|
עמוד:15
בביצוע ורכשו ניסיון ראשוני . אחרי הסיורים הוכנו 'תיקי הכפרים' הראשונים , על הכפרים צינדיאנה וצברין בסביבות זכרון יעקב . ' תיק כפר' כלל באותם ימים מפות שסומנו בהן דרכי הגישה לכפר ונקודות התצפית בו וממנו , וצוינו התוואים הטבעיים והמלאכותיים הבולטים בשטח . בתיק היו גם מרשמים של הכפר מכמה נקודות תצפית . הסיירים הסתפקו בשלב זה בתצפיות בכפר מבחוץ , שכן רמת אימונם עדיין לא אפשרה להם לחדור אליו . שלב נוסף בגיבוש הניסיון שרכשו הסיירים הראשונים לכלל תורת סיור שלמה , היה הקורס הארצי למפקדי כיתות סיירים שהתקיים ב1944- בשפיה . אחריו החלה 'ההגנה' לערוך גם קורסי 'טוראים-סיירים' במרחבים השונים . בסוף 1944 נערך בשפיה קורס ראשון לקציני סיירות ומודיעין שנועדו לשמש קציני מטה במפקדות הגלילות , שיפקחו על האימונים וינהלו את הפעילות הכרוכה בהכנתם של 'תיקי הכפרים . ' זה היה קורס ראשון מסוגו , ששילב אימונים צבאיים , סיורים , ניתוח שטח ולימוד עיוני של שאלות האויב הערבי . מדריך הסיירות והמודיעין בקורס היה זרובבל ורמל ( ארבל . ( העניין שמצאה 'ההגנה' בסיירות באמצע שנות ה40- התרחב בהדרגה מן השטח אל תושביו ומן הסיור אל המודיעין . העניין הגובר והצורך בקציני מטה בעלי ידע בתחום הערבי עמדו ביסוד הרעיון לקיים קורס ראשון לקציני מודיעין , שיעסוק ביסודיות יותר מבעבר בלימוד השפה הערבית והבעיה הערבית - לצד העיסוק במודיעין צבאי - מושג שכוון ב'הגנה' בעיקר למודיעין שטח . הקורס הראשון לקציני מודיעין ובו 30 חניכים בפיקודו של זרובבל ורמל , נפתח ביוני 1946 ונמשך שישה חודשים . הרוח החיה בעיצובה של תכנית הקורס היה עזרא דנין . החניכים שמעו הרצאות עיוניות מפי מזרחנים ( כגון יעקב שמעוני ומיכאל אסף , ( אנשים בעלי ניסיון מעשי במגע עם ערבים ואף ערבים , שלימדום הלכות דת ואורח חיים . החניכים קראו עיתונים ערביים וניתחו את תוכנם ואף עסקו בספרות שתיארה את ההווי הערבי . רבים מבוגרי קורס זה הניחו את היסודות למערך מודיעין השדה בחטיבות צה"ל , עם הקמתן במלחמת העצמאות . לפרק זמן קצר , בראשית המלחמה , היה ורמל קצין המודיעין של הפלמ"ח . עקב הקמת מחלקת המודיעין במטכ"ל הורה יגאל ידין בשלהי דצמבר 1947 למפקדי החטיבות למנות קציני מודיעין גם במטות החטיבות והגדודים . תפקיד הקמ"ן היה חדש ביחידות 'ההגנה , ' והקורס היחיד להכשרת קמ"נים נערך בקיץ . 1946 כדי להכשיר קמ"נים נוספים יזם ידין קורס נוסף לקציני מודיעין . הכנתו הוטלה על זרובבל ורמל . שלא כמו הקורס הקודם , שהיה ארוך , התקיים הקורס החדש בתנאי מלחמה והיה לפיכך קצר ומזורז . התכנית כללה טופוגרפיה וקריאת תצלומי אוויר , הכרת האויב ( עדיין מרבית הזמן יוחד לערביי ארץ-ישראל , ( לימוד תפקידיו של הקמ"ן ושיטות עבודתו ועוד נושאים צבאיים שנוגעים לעבודת המודיעין . הקורס החל ב20- בפברואר 1948 ונמשך 20 יום , עד ל10- במרס 29 . חניכים סיימו את הקורס ומילאו במהלך המלחמה את רוב תפקידי הקמ"נים החטיבתיים . אחדים מהם מילאו תפקידים במחלקות המודיעין של מפקדות החזית ובמטכ"ל . לקראת המבצע השלים זרובבל ורמל ( ארבל , ( קצין המודיעין של מטה 'נחשון , ' את תמונת האויב , שהייתה לקויה למדיי , בתחקור אנשים שלחמו באזור בשבועות הקודמים ומתצפית בסביבה ממגדל המים של קיבוץ חולדה . השלמות לתמונת המודיעין נתקבלו ערב המבצע מסיורי אוויר שנערכו במרחבו . הערכת סדר כוחות האויב במרחב נשארה מופרזת מאוד . ורמל שימש אחר כך בתפקיד קמ"ן חטיבת 'הראל . ' במהלך מבצע 'מכבי' לפתיחת הדרך לירושלים , עמד לרשות החטיבה מטוס לביצוע הפצצות וסיורי אוויר . ורמל ערך סיורים אוויריים , בין השאר מעל 'המסרק' ובית מחסיר . במבצע 'דני' היה זרובבל קצין המודיעין . מטה 'דני' היה מפקדת מבצע על-חטיבתית . במבצע היו פעילות אווירית ערה , עבודת מודיעין שדה , חקירת שבויים והאזנה אלחוטית . האמצעים שעמדו לרשות ורמל היו רבים מאלה שעמדו לרשותו במבצעי 'נחשון' ו'מכבי' ולפיכך גם התוצאות . למטה 'דני' צורפה חוליית האזנה שסיפקה שפע של מודיעין בצמוד למבצע כולו . החוליה האזינה לרשתות מבצעים ומנהלה של הלגיון הערבי , והידיעות שיקפו את התערערות המורל בקרב תושבי לוד ורמלה . הידיעות סוכמו והופצו מדי 12 שעות לחטיבות שנטלו חלק במבצע . אחר כך מונה זרובבל לקמ"ן חזית הדרום . מחלקת המודיעין של חזית הדרום הפעילה מגוון רחב של שיטות איסוף שבצירופן נתנו תמונה מלאה למדיי של היערכות הכוחות המצריים . לקראת מבצע 'יואב' הייתה תמונת מודיעין של הכוחות המצריים והמקומיים , שנאספה מסיורים , מהאזנה , מחקירת שבויים , מפענוח תצלומי אוויר , מסיורי אוויר , מתצפיות קרקעיות ועוד . ורמל הנהיג ישיבות משותפות עם קמ"ני החטיבות , ובהן נהגו לבחון בעין ביקורתית את הנתונים וההערכות שהוצגו בפניהם ולעמתם עם המידע שברשותם . סיכומי המודיעין של חזית ד' נערכו לפי גזרות , גזרות משנה ועניינים , כגון זיהוי יחידות ומפקדים . המקורות לידיעות סומנו בקודים . שיטה זו של ציון סוגי המקורות באותיות הועתקה לאחר מכן במערך המודיעין הקרבי כולו . בתום הקרבות בחזית המצרית כינס ורמל את כל הקמ"נים החטיבתיים והגדודיים שלחמו בחזית הדרום עם האויב המצרי לכינוס ראשון מסוגו שנועד לשתי מטרות : מיצוי המסקנות מן הלחימה בצבא המצרי כאויב ; בחינת תורת מודיעין השדה לאור ניסיון הקרבות . ורמל השפיע רבות על עיצוב מודיעין השדה בחזית ד' ובחטיבותיה . ורמל השפיע רבות על עיצוב מודיעין השדה בחזית ד' ובחטיבותיה חקירת שבוי
|
|