|
|
עמוד:26
יהודה בשן ( בורשטיין ) מראשוני עובדי השטח והמנהלים בשב"כ מקום של כבוד יש לו ליהודה בשן בקרב מניחי היסוד לקהילת המודיעין ובעיקר לשירות הביטחון של מדינת ישראל יוסקה קדם , עמוס ינאי , אליהו מוזר גמלאי קהילת המודיעין יהודה בשן החל את דרכו בשירות הביטחון בארץ כשוטר , נוטר ואיש הש"י ( שירות ידיעות ) של 'ההגנה' במושבה מגדל , והמשיך בדרכו לאסוף מודיעין בשב"כ . יהודה הושפע מאוד מאלכסנדר זייד ומשפחתו , בהצטרפו אל גרעין חלוצי של 'המזרחי' שעמד להקים את המושב שדה יעקב שבעמק . הקבוצה שהתה באזור שיח' אברק , ובו התוודע יהודה אל זייד ומשפחתו ואולי כאן נדלקה בו השאיפה להיות שומר שדות ואיש מודיעין . יהודה בורשטיין נולד בווילנה בשנת . 1906 בגיל , 19 בתום לימודיו בישיבה , עלה ארצה . בצעדיו הראשונים בארץ עבד כפועל חקלאי בכפר סבא , עד להצטרפותו לגרעין 'מזרחי' להקמת 'שדה יעקב . ' בשנת 1933 הצטרף כשומר לאגודת השומרים , נשא לאישה את רעייתו שרה כהן והקים משפחה בישראל . בשנת 1941 עקרה המשפחה ליקנעם , ושם התגורר עד יום מותו . יהודה המשיך לעסוק בתפקידי שמירה וכן עבד בקק"ל בתחום מימוש רכישת הקרקעות . בכל עיסוקיו בקרב האוכלוסייה הערבית , פיתח קשרי ידידות ועבודה עם תושבי האזור , היטיב להכירם וזכה להערכתם . עם קום המדינה מונה יהודה לקצין ביטחון בממשל הצבאי בצפון . בתום מלחמת יום העצמאות נותרה באזור אוכלוסייה ערבית רבה , שכללה בני עדות ומעמדות חברתיים שונים . אוכלוסייה זו הייתה פזורה בכל מרחב הצפון וכללה גם גורמים עוינים ומתנכלים . עם הקמת השב"כ צורף אליו יהודה מתוך הערכה לבקיאותו בענייני המגזר הערבי בגליל . יהודה , ועמו שומרי שדות בעבר , אף הם אנשי ש"י ובהם גיורא זייד , עודד ינאי ובועז רביב , החלו באיסוף חומרי מודיעין , מיונם , עיבודם ואגירתם . הצורך להיערך למתן מענה נכון לכל התפתחות צפויה הביא לידי ריבוי העובדים בשטח . בפיקודו של יהודה , שניחן בחוכמה , בשיקול הדעת , ברגישות רבה וביכולת להעריך נכונה את המצב , הועמק הכיסוי המודיעיני ומונו רכזי אזור . אלה "חרשו" את השטח , ליוו מקרוב כל אירוע ועשו מלאכתם לילות כימים בעוד הוא נותן דוגמה אישית בחריצותו ומסירותו . בפגישות אישיות ובדיוני צוות העניק יהודה ערכים לדבקות ולמסירות בעבודה , לידע מקצועי ולחינוך לכיבוד הזולת ולהתנהגות מוסרית . הוא דאג לטפח יחסי חברות בקרב פיקודיו וזכה להיענות ולהערכה רבות ביותר מצדם . ניתן לומר שיהודה גידל דור של אנשי מודיעין ראויים , שפוזרו לימים במרחבי ישראל ואשר סיפקו לקברניטיה את המודיעין הדרוש . מתוך חיזוי עתיד המדינה בשל גידול האוכלוסייה שבטיפול היחידה ובאחריותה , האיץ יהודה להכשיר עובדי שטח ברמה מקצועית גבוהה , השולטים בשפה הערבית והבקיאים בעבודה חשאית כנדרש . הוא הקפיד להיות נוכח בשטח כדי להתרשם ממראה עיניים ולדווח דיווח מדויק ונכון . בפיקודו בוצעו בשטח מבצעי סיכול ומבצעי מודיעין , נטרול ומניעה - מבית ומחוץ . גופי השלטון הממונים על הטיפול במגזר הערבי העריכו את בקיאותו של יהודה . הוא השכיל לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם גופי המודיעין האחרים , ותרם הרבה לעיצוב המדיניות כלפי המיעוטים במדינה . הוא הקפיד שהיחס אל בני המיעוטים יהיה מקצועי ועם זה יינקט מתוך ערכים של כבוד , כיבוד החוק והגינות . יהודה שאף למצוא פתרונות לסוגיות שעלו מדי פעם בפעם , במסגרת מוסדות המדינה ובלי שיתערבו גורמים מחו"ל , מתוך שמירה על רגיעה מרבית בשטח . מקום של כבוד יש לו ליהודה בשן בקרב מניחי היסוד לקהילת המודיעין ובעיקר לשירות הביטחון של מדינת ישראל . יהודה נפטר ב15- בפברואר 1966 ונטמן בחלקת קברי השומרים בשיח' אברק , מקום שהחל בו את עבודתו הביטחונית-מודיעינית . הוא השכיל לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם גופי המודיעין האחרים , ותרם הרבה לעיצוב המדיניות כלפי המיעוטים במדינה אלה "חרשו" את השטח , ליוו מקרוב כל אירוע ועשו מלאכתם לילות כימים בעוד הוא נותן דוגמה אישית בחריצותו ומסירותו
|
|