|
|
עמוד:14
מודיעין ועיתונות בשכנות טובה במציאות התקשורתית של העידן המודרני , בסביבה עתירת ערוצים שאנו חיים בה , 'המוסד' חייב לעצמו בראש ובראשונה , אבל גם לאזרחי המדינה , למסד קשר איכותי עם העיתונות עודד בן-עמי עיתונאי . דובר צה"ל 2000-1996 רבים מאוד בקהילת המודיעין סבורים גם היום , במאה ה , 21- שאסור באיסור חמור לקיים "דיור משותף" מכל צורה שהיא , למודיעין ולעיתונות . בעיני אלה , ניגוד העניינים שבין שני העולמות הוא מוחלט , שורשי ובלתי ניתן לגישור . לדעתם " , סיבת הקיום" של המודיעין היא בחשאיות , במידור ובסביבת עבודה אפלה . זוהי גישה ארכאית של בורות , שאין לה עוד מקום בעידן הנוכחי . במקרה זה לא יהיה מיותר להרחיק מכאן , ממציאות פעילותה של קהילת המודיעין בישראל , לארצות-הברית למשל . שם למדו כבר לפני שנים הרבה , שארגוני המודיעין מסוגלים למצוא את שביל הזהב , בין זכות הציבור לדעת ובין זכותו שלא לדעת וזכותם של גופי המודיעין למנן את החומר המסווג , המועבר לידיעת הציבור . השנים הוכיחו ששיתוף הפעולה הזה הועיל לכולם , בעיקר לחוסנה של הדמוקרטיה . בכל שנות חיי הבוגרות עסקתי בעיתונות , שנים הרבה כעיתונאי , ובמקצת הזמנים כיועץ התקשורת של ראש הממשלה ושר הביטחון המנוח יצחק רבין וכדובר צה"ל . הזמן והניסיון לימדוני שמרבית העיתונאים בישראל הם בעלי אחריות ותבונה , ומעל לכול הם שומרי חוק ומקיימי הציווי הדמוקרטי של קיום זכויות הבסיס , ובראשן זכות האזרח להבין את ההיגיון שמונח ביסוד קבלת ההחלטות של קברניטי המדינה . אני קובע , על סמך ניסיוני המקצועי , שיש בידי העיתונאים בישראל מידע מסווג רב מאוד , הרבה מעבר למה שמשערים אנשי המודיעין . זאת , אף זאת : מרבית המידע המסווג שברשות העיתונאים אינו מתפרסם , בעיקר מכיוון שאחריותם האזרחית מדריכה אותם לערוך צנזורה עצמית . הדרכה והכוונה מצד אנשי קהילת המודיעין תוליד שימוש נכון וראוי בחומר המודיעיני המסווג שבידי העיתונאים , ותחסוך את התקלות המתרחשות לעתים בפרסום שגוי ותועיל למודיעין . הדוגמאות לניהול עניינים נכון מול העיתונות , לעומת התנהלות לקויה , רבות מאוד . אמ"ן , כזרוע של צה"ל , מסתייע במדיניות הדברור של הצבא ונוטל בה חלק פעיל ומועיל , לעצמו כמו גם לעיתונות . התדרוכים העתיים שמעניקים ראש אמ"ן , רח"ט מחקר וקמ"ני הפיקודים לעיתונאים , מסדירים את תפיסת אגף המודיעין בצה"ל ביחס לסוגיות שונות שעל סדר היום הצה"לי והציבורי . במקרים רבים , אמ"ן מכתיב ויוזם את התדרוכים , עיתוים , רמתם ( מבחינת המתדרך ומבחינת דרג השומעים ) על-פי שיקוליו וכוונותיו . אלה מהלכים לגיטימיים . לעתים זו יוזמת העיתונות המבקשת לקבל הבהרות , הסברים ותשובות לשאילתות . אמ"ן מסייע למערכת הדוברות של צה"ל במתן מענה הסברתי בעתות לחימה ' ) חומת מגן ' , ' ימי תשובה , ( ' בהתרחש תקלות מבצעיות ( חטיפת שלושת חיילי צה"ל בגבול הצפון ) או בעת משברים ' ) שירת הצפצפה , ' מלחמת המפרץ . ( השנים הארוכות של שיתוף פעולה מסוג זה , הביאו תוצאות טובות , וראויה לציון העובדה שקובעי המדיניות העיקריים בצה"ל ובכללה מדיניות הדוברות ב15- השנים האחרונות , היו שלושה רמטכ"לים שכיהנו קודם לכן כראשי אמ"ן . שב"כ השכיל בשנים האחרונות , מעט לפני פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה , להבין את התועלת הרבה שתצמח לו מניהול קשר רצוף ומזין עם העיתונות . כבעלים המוחלט והבלעדי של החומר המודיעיני , למד שב"כ את חשיבות התדרוך לעיתונאים , בכל פעם שהארגון רואה לנכון לפרסם דבר מפעילותו . התדרוך מאפשר להבהיר את הטעון הבהרה , מאפשר שימוש בעזרים ( תצלומי מבוקשים , תרשימי זרימה בתוך חוליות או בארגוני טרור וכדומה ) ופותח צוהר להעברת הבנות לידי הכותבים והמשדרים , שמן הסתם יופיעו בחומר שיתפרסם . בשנים האחרונות פועל קצין קשר לעיתונות בלשכת ראש שב"כ , המשמש כתובת לעיתונאים , קולט את שאילתותיהם ומשיב להם לפי לוחות הזמנים הצפופים מאוד של אמצעי התקשורת השונים . האמון שנוצר עם השנים בין הכתבים והפרשנים הצבאיים והמדיניים ובין אנשי שב"כ שעוסקים בתחום הקישור לעיתונות , הוליד קשר חיובי וחיוני לשני עולמות התוכן הללו - שב"כ והעיתונות . נקודות הכשל , אם היו , מעטות מאוד ולעומת זאת , היעילות והמקצועיות זוכות לתהודה חיובית מאוד מצד העיתונות ויש להניח שגם בארצות-הברית למדו כבר לפני שנים הרבה , שארגוני המודיעין מסוגלים למצוא את שביל הזהב , בין זכות הציבור לדעת ובין זכותו שלא לדעת
|
|