|
|
עמוד:13
הביצועי כמיקשה או ככלים שלובים , בלשון עמידרור , באה מתוך המערכת המדינית הנוהגת בארבע המדינות : הדמוקרטיה . אילולא היו מדינות דמוקרטיות , אולי לא היה אפשר לעסוק כלל ביחס שבין הדרג המדיני לדרג הביצועי . עם זאת , משום תרבותן , המתעקשת לשמור על ערכיה הדמוקרטיים גם כשהיא נתונה לאיום מבחוץ , הרי כשל היחסים שבין זרועותיה חשובים לא פחות ואולי יותר מהכשל המודיעיני . תפיסה זו ניכרת בכל הדוחות הזרים : האמריקני , הבריטי והאוסטרלי . בישראל לעומתם הדרג המדיני מבקר , אך אינו עומד לביקורת . הוא רואה עצמו מומחה למתוח ביקורת מקצועית על הדרג הביצועי , אף שלכאורה מומחיותו מוטלת בספק או לוקה בחסר . באופן כללי , מציין ארד , מדובר כאן בשלוש בעלות ברית שמורשתן אנגלו-סקסית על כל המשתמע : יש ביניהן דמיון מבחינת מורשת צבאית , מורשת מודיעינית , מורשת מדינית ואפילו סדרי שלטון ואופן קבלת החלטות , וזאת לצד סגנונות לאומיים לגוניהם ומשטר דמוקרטי לסוגיו . הסגנון הדמוקרטי המדיני הישראלי דומה כמובן לזה הבריטי . באוסטרליה . בתחילת 2004 הוגש דוח לראש הממשלה , סמוך למועד הגשת שאר הדוחות . מיד בהגשת הדוח הטיל ראש ממשלת אוסטרליה על ועדה מקצועית לעשות מבדק מהיר בכל נושא תפקוד המודיעין , כולל סוגיית הנב"ק והטרור . בראשות הוועדה הזאת , אומר ד"ר ארד , עמדו אנשי מקצוע מתוך המודיעין האוסטרלי , ומשום כך נפתחו בפניהם דלתות ונאמר להם היכן מונח החומר . צוות התמיכה המחקרי האוסטרלי היה מצומצם אך איכותי , שעבד במשרה מלאה , עם מזכירות ייעודית שהושאלה מיחידות המודיעין הקיימות . באופן זה נמנע עימות של "אנחנו ואתם , " מה שאין כן במקרה הישראלי שבו נוצר עימות בין הכנסת למודיעין , שגרם לכרסום יישום מסקנות הדוח . באוסטרליה זכה הדוח לתמיכה מלאה של אנשי המערכת , כולל מערכת המודיעין , ואילו בישראל נוצרה מתיחות בשל מסקנותיו וביקורת על מקצועיותו . עמידרור מביא ציטוט מסכם מדוח ועדת החקירה של הפרלמנט האוסטרלי , שמבהיר לטעמו את ההבדל מבחינת הגישה לחקירה " : אנו ממליצים שתוקם ועדה בלתי תלויה שתבדוק את הביצועים של סוכנויות המודיעין ושתבוצע על ידי אנשי מודיעין מנוסים מן העבר שיקבלו גישה לכל החומר המודיעיני . אלו ידווחו לקבינט על מנת לאפשר ייצור מידע מודיעיני טוב יותר" ובלשונם . " functioning better" כלומר מוגבלותה של הוועדה הפרלמנטרית בתחום המקצועי מובנת להם , אף שהדוח שלה מעמיק ומעיד על יכולתה לבקר . בבריטניה הקים את הוועדה שר החוץ , שממונה על ארגון הביון הבריטי . הוא הגדיר לוועדה את המנדט ואייש אותה בחמישה אנשים , שלושה בעלי רקע צבאי בכיר ושניים חברי פרלמנט בכירים במערכת ( הוועדה הוקמה לפי תקדים הוועדה שדנה בכישלון מודיעיני של איי פוקלנד . ( ועדה בריטית זו דומה לוועדת חקירה ממלכתית שאנו מכירים פה . הוועדה הזאת נערכה באופן דומה לוועדה האוסטרלית : היא קיבלה צוות מקצועי תומך ממשרד ראש הממשלה , מקומה נקבע במשרד ראש הממשלה והתכנסה בחדר הדיונים של ועדת המודיעין העליונה . אם כן , גם בבריטניה הוועדה לא הייתה גוף חיצוני החוקר פנימה , אלא גוף שתפקד מתוך הקרביים של מערכת המודיעין . זה אפשר לה נגישות לחומרים המודיעיניים באמצעות אנשי המודיעין שהם קולגות . גם כאן נשמרה הגישה שמכנה ד"ר ארד " לא-לעומתית - " לא זרוע אחת שמבקרת זרוע אחרת , אלא ועדה ממלכתית שעושה את מלאכתה באופן עצמאי אך בשיתוף פעולה עם המערכת הקיימת . בארצות-הברית פעלו שתי ועדות . האחת , ועדת סנט , שלוחה של הקונגרס האמריקני , שחבריה היו אנשי ועדת המשנה למודיעין , כלומר היא לא כוננה במיוחד לחקירת הכשל . בוועדה היו כתריסר חברי סנט מכל גוני הקשת הפוליטית . בצוותה , לעומת זאת , היו עשרות אנשים . כמו הוועדות הנ"ל , גם ועדה זו ויתרה על יומרות מקצועיות ובחרה לבחון , ולא לבקר , כמה נושאים שטופלו "טיפול פוליטי . " היא כיוונה את מסקנותיה אל הממשל , ולא למודיעין . לעומתה הוקמה ועדה שאפתנית שיצרה והפיקה כרב-מכר פופולרי את פרויקט . Commission Report ” “ The 9-11 ועדה זו כוננה במיוחד בחוק שאושר בקונגרס . הוועדה הוקמה , תוקצבה ומונו לה כתריסר אישים בכירים . מרשים יותר מכול , אומר ד"ר ארד , שבמשך שנתיים , במשרה מלאה , הועמדו לשירות ועדה זו יותר מ40- חוקרים ותחקירנים בדרגה הראשונה ומעליהם פיליפ זליקו . המחקר הצריך נסיעות לפקיסטן , לסעודיה ולמדינות אחרות וכן שנתיים של נבירה במסמכי ארכיונים . ועדה זו הנפיקה דוחות ומבדקים מעמיקים ורציניים , המגובים בעבודת מחקר ייעודית ובצוותים מגוונים מבחינת מקצועות ומומחיות . נוכח הדוחות הללו , מסכמים ד"ר ארד ועמידרור , הוועדה הישראלית הייתה מיטיבה לעשות אילו הייתה מתבוננת במודיעין הישראלי ובזרוע המדינית , בממשק שביניהם , כבמיקשה אחת . מצד אחר , היה על הוועדה להפריד בין יכולתה לבקר את המערכת כמיקשה , לאי-יכולתה לחקור ולבוא לכלל מסקנות מקצועיות , מעמיקות ויישומיות בתחום המודיעין , בהיעדר צוות מודיעין חוקר , בהיעדר זמן ומשאבים . הוועדה הייתה צריכה להפעיל סמכות וליזום חקירה של אנשי מודיעין מקצועיים נבחרים ומובחרים , ומתוך מומחיותם היה בידיה לבקר ביקורת בונה את המודיעין הישראלי . גם בוועדה הישראלית היו "יועצים" שמקצועיותם בלא דופי , אך הם היו שניים בלבד והועסקו במשרה חלקית . מכאן תפוקתם ועומק בדיקתם . מוטב היה מבחינתם אילו היו מקבלים "עיבוי איסופי" בלשון המודיעין . קונדוליסה רייס , נקראה לתת עדות לפני ועדת הקונגרס האמריקנית
|
|