|
|
עמוד:22
והחד-משמעיות על ממדי השואה ; הכרזת הנשיא האמריקני הארי טרומן על הצורך להעלות לארץ-ישראל מיד 100 , 000 עקורים יהודיים השוהים במחנות ברחבי אירופה ; ההכרה של הממסד הציוני שהנה עומד לחול שינוי במדיניות 'הספר הלבן' של ממשלת בריטניה , הכרה שהתבססה בין השאר על הקשר ההדוק עם אנשי מפלגת הלייבור הבריטית שתמכו בשינוי זה ואשר הכריזו שכך יעשו אם יעלו לשלטון ; חילופי השלטון בלונדון ביולי - 1945 כל אלה העלו את רף הציפיות של היישוב ושל הממסד הציוני לשינוי / ביטול מדיניות ' הספר הלבן' ולהכרזה על פתיחת שערי ארץ-ישראל לעלייה המונית . לא כאן המקום לפרט את הסיבות והגורמים לאי-שינוי מדיניות זו . רק אציין שהאמרה של אריאל שרון " הדברים שרואים מכאן אינם הדברים שרואים משם" היא נכונה למדיי במקרה שלפנינו . היישוב הגיב בהקמת חזית משותפת למאבק בשלטון הבריטי , בדמות "תנועת המרי העברי" ופעולותיה . פריצת גדרות מחנה המעצר בעתלית באוקטובר 1945 חייבה את ה C . I . D .- להיערכות מיוחדת ואכן , מודיעים אחדים הצליחו להביא מידע על הפעולה , אך לאחר מעשה בלבד . ב22- בנובמבר 1945 הצליחה האונייה 'ברל כצנלסון' להטיל עוגן בסמוך לקיבוץ שפיים 211 . מעפילים הצליחו להגיע לחוף . המשטרה עצרה כמה אנשי צוות ומעפילים . כמו כן הוטל עוצר על קיבוץ גבעת חיים ונערך בו חיפוש אחר מעפילים . חיפוש דומה נערך באזור שפיים ורשפון , וה C . I . D- הוציא דוח מיוחד בנדון ובו פירוט מדויק על בגדים אזרחיים לחים שנמצאו ובהם סיגריות יווניות וכסף זר , כלומר אפשר שמדובר ברכוש העולים הבלתי לגליים שהגיעו באונייה . לפיכך ננקטה השיטה להחליף בגדים ולהרחיק את המעפילים לאזור אחר , לבושים בגדים ארץ-ישראליים אופייניים ועם תעודות מתאימות . בין אנשי ה C . I . D .- ובין המעפילים ופעילי המוסד לעלייה ב' התנהל פעמים רבות משחק "חתול ועכבר . " מי שהצליח להתחמק מהר יותר , ניצח . בתגובה למעצר אנשי 'ברל כצנלסון' החליטה הנהגת היישוב להרוס את תחנות משמר החופים בגבעת אולגה ובסידנא עלי , שהתריעו על התקרבות הספינה . ניסיונות העלייה נמשכו כל העת ומנגד נמשכו המאמצים לעצור את האוניות המתקרבות . המאבק הבריטי היה מקיף ביותר , והופעלו בו אניות הצי המלכותי שהתפנו ממאבקן בצי האויב הנאצי , ומטוסי חיל האוויר המלכותי שסיירו ברחבי הים התיכון ועקבו אחר תנועת האוניות לעבר חופי ארץ-ישראל . עוד הופעלו סירות משמר החופים שסיירו לאורך חופי ארץ-ישראל מצפון עד דרום , ועמן אנשי תחנות החוף שצפו במשקפות לעבר מרחבי הים . מערכות המכ"ם שהוקמו על הר הכרמל ואזור ירושלים היו תוספת בעלת משמעות למאמצי ההסגר שהטילו שלטונות המנדט על חופי ארץ-ישראל . מבצע ההעפלה שארגנו אנשי המוסד לעלייה ב' בראשות שאול אביגור ואנשי 'ההגנה' והפלמ"ח הלך והעצים , ועמו גדלו מספר האוניות ומספר העולים בכל אונייה . מעשרות עולים בכל אונייה גדל מספר העולים ליותר מ 1 , 700- באונייה 'מקס נורדאו' שהגיעה במאי . 1946 הבריטים עשו מאמצים אדירים לעצור את השיטפון , והמודיעין הבריטי ואנשי משרד החוץ לחצו על ממשלות אירופה , בעיקר צרפת , איטליה ומדינות הבלקן , למנוע את הפלגת האוניות מנמלי המוצא . מעפילים שהגיעו לחופי הארץ נעצרו כחוק והובלו למחנה המעצר בעתלית . אנשי ה C . I . D .- ניהלו " פנקסנות" עם שמות העצירים שישבו במחנה . במסמכים אנו מוצאים אישורים לשחרור מעפילים בסדר זמנים מסוים , לפי השגת אישורי עלייה חוקיים . מפקדי ה C . I . D .- הבכירים חתמו על אישורי השחרור והכול התנהל באופן רשמי וחוקי , " לפי הספר , " למרות מצוקת העצירים ולמרות הלחץ על השלטונות לשחרר את המעפילים מיד . בראשית אוגוסט 1946 התקבצו סביב העיר חיפה אלפי מעפילים על סיפון אוניות ובמחנה המעצר בעתלית . עם החלטת ממשלת הוד מלכותו לגרש לקפריסין , ממועד זה ואילך , את המעפילים שמגיעים לחופי ארץ-ישראל , התהדק המעקב המודיעיני אחר פעילי המוסד לעלייה ב . ' בקיץ 1946 הוחלט להוציא צווים שימנעו את יציאתם של פעילים מרכזיים מהארץ כדי להילחם באמת בהעפלה . ברשימה שהועברה נכללו מנחם בדר , צבי קוליץ , זאב שינד , אהוד אבריאל , משה אורבך , חיים ברלס , יצחק בן-אהרון , אליהו דובקין , רות קלוגר , שאול מאירוב , נחום וילנסקי ואחרים . מלבד רשימה זו הפיץ ה C . I . D .- מכתב של ה D . S . O .- מ24- באוגוסט , ובו שמות 95 פעילי עלייה ב' שכבר באירופה . לשמות צורפו תפקידי האנשים ומקום שליחותם האחרון הידוע . הפירוט וההשקעה שניכרים במסמכים אלה הם עדות למאמצי האיסוף של ה C . I . D .- למנוע את המשך העלייה הבלתי לגלית . הנתונים החלו בשמות , תפקידים ומיקום באירופה ופורטו עד לרמת העיר , הרחוב ומספר הבית . רוב השמות היו ידועים לבריטים לא מכבר , אך למרות הכול נעשו מאמצים לעצרם או לפחות למנוע את המשך פעילותם . הבעיה העיקרית הייתה להוכיח מעשה בלתי חוקי בפעילות שמחוץ לגבולות ארץ-ישראל . במקרים אלה פנו הבריטים לממשלות המדינות שעל אדמתן התנהלה הפעילות - צרפת , איטליה , יוון , יוגוסלביה ואחרות . באפריל 1947 העריך ה C . I . D .- שיש 200 פעילים מרכזיים באירופה , ו 210 , 000- יהודים השוהים במחנות העקורים בגרמניה ובאוסטריה ( באזורי השליטה של המערב , ( כולל ילדים . הבריטים הגבירו מאוד את מאמצי המעקב באירופה , הן אחרי פעילי העלייה והן אחרי פעילות הימין . ה C . I . D .- זיהה נכונה את צרפת כמרכז הכלל-אירופי ליהודים שנמלטו מגרמניה וידע במפורט את זהות השליחים על-פי מפתח מפלגתי / תנועתי ועל-פי חלוקה לאזורי פעולה / ערים . נושא עלייה ב' העסיק גם את ראשי המטות בלונדון ( הפורום העליון והבכיר של זרועות הצבא הבריטי - מפקדי זרוע היבשה , הים והאוויר . ( הוצג לפניהם דוח מאת ועדת המודיעין העליונה של בריטניה ( J . I . C . ) על העלייה הבלתי ניכר דפוס פעולה נחוש ועקיב של ה C . I . D .- לפעול נגד העלייה הבלתי לגלית , מאחר שהמשכה ואף הגברתה עם השנים פירושם המיידי צרות מצד היישוב הערבי הבריטים ראו בהגירה יהודית מאירופה הכבושה לארץ-ישראל מעשה בלתי חוקי , משמע אפשר לנקוט צעדים מעשיים למנוע אותו
|
|