|
עמוד:25
אורך חייו של מקור המודיעין במקום שני בסדר החשיבות . עם זה אפשר לנסות להאריך את חיי המקור בהקפדה על כללי ביטחון שדה חמורים ובפעילות אופרטיבית שמטרתה להטעות את היריב בעניין בסיס המידע שנשענת עליו הפעילות האופרטיבית הנראית לעין . לאחר פיגועי ה11- בספטמבר בניו-יורק ובוושינגטון בשנת , 2001 היה ברור לכול שהטרור הבין-לאומי מטיל סכנה מוחשית וגדולה לשלום העולם כולו . פריסת רשת הטרור הפונדמנטליסטי-אסלאמי בכל רחבי העולם הערבי , המוסלמי והמערבי , והסכנה שפעילים אלה , שחלקם בעלי ניסיון מבצעי טרוריסטי ממלחמת אפגניסטן וכולם חדורי להט דתי ולעתים גם נכונות להקרבה עצמית , יפעילו בפיגועיהם חומרי לחימה כימיים , ביולוגיים , רדיולוגיים ואולי אף גרעינייים - כל אלה ממחישים את הצורך להעמיק את שיתוף הפעולה הבין-לאומי בתחום המודיעין . אולם אליה וקוץ בה : מטבע הדברים , שיתוף פעולה חיוני זה מציב את המדינות המשתפות פעולה זו עם זו בסכנת חשיפת מקורות המודיעין . הדבר מקטין בהכרח את מוטיבציית המדינות לשתף מדינות אחרות במידע הרגיש שבידיהן ובכך נפגע שיתוף הפעולה המודיעיני . בהקשר זה יודגש שרוב פיגועי הטרור הגדולים המוגדרים "טרור בין-לאומי" היו כרוכים בשלב מוקדם וארוך של הכנות מבצעיות במדינות שונות ובמעבר של פעילים ממדינה למדינה , בשכירת מבנים ששימשו דירות מסתור או חדרי פיקוד קדמיים ועוד . הניסיון לסכל פיגועים בהיקף כזה מבעוד מועד , מחייב שיתוף פעולה מודיעיני בין-לאומי בילטרלי ומולטילטרלי . פתרון לדילמה זו אפשר להשיג בהקמת בנק מודיעין - מסגרת בין-לאומית לאיסוף ולעיבוד של מידע מודיעיני , תשתיתי והתרעתי . בנק מודיעיני זה יתבסס מצד אחד על מקורות מידע גלויים , ומצד אחר על מידע מודיעיני קונקרטי שיעבירו המדינות החברות בבנק זה . המדינות יזרימו אל הבנק מידע שרגישותו נמוכה או מידע רגיש מאוד בפרפרזה שתנטרל ככל האפשר את זהות מקור המידע המודיעיני . בבנק זה יהיה גם מידע שיתקבל ממקורות איסוף עצמאיים של הארגון הבין-לאומי החדש . סוגיה אחרת בתחום ההתמודדות עם הטרור כרוכה בריבוי גופי איסוף המודיעין במדינה ובייעול האיסוף , העיבוד והתרגום המבצעי של המידע המודיעיני . רבים מדגישים את הצורך בגוף שיתאם בין מגוון גורמי המודיעין , כדי שיהיה אפשר להציג למקבלי ההחלטות תמונת מודיעין כוללת , ולשם ייעול פעילות גורמי המודיעין השונים . אסכולה אחרת ממליצה לרכז בידי הגוף המתאם לא רק את הקשר שבין גורמי המודיעין , אלא גם סמכויות לקבל החלטה ולחלק משאבים בין כל מרכיבי הזרוע המבצעת הרלוונטיים למאבק בטרור , שכן בלי מסגרת תיאום כזאת , תיפגע יעילותם של כוחות הביטחון . כך למשל בוועדת החקירה שהתכנסה לאחרונה בקונגרס האמריקני לבחינת המידע המודיעיני שהתקבל ערב פיגועי ה11- בספטמבר בארצות-הברית ולבחינת אופן הטיפול במידע זה , מלכתחילה עלתה הבעיה של היעדר תיאום ושיתוף בין זרועות הביטחון האמריקניות השונות . על רקע ניסיונן של מדינות המתמודדות עם הטרור ובעיקר מדינות דמוקרטיות הנוהגות לפי עקרון הפרדת הרשויות , נראה שיש חשיבות עליונה בהקמת גוף מתאם בתחום הלוחמה בטרור . גוף זה ראוי שיעסוק לא רק בשאלת התיאום המודיעיני . ריבוי הגורמים המעורבים בהתמודדות עם תופעת הטרור ברמת המדינה , בכל מישורי הפעולה , מחייב להקים גוף מתאם שיאפשר לצייר תמונת מודיעין מפורטת , על-פי כלל המידע שבידי כל סוכנויות המודיעין של המדינה , ואף יאפשר לתרגמה לפעילות מבצעית נגד ארגוני הטרור . הגוף המתאם צריך שישאב את סמכותו ואת עוצמתו מתוך קרבתו אל קברניט המדינה ; עליו להיות אמון עליו ובד בבד להיות מקובל על דעת ראשי מנגנוני הביטחון , המודיעין והאדמיניסטרציה הקשורים בכל תחומי הלוחמה בטרור . מגויסים חדשים לשורות הטרור באפגניסטן
|
|