|
עמוד:29
מאוד , ונערכו הכנות לפינוי העיר לקראת פלישה אפשרית . בארץ-ישראל נרקמו תכניות הגנה ואימונים אחדות ( תכנית הצפון , מצדה על הר הכרמל , מחנה משמר העמק ואימון פלוגות הפלמ"ח . ( הבריטים מצדם , עשו מאמצים רבים לשרטט את הכוחות של היישוב שעמדו מולם . במסמך הוערך גודלם של הארגונים . אף שנערך מפקד מסודר בארגון 'ההגנה' בחודש מאי , עדיין לא היו תוצאות סופיות , ולכן הנתונים בדוח התבססו על תשלום משכורות . ארגון 'ההגנה' התבסס על 30 , 000 איש , מהם ניתן לחמש 75-50 אחוזים . כוחו של האצ"ל נאמד , על פי מקור אחד , ב 1 , 000- איש שהם לוחמי 'הקו הראשון' עם דרגת התחמשות של 50 אחוזים . מקור אחר דיבר על 5 , 000 איש . מעבר לכך , שירתו בכוחות הביטחון 11 , 500 יהודים נוספים במשימות הגנה . הנושא הבא בסקירה היה כמות כלי הנשק הזמינים . מקור מהימן מסר לבריטים ב18- במאי 1942 כי כמות הנשק התקין של כל הארגונים כללה 24 , 407 רובים , אקדחים ומכונות ירייה . במעגל המשני היו 14 , 300 פריטים . תחמושת הייתה בשפע . מספר כלי רכב משוריינים שהותקנו במאולתר הגיע ל722- וניתן היה להכין עוד כמה אלפים . הנשק הוכנס לארץ-ישראל בידי מקורות שונים בכל תקופת המלחמה . חלוקתו נעשתה על פי מפתח שנקבע בהסכם כתוב בין הצדדים 30 : אחוזים לימין ו70- אחוזים לשמאל . הנשק הוסתר ביישובים חקלאיים , בעיקר בהמשך עסק המסמך בארגון הצבאי של ארגוני המחתרת ובמבנה הקרבי של היחידות , לפי חלוקה ליחידות משנה , כולל מספר כלי הנשק וסוגיהם וציוד הלוחמים . התקשורת בין היחידות נעשתה באמצעות רצים בכלי רכב ובאופנועים , בהעברת מסרים באמצעות הליוגרף ( איתות בעזרת מראות , ( בקודים ובטלפון . כאן ציין המסמך שרוב המרכזנים היו חברי ' ההגנה . ' בעניין רמת האימונים שאומנו האנשים , נכתב שכללה גם פעילות בתנועה ותרגול באש חיה . היה שיותקפו בידי כוחות זרים , ייערכו הכוחות לפעילות גרילה . בדוח נוסף מראשית יוני , 1942 כבר נמסרו תוצאות המפקד הפנימי של 'ההגנה . ' בארגון נמנו 41 , 600 נשים וגברים . מספר זה לא כלל את המשרתים בצבא ובמשטרה , אלא רק את אנשי המשטרה המיוחדת והגפירים . מלבד לובשי המדים , כלל המספר את חברי הגופים האלה : מגן דוד אדום ואת כל נהגי חברות התחבורה האזרחיות ( אגד , דרום-יהודה והמעביר . ( עם התרחקות החזית מגבולות מצרים , התקרר שיתוף הפעולה עם הבריטים ונעשה מאמץ גדול לחשוף את הפרצוף האמיתי של 'ההגנה' כארגון טרור הגונב נשק מהצבא הבריטי והמשתף פעולה עם הסוכנות היהודית , כדי למנוע את יישום מדיניות 'הספר הלבן . ' הכוונה הייתה לשבור את מערך רכישת הנשק של היישוב שפעל בכל העת בהיקפים גדולים . בחודשים אוגוסט-ספטמבר 1943 נערך משפט הנשק של סירקין ורייכלין , עם מעצרו של אליהו סחרוב . המאבק נמשך בחיפוש הנשק בחולדה ובחיפוש הברוטלי ברמת הכובש . ה C . I . D- גילה התארגנות של חברי 'ההגנה' לנקום את דמו של שמואל וולניץ שנרצח בידי ריימונד קאפרטה . הלחץ על 'ההגנה' נמשך והבריטים חשפו פעילות לא חוקית במחנות הצבא הבריטי ברחבי הארץ , שמטרתה להחדיר עובדים לא מיומנים למחנות צבא כדי לגרום נזק למאמץ המלחמה הבריטי . בחורף 1944 העריכו הבריטים שארגון ה'הגנה השמאלית נוקט מדיניות מוצהרת של הגנה . עם זה העריכו שאם הממשלה תנקוט צעדים פרובוקטיביים כמו חיפושי נשק ביישובים יהודיים וניסיון למנוע עליית קבוצת מעפילים גדולה לחופי הארץ - ינוע הארגון לכיוון של מאבק למען פתיחת שערי הארץ . עם התחלת "המרד" של האצ"ל פנו הבריטים לבקש סיוע מהסוכנות היהודית ומ'ההגנה . ' מתוך כך עלה רצונם לדעת מה תעשה 'ההגנה' אם הטרור לא ייפסק . ב4- באפריל 1944 הופץ כרוז של 'ההגנה' בבת ים , שנתפס בידי ה C . I . D- ובו עשר סיבות לגינוי הטרור . ב19- ביולי , 1944 מסר הסוכן I . K מידע רב על ארגון ' ההגנה . ' עד כמה נכון המידע ניתן היה לראות על פי תוצאות החיפוש הגדול שנערך ב"שבת השחורה 29 ) , ביוני . ( 1946 בשלב הנוכחי ( קיץ ( 1944 נאגר המידע בארכיון ה C . I . D- וחשיבותו הייתה בעצם איסופו . רמת הפירוט הוכיחה בקיאות של המקור , ולא ברור היכן ישב . ייתכן שהייתה כאן גם "השתלת" מידע לא נכון עם מידע מדויק , שמטרתו הייתה להראות לבריטים עד היכן הגיעה רמת הארגון המבצעי של 'ההגנה . ' בסתיו 1944 החל להסתמן מאבק בטרור מצד ארגון 'ההגנה . ' ב18- באוקטובר 1944 דיבר אליהו גולומב במסיבת עיתונאים , וג'ילס ראה בכך סימן ראשון לנכונות היישוב לפעול נגד הטרור . גולומב קרא ליישוב להפסיק את הטרור ולהיאבק בו . לשמע דבריו עלה חשש מפני התפרצות מלחמת אזרחים שפירושה שפיכות דמים . ימים מספר ארגון 'ההגנה' היה מהארגונים שנערך אחריהם מעקב מתמשך , במקביל לניסיונות להגיע לשיתוף פעולה עמו בכירי היישוב עצורים בלטרון בעקבות "השבת השחורה" ( מימין לשמאל : ( חיים אלפרין , דוד הכהן , דוד אדירי , דב יוסף , יצחק גרינבוים , משה שרת ודוד רמז
|
|