|
|
עמוד:23
מהאיומים על ממשלתו השבירה של צאנג קאי-שק . הוגדרו שני איומים עיקריים : המפלגה הקומוניסטית הסינית שנוסדה בהשראה רוסית ב1921- ואשר חרתה על דגלה לחולל בסין מהפכה דומה לזו שהתרחשה בברית-המועצות ; השאפתנות היפנית שראתה בתוהו ובהו בסין לאחר הדחת הקיסר מרחב נוח להתפשטות ולהבטחת האינטרסים היפניים ביבשת . לקומוניסטים וליפנים היו בסין אלפי סוכנים שסיפקו מידע שוטף על הממשל הרפובליקני ואשר היוו סכנה רבה . גנרל מוריס כהן , שכונה עכשיו "מא-קון , " הצליח לחדור לרשתות הסוכנים הללו בזכות קשריו הענפים בקרב הקהילה הבין-לאומית בסין ובקרב נאמני הקואומינטנג ( המפלגה הרפובליקנית הסינית . ( כך הצליח כהן לחדור לרשת הסוכנים היפנית החשובה ביותר שפעלה בשנחאי במסווה " , מנגנון השירות המיוחד , " וללמוד מראש המודיעין היפני בסין , רס"ן ריוקיצ'י טנאקה , על הכוונה היפנית לפלוש ב1931- למנצ'וריה אחרי שיעוררו מהומות בשנחאי להצדקת הפלישה . ההתרעה הועברה בזמן לצ'אנג קאי-שק , אולם בשל חולשת הממשלה הרפובליקנית היו הסינים חסרי אונים אל מול תוקפנות זו . סין ויפן במצב מלחמה עד לסיום מלחמת העולם השנייה ב1945- ועל כן מכונה המלחמה במזרח אסיה מלחמת 15 השנים . מלחמת העולם השנייה היא רק פרק אחד , האחרון , ולא הארוך ביותר במאבק שבין שתי מדינות אלה . כהן "שני אקדחים" ב13- מתוך 15 שנים אלה שימש גנרל מא-קון ראש המודיעין הסיני . בתפקידו זה התמקד ביפנים והגיע להישגים רבים . הוא הצליח בין השאר לחשוף את ההפעלה של חומרי לחימה כימיים ( גז ) בידי הצבא היפני כנגד הצבא הסיני ואוכלוסייה אזרחית בניגוד לאמנות הבין-לאומיות . כאשר הכחישו מנהיגי יפן את העניין הציג גנרל מא-קון את גלילי הגז שהשתמשו בהם והלבין את פניהם ברבים . בשנת 1937 התריע כהן מפני הכוונות היפניות לחרוג מגבולות מנצ'וריה , שבה התמקדה המלחמה בשש השנים הראשונות , ולפלוש לסין גופא . גם הפעם היו הסינים חלשים מדיי להצבת התנגדות של ממש . אולם ארצות-הברית החלה להתערב יותר ויותר לטובת סין בהגשת סיוע חומרי , נשק ויועצים ובהפעלת לחץ דיפלומטי וכלכלי כבד על יפן להפסיק את מלחמתה בסין ולסגת משטחה . בכל אותה תקופה זכה מוריס כהן לכינויו "שני אקדחים" בגלל מנהגו לשאת על גופו תמיד שני אקדחים , האחד בנרתיק כתף והאחד על מותנו . לימים הסביר כי לאחר ניסיון מר בראשית דרכו , כשנפצע בידו הימנית מירי של תוקף , החליט ללמוד לירות בשתי ידיו ברמה טובה ולשאת תמיד שני אקדחים . מסופר עליו בין השאר כי בהזדמנות אחת נעצר עם עוד קבוצה של 12 אירופים בידי משמר יפני שכלל קצין ושלושה חיילים . הקצין דרש מאישה שהייתה בקבוצה להתלוות אליו לחדרו , וכאשר אחד האירופים הביע התנגדות חטף סטירה חזקה על פניו . באותה תקופה נהגו היפנים להרוג קבוצות כאלה מחשש שאנשיהן מרגלים . מוריס שלף במהירות את שני אקדחיו וירה בידי שלושת החיילים שהפילו את נשקם , והקצין היפני הרים ידיים . כך לקח אותם מוריס בני ערובה עד שהגיעה הקבוצה למקום מבטחים סיני בשנחאי . בשנת 1943 שמע גנרל כהן כי אשתו של סון יאט-סן נתונה בשבי היפני בהונג-קונג והחליט לצאת במבצע אישי להצלתה . הוא ראה בכך המשך השירות שהוא חייב לסון יאט-סן . המבצע נכשל וגנרל כהן נפל בשבי היפני . בכושר ה"הסתדרות" שלו שרד בשבי היפני עד לסיום המלחמה ושחרור מחנה השבויים ב . 1945- כאשר שוחרר , סין השתנתה בתכלית השינוי ; מלחמת אזרחים שיסעה אותה , וכהן , שאהב את הסינים משני המחנות כאחד , לא רצה ליטול בה חלק . הוא חזר לקנדה , פרסם את האוטוביוגרפיה שלו , נשא אישה יהודייה וביקש להשתקע במונטריאול ולהמשיך את חייו באשר הפסיקם . עתידו נראה מובטח . אשתו הביאה לו נדוניה את חנות חפצי ההלבשה הגדולה ביותר במונטריאול והכנסה חודשית קבועה . השמועות אמרו כי לאחר המלחמה שירת מוריס כהן כחמש שנים את גופי המודיעין של ארצות-הברית ובריטניה , אולם שמועות אלה לא אומתו . לאחר המלחמה ניסה לאחות את הקרעים שבין שני חלקי סין , העממית-הקומוניסטית והלאומנית בטייוואן , ונסע לשם פעמים מספר . אף שנתקבל תמיד בכבוד הוא כמובן לא הצליח לקדם נושא זה . מוריס כהן נודע כאדם נדיב ונקי כפיים שסייע לרבים . לאחר ילדותו הסוערת לא לקח לעצמו דבר בכל תקופת שירותו כראש מנהל הרכש הסיני . כשנפטר מוריס כהן בשנת 1970 נקבר בבית הקברות היהודי בלקלי שבמנצ'סטר , אנגליה . בהלווייתו נכחו נציגי סין וטייוואן , אחד מאירועי האחדות הנדירים של שני אויבים מרים אלה . על מצבתו כתובה ברכת הכוהנים ותודתה המיוחדת של גב' סון יאט-סן על שירות יוצא מגדר הרגיל לעם הסיני . על מצבתו כתובה ברכת הכוהנים ותודתה המיוחדת של גב' סון יאט-סן על שירות יוצא מגדר הרגיל לעם הסיני בקנדה פרסם ביוגרפיה והתחתן עם יהודייה
|
|