליט כנראה אב בית הדין לשעשע את קומץ שומעיו בהטחת אשמה כלפי אלי , כאילו בשבע השנים שנשאר במצרים , לאחר שמשפחתו נסעה לישראל , כבר אז שירת את המודיעין הישראלי . זו הייתה כמובן האשמה חסרת שחר . בסופו של דבר , אלי הלך לגורלו בלי שידע דבר וחצי דבר על המאמצים הכבירים שעשתה מדינת ישראל כדי להצילו מחבל התלייה . בארבעת חודשי שבתו של אלי במעצר הסורי , בהיעדר כל מגע אישי עמו , התקבלו אך ידיעות מעטות על גורלו ומצבו . בתום "משפט" הראווה המגוחך שנערך לו , החלה למעשה הספירה לאחור של ימי חייו האחרונים . מפי מקור מהימן כשביקש אלי לקבל עורך דין , גער בו אב בית הדין והטיח בו שהוא אינו צריך שום עורך דין כי הרי "כל הציונים כבר מגנים עליך" חברים מתנועת הנוער 'החלוץ' באלכסנדריה . משמאל לימין עומדים : פרופסור אריה שלוסברג , אלי כהן וליאון רקנטי , שליח התנועה מהארץ
|
|