מודיעין וספר

עמוד:37

מודיעין וספר Reviving Phoenicia : Asher Kaufman , ( London : I . B . Tauris , 2004 ) . The Search for Identity in Lebanon 255   עמודים הספר   עוקב   אחר   ההתפתחויות   החברתיות ,   הרעיוניות והפוליטיות   של   מיתוס   המוצא   הפניקי   בלבנון   מאמצע המאה   ה . 19-   ועד   סוף   המאה   ה . 20-   הספר   מתחקה   אחר תפקיד   שכבת   המשכילים   החילונית   הסורית-לבנונית   שחיה בביירות ,   באלכסנדריה   ובאמריקה   בסוף   המאה   ה19-   בעיצוב המיתוס   הזה   ובהפצתו .   הספר   גם   עוסק   בתפקיד   המכריע שמילא   המיתוס   הפניקי   בתהליך   הקמתה   של   לבנון   הגדולה ב . 1920- בספר   מודגש   מקומם   של   המסדר   הישועי   ושל   הנציבות הצרפתית   העליונה   בהפצת   הרעיון בשנות   המנדט   הצרפתי .   פרק   שלם בוחן   את   עבודותיהם   הספרותיות   של מפיצי   המיתוס   ומתנגדיו .   לבסוף ,   הספר סוקר   כיצד   שימש   המיתוס   הזה מעצמאות   לבנון   ב1943-   ועד   ימינו , והוא   מראה   שלמרות   ההתנגדות   הרבה לפניקיות   חדר   המיתוס ,   מבחינות מסוימות ,   אל   מרכז   הנרטיב   הלאומי הלבנוני . מהנכבה   לנכסה :   הסכסוך   הערבי-ישראלי והבעיה   הלאומית   הפלסטינית   , 1967-1957 דרכו   של   נאצר   למלחמת   ששת   הימים משה   שמש ;  הוצאת   ספרים   של   אוניברסיטת   בן-גוריון בנגב ,   מכון   בן-גוריון   לחקר   ישראל ,   קריית   שדה   בוקר ; 850   עמודים . התקופה   הנדונה   בספר   ( 1967-1957 )   מתחילה   לאחר   מלחמת סיני-מערכת   סואץ ,   עם   הופעתו   של   נאצר   כמנהיגו   הבלתי מעורער   של   העולם   הערבי   ועלייתה   של   הבעיה   הפלסטינית למרכז   השיח   הערבי ,   ומסתיימת   במלחמת   ששת   הימים ובגיבושה   של   אסטרטגיה   ערבית   חדשה   לסכסוך הערבי-ישראלי ,   בפסגה   הערבית   בח'רטום  ( אוגוסט   . ( 1967 הספר   סוקר   את   התקופה   שבין   ה'נכבה'   הערבית-פלסטינית של   1948   ובין   ה'נכסה -   '   התבוסה   הצבאית   הערבית   ביוני . 1967 כמה   מסקנות   עולות   ממחקר   זה :   תוצאות   מלחמת   סיני   החריפו   את   הסכסוך הערבי-ישראלי . בעיית   פלסטין   נעשתה   לנושא   מרכזי   במדיניות הבין-ערבית   ובמדיניותן   של   מדינות   ערב   בנוגע   לסכסוך .   הגורמים   למלחמת   ששת   הימים   היו   תהליכים אסטרטגיים   שהתפתחו   אחרי   מלחמת   סיני   -   במסגרת הסכסוך   הערבי-ישראלי   בכלל   והבעיה   הפלסטינית   בפרט -   ולא   רק   מאורעות   13   במאי   , 1967 היום   שבו   התריעו   הסורים   לפני   מצרים על   ריכוזי   צה"ל ,   כביכול ,   בגבולם ,   כדי לתקוף   את   סוריה .   נאצר   הוביל   ביודעין   את   מצרים ואת   העולם   הערבי   למלחמת   ששת הימים .   הוא   שקל   היטב   את   משמעותו של   כל   צעד   שנקט   לקראת   המלחמה למן   14   ביוני   , 1967   גם   שטעה בשיקוליו . התפוצצה   החבילה .   חאפז   נפטר   שעות   מספר   אחר   כך   בבית חולים .   סגנו   עריידי   וטלאלקה   נפצעו   קשה   ונשארו   נכים לצמיתות ;  טלאלקה   התעוור . עכאווי   נחקר   כמובן ,   אך   שוחרר   ואף   הוחזר   לתפקידו   לאחר שהבינו   המצרים   שהיה   חלק   מסיפור   עוקץ .   ארגמן   מספר כי   לאחר   הפיצוץ ,   ולשמע   עדותו   של   עריידי ,   מיהר   התובע הכללי   של   הרצועה   לחקור   את   עכאווי .   בחיפוש   שעשו בביתו   ובמשרדו   לא   נמצא   מכשיר   האלחוט   או   כל   עדות אחרת   להאשימו   בריגול .   עכאווי   הכחיש   כל   קשר   לפרשה . אשר   לכרטיס   הביקור   שלו ,   טען   כי   הוסרה   מהכרטיס   הפינה שבה   נהג   לרשום   את   שם   מקבל   הברכה .   לתובע   לא   הייתה סיבה   שלא   לקבל   את   גרסתו . כעבור   יומיים ,   ב13-   ביולי   , 1956   פורסמה   הודעה   בעיתון המצרי   'אל-אהרם'   במקום   מוצנע "   : ביכבאשי  ( אלוף   משנה ) מוצטפא   חאפז ,   שהיה   מוצב   ברצועת   עזה ,   נהרג   בעלות רכבו   על   מוקש ...   היה   מגיבורי   מלחמת   פלסטינה ,   לחם לשחרורה .   ההיסטוריה   רשמה   לזכותו   מעשי   גבורה .   שמו זרע   פחד   ובהלה   בישראל . " בדוח   ועדת   החקירה   המצרית   שהוגש   לנשיא   נאצר   נכתב : " זה   היה   תכנון   שטני   של   המודיעין   הישראלי   שאנשיו   ניצלו את   טיפשותו   של   טלאלקה   ועשוהו   מכשיר   לביצוע   מזימה שפלה .   טלאלקה   לא   הבין   כלל   במה   מדובר   ולכן   לא   חשש לשאת   את   הפצצה   בתחתוניו .   המודיעין   הישראלי   פעל בפקחות   ובדרכים   עקלקלות . "   הדוח   הזה   נתפס   בין   מסמכי השלל   בעזה   אחרי   מבצע   קדש ,   אך   מצרים   מעולם   לא הודתה   בפה   מלא   שישראל   שמה   קץ   לחייהם   של   ראשי ה'פדאיון . ' העיתונות   הישראלית   בחרה   לרמוז   שטלאלקה   נרצח   בידי פליטים   פלסטיניים ,   משום   ששלח   פלסטינים   כה   רבים   אל מותם   בישראל   בפעילות   'פדאיון . '   חיסולו   של   חאפז   מוצטפא ופציעתו   הקשה   של   הנספח   המצרי   בירדן   צלאח   מוצטפא תרמו   תרומה   מכרעת   להפסקה   כמעט   מוחלטת   של   כל פעילות   ה'פדאיון'   בישראל .   חמישה   ימים   לאחר   מכן   הלאים נאצר   את   תעלת   סואץ ,   צעד   אחרון   בשרשרת   פעילות   טרור נגד   ישראל   שהביא   למלחמת   סיני . יוסף   ארגמן ,   שכתב   על   הפרשה   ואשר   ראיין   את   המעורבים בה ,   טוען   שעד   היום   סבורות   הנפשות   הפועלות   שחיסולם של   ראשי   ה'פדאיון'   היה   הדרך   היחידה   להפסיק   את   שפיכות הדמים   ואת   הטרור   האכזרי   של   חוליות   ה'פדאיון . '   אפילו בן-גוריון ,   למרות   תחושותיו   החזקות   נגד   פעילות   כזו ,   הודה לדיין   בקבלת   פנים   חגיגית   לכבוד   הצלחת   המבצע   המורכב , בביתו   שבצהלה . מוצטפא   חאפז   נולד   באלכסנדריה ,   בן   34   היה   במותו   ונחשב לאחד   המוחות   הגדולים   והמוערכים   בצבא   המצרי .   נאצר עצמו   בא   ללחוץ   את   ידו   בעזה   לאור   הצלחת   ה'פדאיון'   כנגד ישראל .   חאפז   מונה   לתפקידו   בשנת   1949   ומשימתו   הוגדרה ' הפעלת   כל   פעולות   הריגול   בתוך   ישראל ,   הריגול   הנגדי ברצועה   ופיקוח   על   האוכלוסייה   הפלסטינית . ' חאפז התכופף להביט בנייר שנשמט ואז התפוצצה החבילה . חאפז נפטר שעות מספר אחר כך בבית חולים זה היה תכנון שטני של המודיעין הישראלי שאנשיו ניצלו את טיפשותו של טלאלקה ועשוהו מכשיר לביצוע מזימה שפלה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא