|
עמוד:12
מודיעין בחקירה כיצד על המודיעין להיערך בעידן נב"ק וטרור לבקשת מערכת 'מבט מל"מ' מביאים ד"ר עוזי ארד והאלוף ( מיל ( ' יעקב עמידרור את מסקנותיהם מהשוואה בין דוחות הכשל המודיעיני האמריקני , הבריטי והאוסטרלי לדוח הישראלי , וטוענים שיש לישראל מה ללמוד מבעלות בריתה כדי ללמוד לקחים ולהסיק מסקנות שיצעידו את המודיעין הישראלי ועמו את הדרג המדיני קדימה ד"ר עוזי ארד ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבין-תחומי , הרצליה אלוף ( מיל ( ' יעקב עמידרור סגן נשיא מכון 'לנדר' - ירושלים רקע שלוש שנים חלפו מאז יום האימה , ה11- בספטמבר , 2001 יום שבו הלמה מתקפת הטרור בארצות-הברית והותירה עולם מופתע ומוכה תדהמה . למן אותו היום , מים רבים זרמו בנהר הפוטומק החוצה את וושינגטון , בנהר התמזה שבלונדון , בנהר הדארלינג שבאוסטרליה ובנהר הירדן - בישראל . בתקופה זו חלו תמורות רבות בנכונות מדינות העולם להפיק מידע ולהיאבק בטרור העולמי . בתקופה זו אף יצאו אומות המערב ואחרות למלחמה בעיראק , על יסוד הנחת המודיעין שעיראק מסכנת את שלום העולם באיום הפעלת נשק בלתי קונוונציונלי ( נב"ק . ( הפתעת מדינות העולם בהתקפת הטרור על ארצות-הברית והעובדה שלא נמצאו , לעת עתה , מאגרי נב"ק בעיראק - מציאות שטפחה על פני הציבור והקברניטים - הביאו את המדינות לכלל בחינה וחקירה של הערכות המודיעין ושל מקור הכשל בהפקת המודיעין , שגרם להערכת המצב השגויה ולקבלת החלטות על מצע מטעה . הנה כי כן , בחודשים מרס-יולי 2004 הונחו על שולחן הדיון הציבורי דוחות חקירה של כמה וכמה ועדות שחקרו את הפעילות המודיעינית : בארצות-הברית - דוח ועדת חקירה לכשל המודיעיני נוכח אירועי הטרור בספטמבר , 2001 ודוח ועדת החקירה של הסנט לעניין הכשל בהערכה המודיעינית בנושא הנב"ק בעיראק ; דוח ועדת חקירה ממלכתית בריטית לעניין כישלון המודיעין בסוגיית עיראק ; דוח ועדת חקירה פרלמנטרית ודוח ועדת חקירה מקצועית לבחינת הכשל וההיערכות של המודיעין באוסטרליה ; ובישראל - דוח ועדת החקירה של ועדת החוץ והביטחון לעניין היערכות המודיעין . על רקע זה פנתה מערכת 'מבט מל"מ' אל שני מומחים בתחום המודיעין והאסטרטגיה , ד"ר עוזי ארד והאלוף ( מיל ( ' יעקב עמידרור , בבקשה שילמדו את מכלול הדוחות הנ"ל וישוו ביניהם , מבחינת תהליכי העבודה בוועדות והרכבן וכמובן מבחינת המהות והמשמעות של המסקנות וההמלצות בתחום העשייה המודיעינית והשלכותיה האפשריות על מערך המודיעין בישראל . לאחר שלמדו את דוחות ועדות החקירה התכנסו שני המומחים הנ"ל ועורכי 'מבט מל"מ' לצורך ריאיון ודיון בשאלות שעולות מהחקירות הצולבות שידעו קהילת המודיעין האמריקנית , הבריטית , האוסטרלית והישראלית . אנו גאים להיות כתב העת הראשון שמביא לפני קוראיו השוואה בסיסית וראשונית בין הדוחות . עו"ד חיים בן-עמי האפשרות להשוות בין דוחות הכשל המודיעיני האמריקני , הבריטי והאוסטרלי לדוח הישראלי חשובה לתהליך הביקורת הפנימית של המודיעין הישראלי , אך לא רק . חשיבות גדולה עוד יותר ניתנת להשוואה בשל העימות שנוצר בין הדרג המדיני למודיעין הישראלי על אופן התנהלות החקירה בוועדת החוץ והביטחון בראשות חבר הכנסת י' שטייניץ ועל ממצאיה . הפאנל שהובא כאן לפני חודשים מספר העלה ויכוח אם בכלל יש מקום לבקר ועדת חקירה פרלמנטרית בלי לסכן את אושיות הדמוקרטיה . ההתעקשות להגן על ההיררכיה הדמוקרטית המקובלת בקרב הדרג המדיני והדרג הביצועי העיבה על האפשרות להבהיר במה נכשלה ועדת החקירה הישראלית ומדוע היא מעוררת התנגדות נחרצת כל כך למרות הכוונות הטובות . משתתפי הפאנל היו תמימי דעים שצה"ל , והמודיעין בתוכו , הוא הזרוע המבצעת של הגוף המדיני והחוקתי וכי אין מקום לצאת נגד ניסיון הדרג המדיני-פרלמנטרי לבקר את הדרג הביצועי . עם זה , ועדות חקירה כאלה ממש פעלו כאמור בשלוש מדינות דמוקרטיות אחרות , בלי פולמוס ובלי אי-נחת של מי מהצדדים . יתרה מזו , נראה שמסקנות ועדת החקירה במדינות אלה ישימות יותר משל הוועדה שהתקיימה בישראל ( שהדוח שלה עדיין לא פורסם במלואו , ומסקנותיה הן המלצות , שלפי שעה לא נראה שיש כוונה לבדוק את יישומן . ( לפיכך יש לשאול במה דומה ובמה שונה החקירה הישראלית מהחקירות שהוזכרו לעיל ? וכיצד נוכל לשנות את אופן החקירה של כשל מודיעיני על מנת ללמוד לקחים ולהסיק מסקנות שיצעידו את המודיעין הישראלי קדימה ועמו את הדרג המדיני ? ומה יש לנו ללמוד מטעויות המודיעין של אוסטרליה , בריטניה וארצות-הברית ? ד"ר עוזי ארד והאלוף ( מיל ( ' יעקב עמידרור טוענים שיש לישראל מה ללמוד מבעלות בריתה על אופן חקירת הכשל המודיעיני , קודם כול מבחינת עומק החקירה והמשאבים שהושקעו בה . עמידרור וארד מסכימים שכל הוועדות הזרות שלעיל לא התמקדו במערך המודיעין כיחידה נפרדת , אלא עסקו בו מנקודת ראייה מערכתית . מכאן , מציין עמידרור , אנו למדים שיש לצפות במערכות הביטחון הלאומי במבט רחב הכולל הן את היבט המודיעין או ההיבט המקצועי והן את כלל הממסד או הדרג שעוסק בקבלת ההחלטות ברמה הלאומית . ארד מחזק את דבריו וטוען שכל הדוחות הנ"ל נדרשו למעשה לממשק שבין המודיעין לדרג המדיני , והשניים נבחנו כמיקשה וכיחידות . הוועדות ראו לנכון להגיב ולהמליץ בכל הנוגע ליחסים שבין הדרג המדיני לביצועי , ואילו את הטיפול בסוגיית תפקודה המקצועי של מערכת המודיעין הפנו לוועדה אחרת המאוישת באנשי מקצוע המוכשרים מהם למשימה . בשום מקום לא התרכזו במודיעין גרידא ואף לא גלגלו לידיו את האחריות . חשיבותה של חקירה הנוגעת הן לדרג המדיני והן לדרג
|
|