|
|
עמוד:30
לאחר מכן הופצו כרוזים מטעם 'ההגנה' לגינוי האצ"ל , בהדגשת הנזק שגורמת פעילותו לנושא הציוני . בכרוזים הוצהר שאין לאצ"ל כל קשר עם 'ההגנה . ' בראשית נובמבר 1944 יצא דוח מיוחד בקהיר בנושא ארגוני המחתרת היהודיים בארץ-ישראל . בדוח הוענקה ל'הגנה' חשיבות גדולה מאוד וצוין בו שיש לה יכולת טובה מאוד בתחומי הארגון , האימונים , הנשק ומיומנויות הלחימה . סוכן ה C . I . D- מסר לשולחיו באמצע אוקטובר 1944 על התארגנות ה'הגנה' בערים הגדולות , לצורך המאבק בטרור היהודי . בולט מאוד שכמעט שאין ה C . I . D- מזכיר את נושא ה"סזון" ושיתוף הפעולה של 'ההגנה' והפלמ"ח עם הבריטים במאבק באצ"ל . רק ב24- באפריל 1945 ערך ג'ילס סיכום בנידון . לפיו העבירה 'ההגנה' רק שמונה חטופים לידיהם . רק יעקב פרשטיין ( אלי תבין ) נשאר כעת בידי 'ההגנה . ' ג'ילס הוסיף ואמר שהיעדר פעילות טרור מצד האצ"ל מהסתיו שחלף הייתה עדות להישגים בפעולה נגד טרור . עם זה , את הכישלון להילחם באנשי הלח"י הסבירו אנשי הסוכנות היהודית ברמת המידור הגבוהה ובחשאיות הקבוצה . המידע שהגיע לידי ה C . I . D- מהיישוב המאורגן , נכתב בסיכום , אף שהיה כרוך במה שהוגדר ( אפילו על ידי גורמים ביישוב ) כפעולת טרור ( כמו חטיפות , חיפושים לא חוקיים , גירוש ממקומות עבודה , מבתי ספר וכדומה - ( בהחלט הפיק תוצאות במלחמה באצ"ל . המידע הביא לידי מעצר חברים חשובים באצ"ל , כמו מרידור , ולתפיסת חומרי נפץ ותחמושת . יש מקום להניח באופן לא מפתיע , המשיך ג'ילס , שחלק מה"סליקים" של הנשק נפלו לידי 'ההגנה' ולא הועברו לרשויות . לדברי ג'ילס , כישלון המאבק ב'קבוצת שטרן' נשאר בלא הסבר . המאבק בקבוצה , מחוץ לגבולות ארץ-ישראל , כמו במצרים , הצליח . לעומת זאת הקבוצה בארץ-ישראל נותרה בלא פגיעה . מקורות רבים של ה C . I . D- טענו שהכישלון בעניין 'קבוצת שטרן' היה תוצאת ההסכם בין 'ההגנה' ל'קבוצת שטרן ' : ' ההגנה' לא תמסור את אנשי שטרן תמורת הפסקת פעילות טרור מצד הקבוצה . מהר מאוד עבר ה C . I . D- לסדר היום , ועם פטירת אליהו גולומב ב11- ביוני 1945 עלה רצון ברור לדעת מי יהיה יורשו . ה C . I . D- עקב בערנות אחר הרעיונות שהועלו בנוגע ליורשו של גולומב . לפי הסוכן , Y . 40 כוחה של 'ההגנה' ביישוב היה גדול כל כך , עד שכל מינוי של מורה במחלקת החינוך של 'הוועד הלאומי' היה טעון את אישורה . לכן מינוי מחליף לגולומב ירמוז על הלך הרוח ביישוב . הרצון לדעת את זהות מנהיג ארגון 'ההגנה' היה מובן , והבריטים עשו מאמצי איסוף רצופים לצורך כך . עם הזמן עלו שמות נוספים : יחזקאל סהר , יעקב דוסטרובסקי וישראל גלילי . כשהתחלפה הממשלה בלונדון ביולי 1945 ועלתה לשלטון ממשלת הלייבור , החלו תקוות לשינוי במדיניות 'הספר הלבן . ' אך משהובן שבווין ואטלי לא מתכוונים לשנות את מצב העניינים מהר כל כך , החלה ביישוב התארגנות למאבק בממשל הבריטי בארץ-ישראל במסגרת של תנועת המרי העברי . ב11- בנובמבר 1945 העביר ה D . S . O- מידע על ההתארגנות החדשה של היישוב לקראת הבאות : קודם כול , שרתוק ששהה בלונדון , נותר במיעוט והתנגד לפעולות האחרונות . ועוד : ביישוב הבינו שלאחר הפרעות האחרונות בקהיר ובטריפולי , אין ליהודים תקווה במצרים ובלוב . ב12- בנובמבר 1945 הוציא ריצ'ארד קטלינג סיכום מיוחד בנושא ההתנגדות היהודית . לדעתו , מבחינת רוב הציבור היהודי , ההתקפה על סיירות המשטרה , על מערכת הרכבות ועל מתקני הזיקוק , באה בהפתעה מוחלטת . נראה לכאורה שאירועי עתלית , כפר גלעדי ורובע מונטיפיורי בתל אביב , שהתרחשו במהלך אוקטובר , יימוגו , והייתה תחושה כללית שגל הטרור הבא לא יבוא לפני ההכרזה הצפויה מלונדון על מדיניות חדשה . רמת המבצעים ועוצמתם הפליאו את רוב היהודים והם לא מצאו הסבר או מניע לביצועם . עם זה היישוב לא קיבל זאת בעוינות כמקודם , באירועי טרור של האצ"ל ו'קבוצת שטרן . ' לאחר בחינת ממצאי הפעולות , הציבור היהודי הגיע לידי מסקנה שהן היו תוצאת איחוד כוחות בין 'ההגנה , ' האצ"ל ו'קבוצת שטרן . ' לדעת בכיר בסוכנות , שעמו שוחח ה C . I . D- לאחר האירועים , החליטה ' ההגנה' על המועד מתוך תחושה שבסמוך לו תוכרז המדיניות החדשה של הממשלה , מדיניות שאינה מקובלת על הציונות . הוחלט לתקוף את רשת מסילות הברזל , פעולת מחאה על כי היישוב אינו מקבל מדיניות שאינה צודקת . הסיירות הותקפו כרמז לאי-שביעות הרצון ממדיניות הפוגעת בעלייה . עוד הוסיף המקור בסוכנות היהודית ש'ההגנה' ידעה על התכנית של האצ"ל והלח"י , ואף ביקשה מהאצ"ל לבצע את התקפתו עמה באותו הלילה . לא ברור אם מסרה לאצ"ל על תכניותיה . אשר ל'קבוצת שטרן , ' נעשה ניסיון כושל למנוע את הפעולה . בהמשך הסיכום הציג קטלינג מידע נוסף שעמד לרשותו . המקורות הללו אישרו , פחות או יותר , את רוב דבריו של הבכיר בסוכנות . לפי שידורי 'ההגנה' הלא-חוקיים , היא קיבלה עליה את האחריות על תקיפת הסיירות ומסילות הברזל . כאן נקט קטלינג לראשונה את הביטוי - " R esistance M ovement J ewish" היא שנטלה את האחריות . לפי , 21 . 8 . 1946 מצור על קיבוץ שדות ים , הפלי"ם . בעקבות הפיצוץ שבוצע בספינת גירוש המעפילים ה'רויאל אמפייר'
|
|