מודיעין בחקירה

עמוד:15

הרעיון   של   מודיעין   לאומי   צץ   אצל   כולם   היות   שהוא   כנראה נגזרת   של   האיום   מסוג   הטרור   והנב"ק .   כעת   יש   צורך   לאגם משאבים ,   אך   גם   זה   בעייתי .   מהניסיון   הישראלי   במלחמת יום   הכיפורים   נלמד   שנחוץ   פלורליזם   דווקא .   היה   אז   מרכז מודיעיני   ריכוזי   שביטל   אפשרות   של   פלורליזם   מודיעיני , ואף   שהיה   בידו   חומר   איסופי   מעולה   הגיע   לידי   מסקנה מחקרית   שגויה .   אז   הוקמה   ועדת   אגרנט ,   הוסקו   מסקנות ושונה   הארגון   המודיעיני   -   מריכוזיות   לפלורליזם .   כעת   אנו שבים   לריכוזיות .   לפיכך ,   אומר   עמידרור ,   אין   להתעלם ממסקנות   היסטוריות ,   אלא   יש   לשלב   את   לקחי   העבר   עם הלקחים   החדשים .   אחרי   הכול ,   טרור   ואיום   של   נב"ק   אינם מבטלים   איום   קונוונציונלי   על   גבולות   טריטוריאליים לאומיים . מכאן   למסקנות   על   הזרוע   הפרלמנטרית .   גם   האמריקנים , גם   הבריטים   וגם   האוסטרלים   בדקו   את   תפקודה   של   הזרוע הפרלמנטרית .   במדינות   אלה   אין   המודיעין   נושא   על   כתפיו את   העול   של   כיסוי   מצב   מסוים ,   אלא   כל   רשות   והמנדט שלה   והאחריות   המנדטורית   שלה .   בישראל ,   משום   מה , למן   ימי   ועדת   אגרנט   ועד   היום   המודיעין   תמיד   נושא   בעול ובביקורת ,   ואין   לשום   רשות   אחרת   חלק   באחריות .   לכן , אומר   ד"ר   ארד ,   ועדת   החוץ   והביטחון   נקטה   יוזמה   ברוכה להקים   ועדה   בודקת   ומבקרת ,   ובכך   הבליטה   את   היעדרה של   יוזמה   כזאת   בשנים   עברו .   בקרה   פרלמנטרית   ערנית אולי   הייתה   עוזרת   למודיעין ,   במיוחד   אם   הייתה   בודקת גם   את   תפקודה   שלה   עצמה   כחלק   מהמערכת . ועדה   פרלמנטרית   כזו ,   מוסיף   עמידרור ,   צריך   שיהיה   בה גוף   של   מומחים   שיוכל   לבקר   את   המודיעין .   במקום   זאת , ועדת   החוץ   והביטחון   ממליצה   להקים   גוף   מזכירות   מודיעינית עם   יועץ   מודיעיני ,   שיתרום   ויוסיף   על   התפקוד   הכללי   של המודיעין   שאנו   מכירים   היום ,   בלי   שינגוס   בסמכויותיו .   זה כמובן   בלתי   אפשרי .   עם   זה   סבורים   עמידרור   וד"ר   ארד שגדולה   תרומתו   של   גוף   כזה   מהמחיר   שישלם   אמ"ן בסמכויות . מסקנה   מרכזית   נוספת   שעולה   מלמידת   דוחות   ועדות החקירה   נוגעת   לשיתוף   הפעולה   בין   סוכנויות   ביון .   טרור גלובלי   קורא   למודיעין   גלובלי .   האומנם   הכשילו   הארגונים זה   את   זה   בשיתוף   הפעולה ?  האם   מנעו   זה   מזה   מידע   ופרי מחקר   שיביא   פריצת   דרך   מודיעינית   ביוצרם   קשר   תפיסתי או   כשל   תפיסתי ?  אכן ,   קריאת   חומר   איסופי   זר   מורכבת היא . עמידרור   טוען   שישראל ,   ארצות-הברית ובריטניה   ניזונו   מחומר   איסופי   שהעבירו   זו לזו   לטובת   מטרה   גדולה   יותר   והיא   קבלת מידע   מבוסס   על   מצב   הנב"ק   בעיראק .   אלא שהחליפין   היה   של   חומר   איסופי ,   גולמי ,   ולא של   הערכות .   האוסטרלים   במקרה   זה   לא התיימרו   לדעת   ממקור   מודיעיני   עצמאי   על המצב   בעיראק   והסתמכו   רק   על   מידע   שקיבלו מבריטניה   ומארצות-הברית .   כנגד   זה ,   אנחנו כן   בנינו   מערך   איסופי   אך   גם   קיבלנו   מידע ממקור   משני .   עובדה   היא   שלדעת   המודיעין הישראלי   לא   היה   בחומר   האיסופי   הזה   מידע מבוסס   מספיק   על   מעבדות   ניידות   של   נב"ק , למרות   הערכות   האמריקנים .   כלומר   אפשר להיעזר   במידע   כזה ,   אך   יש   להיזהר   בהערכות . הבריטים   דנים   בשאלת   הקריטיות   של   שלב אימות   החומר   האיסופי ,   עקב   הערכות   שהגיעו אליהם   על   סמך   חומר   רעוע .   למרות   הכול , בכל   הדוחות   צוין   הצורך   באיגום   לא   רק   כלפי פנים   אלא   גם   בין   בעלות   ברית .   הלקח   שנלמד לנוכח   האיומים   בנושא נב"ק   ובנושא   טרור   הוא שבלי   שיתוף   הפעולה הבריטי-אמריקני וכדומה ,   אין   תוחלת -   לא   לאיסוף   ולא לממצאי   המודיעין . אם   אין   ספק   שצריך שיתוף   פעולה ,   כיצד נוודא   שאנו   שומרים על   עצמאות   מחקרית ? בסופו   של   דבר ,   כל מדינה   עומדת   אחראית לבניה .   כך   היה   בנושא לוב ,   כשבחרו   בריטניה וארצות-הברית   למדר את   ישראל   ולא   להעביר   לה   מידע .   מכאן   שישראל   חייבת להיות   מסוגלת   לאסוף   מידע   בזכות   עצמה   ,   ולהפעיל   יכולות בתחומי   היומינט   והסיגינט . לבסוף ,   אם   בעבר   מלכת   המודיעין   הייתה   הנישה   היומינטית , הרי   הדוחות   שלעיל   הוכיחו   שהפעלת   יכולת   זו   כשלה   בכל הנוגע   לאיסוף   מידע   על   טרור   ונב"ק .   גם   כאן   יימצא   הפתרון בפעולת   שילוב .   ברור   שהאמצעים   הטכנולוגיים   נתונים בשליטה   כמעט   מלאה ,   לעומת   הקשיים   שמערימה   השיטה היומינטית .   עובדה   זו   גרמה   כנראה   להתפתחות   של   קו איסופי   אחד   במודיעין   על   חשבון   קו   אחר .   לכן   גם   כאן ניכרת   חשיבות   האיגום   -   מערכת   ריכוזית   שתקבל   נתונים ומידע   איסופי   ממקורות   יומינטים   וסיגינטים ,   תצטרך   לנתב ולעבות   את   המידע   על   ידי   הכוונה   ודרישה   של   סוג   חומר מודיעיני   בצורה   מאוזנת .   באופן   זה   גם   תתאזן   התפתחות שיטות   איסוף   המודיעין . אם   כן ,   בלי   לבטל   לקחים   של   ועדות   אחרות   וניסיון   היסטורי , יש   מקום   להקים   מרכז   מודיעיני   לאומי   שיהיה   בעל   ראייה רחבה   כל   האפשר .   הוא   יתרום   לא   למחקר   המודיעיני   בלבד , אלא   גם   לאיסוף   המודיעיני ,   שזקוק   להכוונה   -   היכן   להתמקד ולעבות ;  הוא   אף   זקוק   להכוונה   בעניין   שיטות   האיסוף הנחוצות   על   מנת   לקבל   נתונים   מספיקים   כדי   ליצור   תצרף מודיעיני   שיקנה   את   היכולת   לפריצת   דרך   וכך   אולי   נוכל להתמודד   טוב   יותר   עם   מודיעין   בעידן   של   טרור ונב"ק . יעקב עמידרור : "מודיעין עתידני חייב לחזק את המערכת המחקרית שלו על מנת שתוכל להפיק תמונה משבבי מידע דלים"

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא