|
|
עמוד:32
. 2 פעילות של אלחוטאים שיעבדו בצמוד לכוחות הפרטיזנים ביוגוסלביה ואשר יסייעו ביצירת קשר אלחוט עם מטוסים , עם העורף באיטליה ובקהיר . . 3 מדריכי ציוד קשר . . 4 איסוף מודיעין על יחידות , תנועות ופעילויות של הגרמנים . לצורך הוצאתן אל הפועל של משימות אלה הוחלט בארגון MI 9 לגייס ולאמן סוכנים כדי להחדירם לארצות הבלקן שהוחזקו בהן שבויי מלחמה או למקומות שעשויים להימצא בהם צוותי אוויר נמלטים-בכוח או שבויים-בורחים . משימתם הראשונית של הסוכנים הייתה לעשות הכול למען שחרור השבויים : ליצור קשר עם נמלטים-בכוח ובורחים , להחביאם ולמסד דרכים בטוחות שבהן יוכלו לעבור לטריטוריה של בעלות הברית . אופי עבודת MI 9 בבלקן היה שונה לגמרי מאופי פעילותו באזורי המדבר המערבי , בטוניסיה ובאיטליה . כאן לא ניתן היה להחדיר סוכנים דרך קווי החזית ולהבריח החוצה שבויים בדרך דומה . כמו כן בבולגריה , ברומניה ובהונגריה , לא היו תנועות של פרטיזנים או משלחות של בעלות הברית שהיו יכולות לשמש בסיס ותמיכה לסוכנים של הארגון . על אף האמור לעיל , נעשו דברים רבים על הצד הטוב ביותר בשטח זה , לא במעט בזכות הסיוע הארץ-ישראלי . הצורך היה חיוני ביותר מאחר שלא הייתה לבריטים תשתית מחתרתית אמינה בזירת הבלקן ומכיוון שבעלות הברית החלו לאבד מטוסים רבים והיה הכרחי להציל טייסים רבים ככל האפשר ולהחזירם לשירות פעיל . ההשקעה בטייסים הייתה רבה ונדרש לעשות הכול על מנת להצילם מנפילה בשבי . אלמנט הזמן היה קריטי אף הוא , ולכן פנו אל מי שהיה יכול לסייע באופן המהיר , הזמין והטוב ביותר , שלא לדבר על הנאמנות . שליחי היישוב שהתנדבו לפעילות היו ברובם יוצאי ארצות אירופה שעלו ארצה לפני פרוץ המלחמה ובמהלכה , כחניכי תנועות הנוער החלוציות-ציוניות . רבים הצטרפו לקיבוצים , התגייסו לפלמ"ח , ל'הגנה' ולצבא הבריטי . ידיעת שפות המקום , הכרת זירת הפעולה מקרוב והרצון לשלב בין הפעילות המבצעית לפעילות הצלת יהודים - אלה עמדו לצד זכות כשבאו אנשי המודיעין הבריטי לבחור באנשים שיפעלו בזירת הבלקן . ההכנות המבצעיות החלו בחורף . 1943 באותה העת נבחרו 14 מועמדים למשימות מיוחדות בבולגריה וברומניה , והם נשלחו למצרים לקורס הכנה מטעם ) ISLD שמות הקוד של ארגוני המודיעין הבריטי שעבדו עם אנשינו - ISLD : שם הכיסוי של ה MI 6- במזרח התיכון - אנשיו לבשו מדי חיל אוויר והתחזו לקציני קישור - MO 4 ; שם הכיסוי של הSOE- במזרח התיכון - A-FORCE ; שם הכיסוי של ה 9 MI- במזרח התיכון . בשמות הללו פעלו השליחים בזירת הבלקן ובאיטליה - א"ח . ( מהניסיון המר של שליחת אנשי סירת הכ"ד , הוחלט שהיוצאים לשליחות חייבים להתגייס באופן רשמי לצבא הבריטי . בנקודה זו החלו הבעיות ואחדים מהמועמדים סירבו לעשות כן וחזרו ארצה . השאר המשיכו בהכנות בקהיר , חלקם השלימו את האימונים וחלקם שבו ארצה והשתתפו באימונים בבית הספר של הSOE- שעל הכרמל וכן בקורסים של 'ההגנה . ' 14 המועמדים , שהיו הגרעין הראשוני של מפעל השליחים , היו : יונה רוזנפלד , יצחק טוביש , פרץ גולדשטיין , אברהם קליין , אריה ( ריקו ) לופסקו , אוריאל קנר , ז'קו פרחי , יוסף דנון , בן-ציון פיין , נסים טסטה , דן לנר , רענן לנר , שמואל שלזינגר ויעקב גולדשמידט . קבוצה זו עברה סדרת אימונים קשה וממצה שכללה בין השאר אימוני כושר גופני , קשר , תרגולות קומנדו שונות , קרבות מגע , טיפוסי צוקים , הפעלת נשק - בריטי וגרמני - ואימונים משולבים של נחיתה מהים ליבשה . הבעיות עם הקבוצה לא היו במישור הצבאי אלא במישור הפוליטי , ובסופו של דבר לא יצא איש מהקבוצה לפעילות בבלקן באותה עת . לאחר הכישלון הראשוני של המגעים עם ISLD בנושא החדרת שליחים לבלקן , הועלה הרעיון להחדיר אנשי קומנדו ארץ-ישראליים במסגרת בריטית של כוחות מיוחדים לאירופה . הרעיון נפל מכמה סיבות , לאו דווקא סירוב בריטי עקרוני אלא יותר כתגובה למעשם של אנשי הפלמ"ח , שפשטו במרס 1943 על בסיס האימונים של SOE שעל הכרמל וגנבו משם נשק רב . הגניבה מבסיס , SOE שעד אז "אשרי הגפרור" בכתב ידה של חנה סנש חנה סנש
|
|