|
|
עמוד:33
הקשרים עמו היו טובים ופוריים ל'הגנה' והפלמ"ח , הייתה מכה קשה ליחסים הטובים ולשיתוף הפעולה עם SOE בעתיד . עם ניתוק הקשרים ציין ראובן זסלני בעצב את המפנה השלילי שחל ביחסים המיוחדים עם . SOE התקררות היחסים עם SOE והסיבוכים שנתגלו בקשר עם אנשי , ISLD הולידו את הקשרים האמיצים עם טוני סימונדס ואנשיו במסגרת ה . A-FORCE- הארגון היה קטן ומשפחתי-משהו לעומת אחיו הגדולים , והוא נהנה מעצמאות מרבית בפעילותו בזכות הקשר הישיר של מפקדו , בריגדיר דודלי קלארק , לנושאי ההונאה וההטעיה , שהיו בבת עינו של צ'רצ'יל . מטרות הארגון בנוגע להצלת שבויים ובורחים-בכוח היו מוגדרות היטב , וכל האמצעים היו כשרים להשגתן . הנושא הפוליטי היה פחות מורכב בארגון זה , וסימונדס היה ריבון להחליט על הפעלת אמצעי כזה ואחר לתועלתו . אנשי הסוכנות , שהיו בקשרים טובים עם סימונדס עוד מתקופת המרד הערבי ואשר ידעו את מעמדו בקהיר בעת ההיא ( אביב , ( 1943 פנו אליו כמוצא אחרון . במקרים אחדים ציין טוני סימונדס מדוע נעתר לבקשה זו והסכים להעסיק יהודים ארץ-ישראליים ביחידתו . על-פיו , קשה לדמיין בריטי בעל מבטא אוקספורדי המחופש לפועל חרושת רומני או הונגרי . לצורך פעילות מודיעינית מוסווית , יש לעשות הכול כדי שהמועמד יהיה בן המקום או לפחות ממוצא דומה , עם רקע מתאים וכמובן בעל שליטה טובה בשפות המקום . הדימוי של סימונדס לא היה מקרי . לאורך כל הדרך הקפידו זרועות המודיעין הבריטי - SOE , SIS , MI 9 - על בחירת אנשים באופן דומה , והיסוד האתני היה מכריע . כמעט כל מי שנשלח לארץ כלשהי באירופה היה קשור עמה קודם לכן : אם נולד בה וחי בה ואם אחד מהוריו מוצאו ממנה . בכל מקרה , הכרת המקום והשפה היו הכללים הבסיסיים שעל-פיהם נבחרו האנשים . לכן היקף הפעילות המבצעית הגדול ביותר של השליחים התרחש במסגרת ה , A-FORCE- מסתיו 1943 ועד לסיום הפעילות באירופה בחורף-אביב . 1945 על אף האמור לעיל , הרי השליח הראשון שצנח באירופה היה פרץ רוזנברג , שפעל קודם לכן כמדריך אלחוט במצרים ובארץ-ישראל במסגרת ה , ISLD- עם רחבעם עמיר , יעקב שפירא , שמואל גניזי ויצחק טולדנו . הקבוצה הייתה חלק ממסגרת "הרשת הפרטית" של משה דיין שנועדה לפעול בארץ-ישראל במקרה של פלישה זרה . הם היו הבסיס הראשוני של השליחים . ואכן , פרץ יצא כבר במאי 1943 ממצרים כשליח הSOE- למפקדתו של טיטו ביוגוסלביה . הוא שימש מפעיל ציוד הקשר , מדריך אלחוטנים מקומיים ואיש הקשר בין המקומיים לאנשי המשלחת הצבאית הבריטית ששהתה באזור . הוא גם ניסה כמובן בכל דרך אפשרית לבחון את הצד היהודי - היכן יש יהודים , מה עלה בגורלם , כיצד ניתן לסייע להם וכדומה . פרץ שהה כשישה חודשים על אדמת יוגוסלביה בטרם שב ארצה . כאמור , בד בבד הודק הקשר עם טוני סימונדס . אנשיו החלו לחפש מתנדבים , בשימת דגש ברומניה כארץ יעד , בשל הצורך החיוני לפעול למען גוף שהלך והתרחב של שבויים , נמלטים ובורחים-בכוח , ששהו על אדמת המדינה . אנשי טוני סימונדס הגיעו לירושלים והחלו לבחון את המועמדים . השניים הראשונים היו אריה פיכמן ויהודה אחישר , ו"נוהל הקרב" ליציאתם היה מזורז מאוד . שיטת הפעולה של החדרת הסוכנים לרומניה התבססה על העובדה שהתנהלה פעילות אווירית ענפה בשמי רומניה ולכן אך טבעי יהיה להלביש את הצנחנים במדי טייס של חיל האוויר המלכותי . היה ידוע ל MI 9- שהגרמנים נוהגים יפה כלפי טייסים שבויים . כמו כן הוענקו לשליחים דרגות קצונה שהיו תעודת ביטוח נוספת למקרה של נפילה בשבי . נוסף על כך , צוידו השניים בציוד מילוט שהכין הארגון לטייסי בעלות הברית , החל במטבעות זהב , מצפנים קטנים במסווה כפתורים ומשוריות דקות , וכלה במטפחת משי שהודפסה עליה מפת אזור הבלקן . אביזרים אלו היו ציוד הצלה ( צב"א ) תקני לצוותי האוויר והם סופקו לפני היציאה לקרב . הציוד עצמו יוצר וסופק באופן בלבדי ל MI 9- על ידי חברות שונות בבריטניה . יש להדגיש בשלב זה את עובדת התגייסותם של השליחים לצבא הבריטי ואת לבישת המדים בעת הצניחה . הכול ידעו מה עונשו של מרגל שנתפס בעת מלחמה בשטח אויב . אנשי ה " A" - הארץ-ישראליים גויסו לצבא הבריטי והוענקו להם שמות ומספרים אישיים חדשים , וכך צנחו . יש מקום להניח שפרשת הכ"ג והבעיות הסבוכות שנתעוררו לאחר היעלמם בנושא הפיצויים והפנסיות למשפחות הנעדרים עמדה לנגד עיני אנשי הסוכנות , ומכאן ההקפדה על גיוס הצנחנים לצבא הבריטי . אריה פיכמן נעשה לקפיטן ג'ייקובסון ויהודה אחישר - ללויטננט חנני . השניים הוטסו ללוב ומשם עמדו להמשיך לעבר העיר ארד ( ARAD ) שברומניה . המבצע נקרא ' Mantilla ' ובמסגרתו נועדו השניים לבוא במגע עם שבויי מלחמה של בעלות הברית ולנסות לארגנם לקראת אפשרות בריחה . שליחי התנועה הציונית ברומניה עמדו בקשר עם המבצע , ונציגים מטעמם נועדו לפגוש את הצנחנים בהגיעם לרומניה . מבצע ' Mantilla' נועד להיות הראשון בסדרת המבצעים של MI 9 בבלקן , על מנת ליצור תשתית לכך . הם עברו אימוני צניחה ויצאו דרך קהיר וצפון אפריקה במטוס לעבר רומניה . טעות בניווט של הטייס הביאה אותם בליל 1 באוקטובר 1943 לצנוח במקום מרוחק ממקום המפגש שנקבע מראש עם שליחי התנועה ברומניה . השניים נפלו בשבי והפעילות המבצעית בבלקן נפסקה עקב בוא החורף . בתקופת ביניים זו החל שלב מיון וגיוס של מועמדים נוספים לשליחות . בסופו של דבר יצאו 21 שליחים-צנחנים במסגרת הA-FORCE- לאירופה . בחודשים נובמבר-דצמבר 1943 נערך לשליחים קורס קשר ברמת הכובש , ומאמצע ינואר ועד אמצע מרס 1944 נערך קורס השליחים בקיבוץ הזורע ובו השתתפו 18 אנשי פלמ"ח וחברי קיבוצים . אנשי ה " A" - הארץ-ישראליים גויסו לצבא הבריטי והוענקו להם שמות ומספרים אישיים חדשים , וכך צנחו טוני סימונדס שיבח מאוד את פועלם של הסוכנים הפלסטיניים , ולפחות מנקודת ראייתו , פעילותם עשתה בשביל ה MI 9- את ההבדל בין הצלחה לכישלון מוחלט בזירה זו
|
|