מחויבות ואחריות לשיקום מקורות מודיעין

עמוד:9

משום   שזה   נדון   לכישלון   מראש . נראה   לי   כי   ההיערכות   כפי   שלמדנו   במשך   הזמן   וגם   היום , פה   בדיון ,   היא   נכונה ,   ויש   לפעול   לחיזוקו   ולהידוקו   של התיאום   בסוגיה   זו   בין   גופי   הקהילה ,   כדי   להבטיח   את איכות   העשייה   ואת   מיצוי   היכולות   באופן   המיטבי . ניסים ל' - מפעיל מקורות בעבר : נאמר   כאן   היום   פעמים מספר   כי   "המקור   הוא   אמצעי   ואילו   המודיעין   הוא   המטרה . " בכל   פעם   שאני   שומע   את   המשפט   הזה ,   גם   אם   הוא   נכון בהיבט   התורתי ,   אני   מתקומם .   כאשר   הייתי   חונך   מפעילים חדשים   והם   היו   מצטטים   אמירה   זו   מתוך   חומר   ההדרכה שלהם ,   הייתי   אומר   להם :   עצור !  עד   כאן !  גם   העט   והרכב שלך   הם   אמצעים   בהפעלה ,   וכשהם   מתקלקלים   או   נגמרים זורקים   אותם   וחסל ! גם   אם   נכון   שהמקור   הוא   אמצעי ,   חייבים   לזכור   ראשית כי   מדובר   בבן   אדם .   מדובר   במציאות   כמעט   בלתי   אפשרית , בוודאי   כשאנו   עוסקים   בהפעלה   כחלק   מהלחימה   בטרור . חייבים   לייצר   בתהליך   ההפעלה   מהות   ומשמעות   של   קשר אישי   הדוק   בין   המקור   למפעיל .   קשר   כזה   אינו   יכול   להיעלם באחת   כאשר   יש   תקלת   חשיפה . אני   מאמין   שלצד האמירות   הטכניות מתרחש   בתהליך ההפעלה   משהו שהוא   פורט   על הרגשות   והנשמות של   שני   הצדדים ,   של המפעיל   ושל   המקור . במצב   דברים   זה   צריך לעודד   ולטפח   את הזיקה   והקשר האישי ,   שהם   במידה לא   מעטה   מפתח להצלחת   ההפעלה ולהפקת   מידע   רב ואמין   יותר ,   ופועל יוצא   מכך   -   גם   מכפיל מחויבות   רגשית ומוסרית   לטפל במקורות   באופן המיטבי ,   גם   במשבר החשיפה   והשיקום הנדרש . מנחה : לסיכום   הדיון , אני   מבקש   לומר   כמה דגשים   אשר   היו   ברקע   הדיון   שהתקיים   כאן   היום : א .   אני   חושב   כי   המפתח   בהפעלה   הגורס   כי   הסוכן   הוא אמצעי   להשגת   המטרה   של   איסוף   מידע   ומודיעין   הוא   נכון . אין   כל   סתירה   בין   אמירה   זו   לבין   הזיקה   והקשר   האישי שנרקם   ומתבקש   בתהליך   ההפעלה   בין   המפעיל   לסוכן . כמעט   אפשר   לומר   כי   הפעלת   מקור   חי   לא   תיתכן   ולא תהיה   משמעותית   אם   מערכת   היחסים   תהיה   ברמה הטכנית . ב .   אין   כל   ספק   כי   המודל   שהוצג   כאן   בטיפול   באנשי   צד"ל ובמעשה   החקיקה   אינו   עומד   על   אותו   מישור   של   טיפול בכל   הכרוך   בסוכני   מודיעין .   עם   זאת ,   חשוב   לזכור   ולדעת שנטל   העשייה   בשיקום   יכול   להיקלע   לתנאים   של   מצוקה ועל   כן   לא   מן   הנמנע ,   גם   אם   בעת   הזאת   אנו   נחרדים לחשוב   על   תהליכי   חקיקה ,   כי   בעתיד   נידרש   לייצב   את תהליכי   השיקום ,   דווקא   בחברה   המתנכרת   למשוקמים , באמצעי   חקיקה   שיחייבו   את   כל   הגורמים   והרשויות . ג .   העשייה   בתחום   השיקום   מחייבת   התמקצעות   כמו   גם יצירת   כללים   מתואמים   בהקשר   של   כל   גופי   הקהילה . לפיכך ,   העשייה   שלמדנו   אודותיה ,   כפי   שנעשית   על   ידי מינהלת   השיקום ,   ראויה   לכל   תמיכה   וברכה .   יש   לאתר דרכים   לסייע   בידיהם   לקדם   את   עשייתם   ולשחרר   את ההפעלה   ככל   האפשר   למקד   את   כוחה   באיסוף המודיעין . ד .   אין   תחליף   למעורבות   המפעיל   והיחידה   בקשר   עם המקור   המשוקם   בתהליכי   השיקום ,   אך   גם   אין   ספק שהשיקום   הוא   תהליך   מייגע   ומקצועי   המחייב   התמחות . אשר   על   כן ,   קיומה   של   מינהלת   השיקום   המקצועית   היא תנאי   הכרחי   גם   לאיכות   השיקום   וגם   כדי   לשחרר   את משאבי   ההפעלה   להתמקד   בעשייה   מודיעינית .   על   אף הקושי   שבדבר ,   נראה   כי   אין   מנוס   שאירגון   השיקום   יהיה חלק   בלתי   נפרד   מקהילת   המודיעין . ה .   בניגוד   לנאמר   בדיון ,   אני   סבור   כי   המערכת   צריכה   לעסוק , באופן   יותר   אינטנסיבי ,   בהשפעה   על   דעת   הקהל   גם באמצעות   התקשורת   וגם   באמצעות   גורמי   השפעה   כגון בוגרי   הקהילה ,   כגון חברי   עמותת   המל"מ , כדי   להניע   הן   את הציבור ,   הן   את   מקבלי ההחלטות   ברמות השונות   והן   את   גורמי הקהילה   והתעסוקה , על   מנת   להבטיח   את איכות   העשייה השיקומית . ו .   שאלת   המחויבות והאחריות   לטיפול בשיקום   אינה   מוטלת בספק   גם   ברמה האישית-האנושית   שבין המפעיל   למקור ,   גם ברמה   המקצועית ברמת   היחידה   והקהילה וגם   ברמה   הלאומית   של החברה   בישראל ,   אשר בדרך   כלל   חבה   חוב אמיתי   לאותם   סוכנים אשר   בפעילותם   שימשו חומת   מגן   לביטחון המדינה ,   ואת   זאת חייבים   להטמיע . לסיכום ,   אני   סבור   כי   המחויבות   והאחריות   לתהליכי השיקום ,   כמו   גם   תהליכי   שיקום   איכותיים ,   הם   אכן   תנאי להצלחה   בעשייה   המודיעינית .   משמעות   הדבר   היא   כי   אם תהליכי   השיקום   יהיו   לקויים ,   ייוודע   הדבר   ויופץ   כאש בשדה   קוצים   ואזי   יהיה   קשה   שבעתיים   לגייס   סוכנים שיענו   על   צורכי   האיסוף   המודיעיני ,   או   יהיו   נכונים   להיות פתוחים   וליטול   סיכונים   לחשוף   התארגנויות   ופעילויות המסכנות   את   הביטחון ,   ואשר   חשיפתן   עלולה   לסכן   אותם . יתרה   מזו ,   יש   לזכור   כי   שיקום   מוצלח   הוא   מפתח   לשביעות רצון   של   המשוקם   ומחסום   בפני   היריב   מלהשפיע   עליו לבצע   מעשה   בגידה   בהונאת   המערכת ,   וכמובן   להפוך   את עורו   ולשתף   פעולה   עם   יריב   ולהיות   שותף   לפיגוע   -   כל אלה   הם   תנאים   להצלחת   העשייה   המודיעינית   ולשיקום חלק   מהותי   בה . זוהר : "השיקום , בין שהוא נכון וטוב ובין לאו , אינו עושה ואינו מתנה את יכולת קהילת המודיעין וה'יומינט' ... שיקום טוב אינו מבטיח כלל הצלחה מודיעינית " ... טל : "נדרשנו להיערך ולטפל בתהליכי שיקום , וכך הקמנו בראשונה ענף שיקום שהלך וצמח ככל שנקף הזמן ונהפך בשנים האחרונות למינהלת השיקום בשב"כ"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר